לימודים, תעסוקה וקריירה 

 
השוואה בין כמה גישות לבחירה ותכנון של לימודים, תעסוקה וקריירה. מאת: אורי איל
מסקרים רבים עולה שחלק גדול מאוד בין 80-90% מהאנשים הרוצים ללמוד במוסדות להשכלה גדולה והשכלה על תיכונית מתקשים להחליט מה ללמוד.
בנוסף לכך חלק גדול מהאנשים הלומדים או שסיימו ללמוד בעשר השנים האחרונות מדווחים על אי שביעות רצון מהלימודים אותם בחרו. הסיבות לתופעה זו רבות ואציין רק כמה.
ראשית אנו חיים בתקופה של שינויים המתרחשים בקצב ובעוצמה שלא ידענו בעבר. אפשר להגיד שהדבר הכי קבוע בשנים האחרונות הוא השינוי המהיר.
השינוי המהיר מתבטא בין השאר גם במקצועות הלימוד. מצד אחד יש שפע והרחבה של אפשרויות הלימוד ומצד שני מקצועות הלימוד נעשו ממוקדים יותר.
דוגמה: אם פעם למדו תואר במחשבים, היום כאשר רוצים לעסוק בתחום המחשבים יש צורך לדעת ולבחור בין הנדסת תוכנה, לבין מדעי המחשב ועוד 10 אפשרויות לפחות.
גם הרוצה לעסוק לדוגמה בייעוץ ארגוני, יש היום לפחות חמש אפשרויות לימוד אפשריות. למשל, תואר שני בלימודי עבודה או הנדסה תעשייה וניהול או תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית ועוד.
הסיבה הבאה לקושי היא פשוטה. אף אחד לא לימד אותנו את הכלים לבחור בחירה מעין זו. לא בית הספר ולא החיים. בחירה זו היא בחירה ראשונית של מוצר שאין לנו כמעט ניסיון קודם בו (הלימודים האקדמיים שונים מאוד מהלימודים שהכרנו בבית הספר).
הקושי האחרון שאציין הוא המחיר הגבוה של הלימודים, דהיינו בחירה לא נכונה גורמת נזק כספי לא קטן. אך לא רק נזק כספי. אם נבחר לא נכון סביר להניח שפספסנו את הדבר הנכון לנו, ולזה יכולות להיות השלכות ארוכות טווח.
בקיצור, הבחירה הלימודית והתעסוקתית שיוצרות פעמים רבות סוג של קריירה היא בחירה משמעותית מאוד, וקשה מאוד.
ההתלבטות והקושי יוצרים אצל חלק גדול של האנשים דחייה של ההחלטה, שהיא במובנים רבים בזבוז של זמן.
אני אגע כאן בארבעה אופני התמודדות עם האתגר החשוב והקשה הזה: בחירה לימודית תעסוקתית.
לדרך הראשונה אקרא: התמקדות תוך כדי לימודים.
אנשים שלא הצליחו לבחור באופן ממוקד מה מתאים להם ולמה הם מוכשרים מחליטים ללמוד מקצוע כללי או חוג מסוים הנראה להם מתאים לבינתיים. האדם המתלבט מאמין שמתוך הלימודים, ומתוך הכרות עם המוסד הלימודי, ימצא את הדבר האמיתי מה שבאמת הוא רוצה ומתאים לו.
היתרון של דרך פעולה הזו היא שהאדם מכניס עצמו למעגל הלימודים ולמוסד בו הוא רוצה ללמוד. המתלבט מתנסה בשנת הלימודים. יש סיכוי שידע לפחות על תחומם לימוד אחד או שתיים הרבה יותר.
החסרונות של גישה זו הם רבים ומוכחים באלף ואחד מחקרים.
ראשית, אחרי שנת הלימודים אין שום סיבה שידע מה כן הוא רוצה ללמוד. הוא יותר ידע מה הוא לא רוצה ללמוד.
שנית, בדרך כלל קשה מאוד לאחר שנת השקעה ומאמץ לעזוב לתחום אחר גם במקרה שהתחום שנבחר לא מתאים.
בדרך כלל נכנסים לרוטינה מסוימת ויוצאים אחרי שלוש ארבע שנים עם תואר שאותו לא רצו.
גם אלה המעטים, שלאחר שנה מצאו מה שחיפשו ועברו למסלול אותו רצו, הרי במאזן הרווח וההפסד הם הפסידו שנת לימודים, על כל המשתמע מכך גם כלכלית, גם זמן וגם אנרגיה רבה.
הדרך השנייה היא להיעזר באחד ממכוני ההשמה, בהם על ידי סדרת מבחנים בודקים כישורים, נטיות ואישיות. בעקבות המבחנים ממליץ לנבחן יועץ/פסיכולוג תחום לימוד או עיסוק.
בדרך זו מקבל הנבדק המון אינפורמציה על עצמו. בדרך כלל אינפורמציה שאותה הוא יודע. אינפורמציה שלא עוזרת בכלום. הסיבה לכשל המוחלט של מכונים אלה הינה שתהליך הבחירה הינו פונקציה הכוללת מגוון רחב מאוד של תכונות, שאיפות, רצונות, אופי, קיבעונות וכמובן גם כישורים. אלמנטים כמו יכולת קבלת החלטות, יכולות לקיחת סיכון, רצונות, שאיפות, חלומות, ויכולות ויתור על חלק מן החלומות, מודעות עצמית והפנמה של דברים, את כל אלה מבחנים של יום ושיחה של חצי שעה לא יכולים לשקף.
להציע ולפרסם שיום של מבחנים היא דרך אפקטיבית לבחירה לימודית תעסוקתית היא שרלטנות מצד החברות המציעות זאת.
אנו פועלים עם אופיינו כאדם שלם ולא עם כישור כזה או אחר או נטייה כזו או אחרת, לכן רק תהליך שלוקח בחשבון את האופי, הכישורים, השאיפות, הצרכים, המצב הסוציו אקונומי ועוד ועוד דברים יכול להביא לבחירה נכונה.
ברור לחלוטין, שבחירה שלא נובעת מהאדם עצמו אלא מוכתבת על ידי סדרת מבחנים תניע באופן מועט את האדם לפעולה אפקטיבית שתוצאותיה מתאימות לו.
שתי הדרכים הבאות הינן טובות ורצויות לעין שיעור מן השתיים שדנתי בהן עד כה:
1.דרך יעוץ על ידי פסיכולוג תעסוקתי בעל ניסיון והתמחות בתחום.
2.סדנת אימון לבחירה בתחומי הלימוד התעסוקה והקריירה.
דרך הייעוץ אמורה להתבצע כך: מדובר בשתיים שלוש פגישות בין יועץ לנבדק שמתנהלות אחת לשבוע. בנוסף לכך הנבדק ממלא שאלונים שונים ועובר מבחנים פסיכומטריים. סיכום הייעוץ נערך בעל פה בין היועץ לנבדק.
תפקיד היועץ הוא לעזור לפונה להגדיר את הנושאים, הפעילויות ומרכיבי העבודה והלימודים המעניינים אותו.
הבדיקה על ידי מבחנים אמורה להקנות את רמת הלימודים המתאימה ליכולת הנבדק. בנוסף המבחנים באים לענות על השאלה באיזה תחומים יצליח יותר הנבדק.
השלב הבא הינה בדיקה מהן תכונות האישיות של מבקש הייעוץ, מהם שיקוליו בבחירת מקצוע או לימודים.
השלב האחרון הוא מידע מפורט על עולם המקצועות והלימודים הנראה רלוונטי ליועץ ולנבדק לאחר שלוש הפגישות והמבחנים שערך הנבדק.
היתרון של גישה זו הוא שמדובר בפגישה בה היועץ יכול להתרשם מהנבדק מעבר למערכת המבחנים. היועץ יכול "להוריד" את הנבדק מרעיונות שנראים לו בעליל לא מציאותיים.
ההסבר לנבדק על תוצאות המבחנים הינו מפורט ואישי יותר ולוקח בחשבון התרשמות היועץ וידע שנצבר מדו שיח שנערך ביניהם.
החסרונות: מדובר ב- 2-3 שעות פגישה בסך הכל. הנבדק לא עובר שום תהליך של מודעות עצמית לרצונותיו, לשאיפותיו, לדברים החשובים לו בחיים ולדברים שמכוונים את התנהגותו.
בייעוץ אין שום ניסיון ליצור בטחון עצמי, הרגשת מסוגלות, פתיחות, יכולת התמודדות עם קיבעונות.
כדי שהבחירה תהיה על סמך אופי אמיתי ותיצור אפשרות ליישום אמיתי של שאיפות, צרכים ויכולות צריך יותר מאשר ניתן בייעוץ של 3 שעות.
היועץ לא נותן כלים להרחבת מעגלי אפשרויות. היועץ לא נותן לנבדק כלים קוגניטיביים והתנהגותיים ליצור יכולות של בחירה. היועץ מאבחן את הנבדק על פי התרשמותו והמבחנים אותם עשה הנבדק.
אפשר לומר שמבחינה מנטאלית מקבל הנבדק מעט מאוד אם בכלל. מבחינת ידע מקבל הנבדק תוצאות מבחנים, פענוח תוצאות ואת דעתו של היועץ.
סדנת אימון לבחירה בתחומי הלימוד התעסוקה והקרירה.
נקודת המוצא של האימון במרכז לאימון היא התייחסות אל האדם כשלם, כבעל אופי מסוים. לכן באימון האדם פועל עם סך כל אופיו כדי לבחור את בחירתו.
ההכוון הלימודי תעסוקתי מתבצע על ידי אימון דינאמי בכמה מישורים במקביל. לצורך העניין אכתוב את נושא האימון בסדר מסוים.
יש להדגיש כי מה שאכתוב הינו חלקי ורק סוג, אב טיפוס, של אימון לבחירה לימודית תעסוקתית. כל מתאמן מתאמן באופן אישי על פי אופיו ורק המסגרת והמתודה יציבים ומסודרים.
המתודה נוחה, התנסותית, לימודית, ויישומית. בתהליך של הבהרה וגילוי יוצר המתאמן בעזרת תהליך האימון הדינאמי הרחבת מעגלי ידע, הרחבת אופני חשיבה, הסרת חסמים וקיבעונות, העצמה וביטחון עצמי וכמובן הרחבה ומיקוד של הידע האישי שלו על עצמו.
כמעט במקביל בודק המתאמן כישורים ונטיות בעזרת מבחני כישורים ונטיות אותם הוא עושה ובודק באופן עצמאי ובדרך ייחודית של משובים דינאמיים.
השלב הבא של האימון הוא בדיקה של האפשרויות שהסביבה הלימודית, תעסוקתית יכולה להציע למתאמן.
מדובר בתהליך של הרחבת ידע והטמעת ארגז כלים לבדיקת אפשרויות והתאמתם לצרכים, לכישורים ולשאיפות של המתאמן.
לסדנת האימון לבחירה בתחומי הלימוד העיסוק והקריירה יש גם מגבלות-חסרונות:
א. המתאמן חייב לפעול ולהתאמן על פי התוכנית בחריצות, באומץ ובהתמדה. פעולת האימון הדינאמי אינה מצטמצמת רק לשעות הסדנה, יש לפעול גם מחוץ לשעות הסדנה ולעשות את כל האתגרים המתבקשים.
ב. המתאמן מחויב להצלחתו.
ג. הזמן: אורך הסדנה הוא כחודשיים. בקיצור, לא מדובר בניסים ולא ביום מבדקים שבסופו אומרים לך מה טוב ומה רע לך (יש להזכיר שהאימון היא פעולה חווייתית של גילוי אישי שיש בו הרבה מן ההנאה וריגוש ברמות גבוהות ביותר).
יתרונות:
האימון הינו דינאמי ואישי. כל מתאמן מקבל מן הסדנה על פי דרכו, צרכיו ואופיו.
האימון מקנה כלים להרחבת מעגלי חשיבה וידע בתחום שהמתאמן בוחר לעצמו.
באימון הדינאמי המתרגל רוחש לעצמו מתודה אפקטיבית לקבלת החלטות, לביטחון עצמי, למוטיבציה חיובית, למודעות עצמית, ליציאה מקיבעונות ולהשגת תוצאות שהינם יעדים שבחר בהם.
המתאמן יוצר דרך לשיפור: שיפור יכולת שינוי, שיפור יכולת עשייה, דרך אפקטיבית להתמודדות עם אתגרים, שיפור תקשורת בין אישית להשגת תוצאות.
המתאמן מתמקד ביעדים שהציב לעצמו ולאחר בדיקה אישית בוחר את יעדיו בתחומי הלימוד, התעסוקה והקריירה.
הבחירה היא תוצאה של תהליך שהמתאמן במרכזו. היא נובעת מאופיו, כישוריו ושאיפותיו ומהאפשרויות שמציעה הסביבה הלימודית תעסוקתית.
המשתתף יוצא עם תוצאה אותה בחר ועם ידע ויכולת לממש את היעדים אשר בחר.