הידע כהשליית ביטחון 

הלכתם לרכוש  מכשיר פלאפון. המוכר בטח סיפר לכם  על טכנולוגית התקשורת GSM  , כשתרצו אינטרנט מהיר יספרו לכם סיפורים על טכנולוגית NRG וכשתלכו להיבדק במכשיר MRI , יספרו לכם שהוא בעוצמה של 2 Tesla. מה איכפת לכם? את מי זה מעניין?אתם רוכשים את המכשיר, את התשתית או את השרות כדי לספק צורך. מה שדרוש זה פתרון מתאים ולא פרטים על אופן הפתרון.

העולם סביבנו עשיר ומגוון להפליא. הנטייה הטבעית שלנו היא להבין וההבנה הזאת עונה אצלנו על צורך. אנחנו מעדיפים לעשות משהו שאנחנו מבינים למה אנחנו עושים אותו. אם נקבל הסבר נבצע ברצון, אם יפקדו עלינו, יתכן שנעשה, אבל העשייה תהיה מתוך מאמץ. האם באמת ההבנה היא חשובה? ואולי היא לפעמים מכשלה? חכמנו אמרו, נעשה ונשמע, ובגן העדן, אדם, אכל מפרי עץ הדעת וגורש מגן עדן. אז בשביל מה להבין?

תדמינו שהחלטתם לבלות בים. הגעתם שמחים וטובי לב לחוף, פרסתם את המגבת על החול הזהוב ואתם צועדים בהתרגשות לכיוון הים. פתאום המציל קורא דרך הרמקול: "אל תכנסו לים". התחושה הראשונית שלכם תהיה שלילית. אולי כעס, אולי אכזבה. יתכן אפילו, שתחליטו להתרחק מסוכת המציל כדי להיכנס לים בכל זאת.

אם המציל היה אומר "אל תכנסו לים כי הים מסוכן", התחושה שלכם הייתה, קצת יותר נוחה,

ואם הוא היה מוסיף כמה פרטים טכניים כמו:  "ראו את כיוון הגלים והקצף שעל הגלים. זה מעיד שיש זרמים ורוחות ויש סכנה ממשית לטבוע. " אז, נקבל את הידע החדש באהדה. אנחנו "מבינים" את הסיבה ולכן נקבל את התוצאה. יתכן שכשיגיע מישהו לחוף נסביר לו, תוך תחושת שליחות והערכה עצמית, על הגלים והקצף ועל המסקנה המתבקשת שרצוי לא להיכנס לים. אבל מה באמת חשוב? שלא נכנס לים ונטבע!?  או אולי חשוב שנרגיש טוב, כי בשביל זה באנו לים....

נפגשנו כאן, בדף הזה. זאת עובדה! יש שיגידו מקרה, יש שיגידו ששום דבר לא במקרה. יש שיגידו השגחה פרטית ויש שלא יגידו בכלל. האם זה משנה? ממש לא. החשוב הוא שהגעתם כדי לקבל משהו, ואני כאן, כדי לספק לכם משהו ואנחנו מקווים שזה אותו המשהו. אם לא, קליק אחד ואתם לא פה.

על פי הבודהיזם הטיבטי, זכותנו המולדת היא לחיות במצב של אי פתרון. הצורך שלנו לדעת קשורה  לצורך בביטחון והביטחון הזה הוא השלייתי.

את העולם שסביבנו אפשר לחלק לשלושה חלקים בהקשר של הידע: חלק אחד הם הדברים שאנחנו יודעים, חלק שני הם הדברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים ושני החלקים האלה הם חלק מזערי ביחס לחלק השלישי, שכולל את כל הדברים שקיימים ושאנחנו בכלל לא מודעים לקיומם.

ברגע שהבהרנו את זה. ברור שלא משנה כמה נבין, לא נוכל להגיע לרמת הבנה משמעותית ביחס לשפע שיש סביבנו. מכאן שחיפוש הידע ואו ההבנה שמטרתם, לספק לנו ביטחון הם השלייה בלבד.

כדי להגיע לתחושת ביטחון אמיתי, צריכים להגיע להשלמה ולחיות בהוויה, שלא לכל בעיה יש פתרון, ולא לכל דבר צריך הסבר. אם משהו נכון לך, הוא נכון גם אם אין לזה הסבר מניח את הדעת. הוא נכון ולא חייבים לזה הסבר.

כשהמציל בים מבקש מאיתנו לא להיכנס לים, אנחנו יכולים להיות חלק מרצף של מקרים ותגובות שמנהלים לנו את החיים, או שאנחנו יכולים לבחון את התגובה שלנו. להיות צופים של סרט החיים, שאנחנו גם השחקנים בו. אופן ההסתכלות הזאת הוא מודעות. פיתוח המודעות הזאת יכולה להיעשות בכל מיני שיטות. אחת השיטות מהמזרח היא קונדליני יוגה, שנקראת גם היוגה של המודעות. באמצעות תרגול של תנוחות, תנועות, נשימות ומדיטציות, ניתן להגיע למצב בזמן התרגול ובחיי היום יום של צופים בעצמנו.

החיים מזמנים לנו בכל רגע, הזדמנות ללמוד על עצמנו דברים חדשים, להתפתח ולייצר לעצמנו ביטחון ואושר אמיתיים שלא קשורים בדבר. הכול כאן ועכשיו.