דרכים להמנע משחיקת הקשבה - עבור רופאים 

 הקשבה היא פעולה טיבעית בכל תחומי החיים ולעיתים צצים פה ושם מאמרים פופולאריים על הגדרותיה האפשריות ,תפקידיה ושיפורה.ישנם דברים הידועים אודותיה וישנם דברים הידועים פחות.מן הסתם ובאופן הטיבעי ביותר הקשבה ככלי נפשי עיקרי עשויה להתפתח אפילו מעצם הקדשת תשומת הלב אליה.אולם, רבים וודאי יקדישו תשומת לב נבונה מאד ועמוקה אך ייתקלו ב"קיר" של חוסר הבנה מה ניתן לשפר בה.

ישנם דברים ברורים מאד הקשורים לפיתוחה העשויים להצטייר בדימיונו והבנתו וכושר ניתוחו של כל בר דעת: דברים הנוגעים לכיצד ניתן להקשיב,למה ניתן להקשיב,כיצד להתייחס לדברים וכן הלאה. אלו הינם הדברים הברורים מאליהם.במקרה של הקשבה מקצועית המשמשת אנשי מקצוע (ואף אנשים מן היומיום הרגיל הרוצים להשתפר בהקשבתם) נחוצה התערבות ידע מקצועית יותר והגשת ניתוח בהיר,מתומצת ומשוכלל מעט יותר על מנת להעשיר את התוצאות הרצויות של ההקשבה בעבור כל צידי העניין הנוגעים לה.

מאמר זה עוסק בהקשבה עבור אנשי מקצוע מתחום הרפואה המשתמשים בהקשבה ככלי נפשי - מקצועי ראשי ועיקרי.

מאמר נפרד ייכתב לפסיכולוגים ולאנשי בריאות הנפש. 

ייתכן ומקצת מן הדברים מוכרים לך כאיש מקצוע ולכן בהמשך יופיעו מאמרים מחדדים נוספים.כך או כך, לא נוכל במשותף להפחית מתועלת החזרה והריענון ואף ההעמקה של הידע גם אם באופן מזכיר ומחדד. יעיל יהיה למדי אף לרענן את הידע הנוכחי ואת ייצובו.

 דרכים להמנע משחיקת הקשבה - עבור רופאים

הקשבה ,וכמוה הרצון הפנימי להקשיב באמת ובתמים מתוך איכפתיות לאדם אשר מולך הינם חלק מכל מערך הדיבור הרצוי לכל אדם מתחשב,בוגר ונבון.שכן,ההקשבה משרתת את שני הצדדים המצויים יחדיו בסיטואציה ומביאה לתוצאות שיחה והובלה משותפת אל היעדים האנושיים שכלפיהם מיועדת השיחה לספק פיתרון.

במקצועות הרפואה ההקשבה הינה לא אחת,הרבה יותר חשובה מאשר בעצם שימושה במקצועות אחרים. טיב הטיפול המבוסס על הבנת הידע העובדתי,תחושות המטופל וכניסה נכונה אל תוך מצבו הריגשי והנפשי - כל אלו הינם הא"ב של ההתייחסות המקצועית ביותר והנכונה למצוקותיו ובעיותיו.

למרות הצורך התמידי בהקשבה לכל חולה וחולה הרי שכמעט בלתי אפשרי במציאות של ימינו אכן להטות אוזן משולבת עם רגש,איכות אמיתית של רצון לעזור ובפרט לכל חולה וחולה ומתוך התחשבות בצפיפות התורים הגדלים ומתרבים.דבר שני המתווסף על כך הוא ידע ההקשבה הנשחק במרוצת הזמן הטיבעית והנתלש ממקורות הרצון היולדים אותה מכוח השחיקה הגוברת.ידוע כי מטרת הרפואה הינה לעזור ככל יכולתה באמצעות רופאים טובים ואנושיים בעלי מסוגלות לכך אך ברור לכל בר דעת שאפילו הרופא הטוב מכולם והמוצלח מכולם נשחק יום אחר יום.למענו ולמען החולים שלהם מיועדת הקשבתו מיועד מאמר זה.

מהיכן יוצאת ההקשבה ולאן היא מכוונת - על תחושות ורגשות

הקשבה אינה תהליך אוטומטי אלא היא מוגדרת כתהליך של בחירה למה להקשיב ואיך להקשיב ועוד לפני כן : מהיכן לצאת.משמע מתוך אילו רצונות פנימיים ומדוע.לכן,ככל שנדע מדוע היא מופעלת ונשנה בכל פעם את מניע ההקשבה הרי שבאופן טיבעי נטיל את משקל השחיקה על מיקום פסיכולוגי אחר בתוכנו. לדוגמה : כאשר מסיימים להקשיב לחולה אחד מתוך רצון לעזור ככל יכולתנו ומתוך מאמץ להכיל את מלוא הפרטים בתוך כושר ניתוחנו הרי שניתן להתפנות עם החולה הבא בתור להקשבה מסוג מניע אחר.המניע האחר עשוי להיות לפחות בפרשנות לא כרצון לעזור אלא כרצון להקשיב.הדברים נשמעים דומים למדי אך הם שונים לחלוטין בתחושה.אם נשתמש בדוגמה אחרת נוכל להבין דבר נוסף:עם חולה ביום אחר נוכל להוציא את תחושת ההקשבה מתוך הרגשה של שליחות וחשיבות טובה של הרגשה מקצועית.רוצה לאמר,עצם הגדרת יציאת ההרגשה ופרשנותה האישית היא קריטית לכל תחילת תהליך ההקשבה.ישנם שינויים מיזעריים הגדרתיים בין כל רופא לבין עצמו שהם מהותיים מאד והנקבעים ממש פסיכולוגית.

שינוי מניעים נבון או עצם אמירת משפטים אישית לעצמך בטרם כניסת חולה חדש אודות המניעים שלך להקשיב לו הינם כלי הבנה חשוב ונבון.גיוון הרצון להקשיב אינו דבר מובן מאליו ולעיתים סביר להניח שעצם ההתמקדות בכורח להקשיב ואמירות עצמיות אוטומטיות (בתת מודע)ומייגעות מן הסוג של "כיצד אצליח להקשיב לעומק לעוד חולה" היא היוצרת את השחיקה שאנו מנסים להמנע ממנה. 

תשומת לב לניהול יומן הקשבה וטיפול ברמות חומרי ידע ההקשבה בתוך עורקי החשיבה הפסיכולוגיים.

 כשם שדברים החשובים לנו נרשמים ביומן תאריכים הרי שהקשבה שהינה כלי שרת למען בריאות החולים ובריאות המקשיב אמורה להיות מתוחזקת ומפותחת על ידי שימוש בניהול יומן למי שמעוניין אכן לשמור על רמה תקינה של איכות יכולת.כפי שסוכר למשל עשוי לעלות ולרדת בערכיו במחזור הדם הרי שגם עצם ההקשבה עצמה עשוייה לעלות או לרדת ברמתה בתוך עורקי החשיבה הפסיכולוגיים העיקריים על פי ובהתאם לטיב הידע הזורם במחזור ההבנה המשופרת העדכנית המתפתחת והמטופלת היטב או לרדת ולהגיע ולהתייצב על רמה נמוכה של תפקוד.

טכניקת ההקשבה

כמובן שנושא זה הינו מורכב למדי וכולל ידע נרחב הנלמד אף באוניברסטיאות במידה זו או אחרת.אולם,הקשבה פרקטית ביומיום מעלה מספר נקודות שימושיות שניתן להבינן תוך כדי העבודה השוטפת.

הענקת תשומת לב למספר נקודות בסיס שיוצגו על קצה המזלג עשוייה להניב תחילתו של שיפור כלשהו בהימנעות משחיקה.בהמשך יופיעו מאמרים נוספים המפתחים את הנושאים מעט יותר לעומק.

 הקשבה רציפה לעומת הקשבת נגיעות - הקשבה רציפה כשמה כן היא -הקשבה לכל הנאמר,ואילו הקשבה נגיעות הינה הקשבה חלקית.היות ומניע ההקשבה הינו להקשיב איכותית הרי שאין באמת הגדרה של הקשבה "חלקית" כפי שנהוג לומר שהרי איננו חפצים להקשיב חלקית.העניין והרעיון  הוא שאנו מקשיבים ב"נגיעות" מסוג שונה בדברים הנאמרים.

 הקשבה דוגמת לעומת הקשבה מקבלת מוחלטת - העניין יוסבר מעט יותר לעומקו: הקשבה מקבלת מוחלטת הינה מסוג לא טוב.למה הכוונה? להקשבה מסוג כזה אשר אינה מסוגלת לשלוט במעורבות המקבל את מלוא חומרי המלל ,הניסוחים והתיאורים.לעומתה,הקשבה דוגמת הינה כזו המסוגלת להפעיל מצד השומע המקשיב תהליכי התנגדות להנחתת מלוא המלל והשפעת הניסוחים על תחושותיו. בהקשבה דוגמת כשמה : מתבצע מעט "ריחוק" נפשי ומדי פעם לצורך התקרבות נעשות היפתחויות קלות כדי לדגום תחושות ומעורבות או לחילופין כלפי הדובר ותכניו : לדגום את הדברים במלואם.

עומק ההקשבה - עומק ההקשבה ניתן להבנה מבחינת כוונת המשמעות אולם מרבית האנשים אינם מסוגלים להבין למה הכוונה בעומק.כלומר,"של מה" העומק: אצלי כמקשיב,של הדברים הקורים ביני לבין המוקשב,של עומק הכניסה אל תוך תוכו של זה אשר מולי או אולי הכוונה לעומק הכניסה אל תוך מלוא הצטיירו הדברים בדימיון?

כל אלו נכונים.גיוון בכל אלו ומעבר מניסיון לבצע עומקים שונים ומסוגים שונים הינה תנועה נכונה ביותר של הקשבה.עצם הגיוון פחות שוחק.  

תנועת ההקשבה - תנועת ההקשבה היא תשומת הלב הניתנת מצד השומע העוברת על פני הדברים המוגשים לו .הדברים המוגשים לו הם התכנים,הניסוחים,הצלילים,הכוונות המושגים והאינפורמציה.גם שפת הגוף של הדובר מצויה כמובן בתוכם. ככל שתנועת ההקשבה בין הדברים מתבצעת בצורות שונות הרי שקל ונוח יותר ל"שוטט" בכיף בין הדברים ולא להתקבע ו"להינעל" על דבר מסויים.למשל על ידי פיתוח תנועה טובה יותר של שיטוט יקרה שתורגש תחושת השתחררות מקלה מהינעלות תמידית על הקשבה לניסוח. 

 תחושות הנגרמות מהקשבה ומעורבות ריגשית - לפי דברי הפילוסופים החכמים ביותר המנתחים הקשבה הרי שרעיון הפעלת התחושות מתרחש כאשר מופעל דימיון המדמיין את הדברים הנאמרים.ייתכן כמובן שנגרמות תחושות אף בדרכים אחרות גם ללא הפעלת הדימיון אולם בהתאם לסוג הטיפוס שאתה.

כך או כך,קיים צורך מסויים מקצועי בניתוק תחושתי מן הטעמים שמטרת ההקשבה הינה לעזור ולקבל אינפורמציה שתקל ותכוון את הנדרש בטיפול אך לא יצירת מעורבות ריגשית כמובן בכל שיחה ושיחה ועם כל חולה וחולה.

בהתאם לסוג האישיות שלכם תוכלו לבחור כמובן מתוך מיגוון צורות של מעורבות ריגשית בדברים הנאמרים.ישנם רופאים שמעורבות ריגשית היא זו אשר מלכתחילה הניעה אותם לבחור במקצוע הרפואה על נת לעזור לאנשים וזוהי דרכם לעזור - ע"י מעורבות כזו ומנגד ישנם רופאים בתחומי התמחות שונים שפשוט אינם אמורים להפעיל מעורבות ריגשית שוטפת וייתכן שטוב בכך. 

פיתוח אינטלגנציה ריגשית (מאמרים נפרדים שייכתבו) 

חומרי אינפורמציה ה"נדבקים" למחשבות - ככל הנראה קיימים כאלו גם אם באופן בלתי מודע.וודאי קיימת השפעה הנגרמת מכך.נסו לשים לב היכןן הינכם "פתוחים" יותר והיכן הינכם "סגורים" להשפעת חומרים.הגבירו מודעות לדברים (ניסוחים ספציפים וצורות ניסוח,מיבני רעיון,נושאים רלוונטיים) שבהם הינכם מתקשים לבצע מצידכם שמירה על עצמיות פסיכולוגיות מחשבתית שהינה מתנגדת לסיפוח.

טכניקת הגדרת מרחב מחשבתי המיועד אך ורק לטיפול והמנותק מתחומי אישיותכם ההגדרתית פסיכולוגית עשוייה לפתח אזור נפשי שלתוכו הינכם אמורים לכוון את מלוא היכנסות התוכן.טכניקה זו מציבה קשיים רבים לביצוע ותלויה באיכות כלי האישיות,האינטלקט והשליטה המחשבתית העצמית והבנתה העצמית.הכוונה הינה ממש ליצירת אזור בדומה אולי למגירה,לחדר בבית - המיועד להכנסת כל התכנים אליו.אפשר להבין זאת על ידי המשלת המיקום לתיקיה במחשב.תחילת יצירת מיקום זה אמורה להתבצע מתחילת העיסוק ברפואה ולהתפתח עיקבית בשוטף.הגדרת מיקום זה הינה יעילה יותר הבנתית - תחושתית מהגדרת ההבנה העצמית שאני מבצע ניתוק ולא מעורב. היות וכמעט בלתי נמנע מלבצע ניתוק ואך להציגו כך לחולה.   

 הבנה עצמית של איזה סוג מקשיבים אתם - הבנה זו אינה פשוטה כלל וכלל.נהוג אומנם לקרוא לסוגי הקשבות וסוגי הקשבות פעילה/סבילה בהתאם לרמת הפעילות אולם גם את זאת עושים מרבית האנשים לסירוגין בהתאם לעניין המתקיים בדברים או לחובה לעשות כן.

עיון משותף בדרכי חלוקת המקשיבים לסוגים עשוי להוביל להבנת צירים במרחב עליהם נוכל כמובן להושיב ולציין תכונות שונות. החל מטיב ההקשבה,טכניקות ההקשבה,מניעי ההקשבה, ואף לפי המתרחש ממך כמקשיב והממשיך אל תוך המוקשב.כלומר,התייחסות למתפתח בין שני האנשים.(אגב,גם את המתפתח נוכל לחלק אפילו לשלושה חלקים כגון: בטל"ר- ראשי תיבות של בטן לב וראש).

נוסף על כך ניתן להרהר ולנסח סוגי טיפוסים בהתאם לאופני ביצוע תהליכים הקשבתיים על ציר הזמן ובהתאמה: לפני תחית ההקשבה (ההכנה), בעת קיום ההקשבה (מכל סוג שהוא ותוך כדי היציאו והחזרות אליה) ולאחר סיום ההקשבה (מה נשאר בראש בבטן ובלב וכיצד מאורגנים הדברים בתוכך).על כך יוכל להתווסף עניין הצטברות ההקשבה וארגונה על מלוא ציר המשך המיפגשים עם אותו הפציינט והיחס ההקשבתי הממשיך אליו (משתנה בצורותיו,מתפתח ובאיזו צורה,נסוג לאחור,משתנה או נשאר קבוע וכן הלאה).

כפשוטו ,למען שימושי היומיום הייתי ממליץ ראשית להגדיר את עצמך לפי מה אתה עושה עם התכנים.

בשלב זה הייתי משאיר זאת כפתוח כדי שתוכל להרהר בכך ולפתח דיעות עצמאיות ובריאות ולא להחיל עליך הגדרות מבחוץ.

המשך ופיתוח רב יבוא.

 מן הנושאים שייסקרו:

באמצעות מה מקשיבים - ניתן להקשיב על ידי

קיום אפיקי שחרור

עירוב ההקשבה והתיחקור עם נושאי סביב מפחיתים

סוגי טכניקות