הרבה פנים לתקציב 

1. מהו תקציב
על מנת להוציא אל הפועל פעילויות שונות, יש צורך בעקרון להקצות להם משאבים. משאבים אלו כוללים, שעות עבודה ועלויות הפעלה שונות. הדרך להקצאת המשאבים הללו, תוך כדי קביעת מדיניות, סדרי עדיפויות ושיטות תמחור נקראים "תקציב".
2. סוגי תקציב
ישנם בעקרון סוגים שונים של תקציבים. החל מתקציב של משק הבית וכלה בתקציב המדינה. ההבדל בין כל התקציבים נעוץ בשיטת התמחור או התקצוב ובהיקף הפעילויות.
3. טכניקות תקצוב
בעיקרון ישנם שיטות או טכניקות שונות לתקצוב. כאשר כל שיטה ושיטה יש את היתרונות ואת החסרונות שלה.
3.1 תקצוב ע"פ ביצוע שיטה זו מאפשרת לבחון פעילויות מעבר להקשר חשבונאי שלהם. אלא מתייחסת אל הביצוע שלהם בפועל.
3.2 תקצוב ע"פ מדדים בשיטה זו מנתחים את הפעילויות של הארגון על פי מדדים שונים כגון, תשואה, ערך נוכחי נקי, תקופת החזר הון, והתקצוב הסופי ניתן בהתאם לאפקטיביות הפעולה.
3.3 תקצוב תוכניות שיטה זו אינה מתייחסת לסעיפי ההוצאה אלא לסעיפי הפעילות עצמה. זאת, בהתאם לסדרי עדיפויות הקיים בארגון.
3.4 תקצוב ע"פ תכנון תקצוב זה נעשה במערכת שיש בה תכנון רב שנתי. התקצוב נעשה בהתאם לתוכנית חומש או תוכנית פעולה רב שנתית אחרת. תוך כדי בחינה שנתית של המבוצע לעומת העומד להתבצע.
3.5 תקצוב ע"פ יעדים שיטה זו לוקחת בחשבון את התכנון והביצוע כאחד. זאת בהתאם ליעדי התוכנית והערכת התכנון מול הביצוע עצמו.
3.6 תקצוב תוספתי בשיטת תקצוב זו, לוקחים את התקציב של השנה הקודמת ומוסיפים לו את הפרש שנוצר כתוצאה מאינפלציה או כתוצאה משינויים בדרישות.
3.7 תקצוב בסיס אפס תקצוב מחדש של כל שנה מבלי להתחשב למה שהיה שנה קודמת. זאת כדי להעריך את הביצוע של הסעיפים בשנה הקודמת. כל פעולה זוכה להערכה ולבחינה מחדש של התקציב.
4. חסרונות
בשיטות התקציב גרירת חוסר יעילות משנים קודמות. בסקטור הציבורי יוצר גידול מתמיד בתקציב. מקשה על בדיקת יעילות בעבודה או יעילות של תוכניות. אין ניתוח מעמיק של עלות בהשוואה לתרומת הסעיף. אין אפשרות לבחון מה קורה אם מבטלים סעיף, לכן לא מבטלים סעיפים. אינו מכריח מנהלים להגדיר ולנתח אלטרנטיבות ביצוע.
5. יתרונות
בשיטות התקצוב מאפשר חופש פעילות של הארגון מאפשר תכנון של כל הצרכים של הארגון אינו גורם להחמצה או לפספוס של סעיף מסוים. מכריח את המשתמש להוציא אך ורק בתוך המסגרת שנקבעה.
6. תהליך הכנת תקציב
הכנת התקציב מלווה בדרך כלל בשיטתיות מסוימת כפי שמקובל ע"י כל הנהלה והנהלה. אולם, ישנם מספר מאפיינים עיקריים אשר פחות או יותר זהים בהכנת התקציב.
6.1 הוראות ההנהלה
ההנהלה מציגה את מדיניותה את סדרי העדיפות שלה כלפי ביצוע של פעולות.
6.2 תוכניות ראשוניות
בתוך המחלקות השונות של הארגון ובעזרת מחלקת החשבונות של הארגון, מתחילים להכין סקיצות ראשונות של התקציב עם חישובים ראשוניים כלליים בדרך כלל.
6.3 התייעצויות
את התוכניות הראשוניות הללו, מגישים להתייעצות בהנהלה. תוך כדי בחינת תקציב שנה קודמת וכן בחינת נתוני עבר נוספים, מציגים טיוטא ראשונית לתקציב.
6.4 הטיוטא הראשונית
טיוטא ראשונית זו מהווה את הבסיס הראשוני להכנת התקציב. כל מחלקה תורמת את תוכניות העבודה שלה ונוצרת טיוטא ראשונה המהווה בסיס לדיוני התקציב.
6.5 דיוני התקציב
מטרת הדיונים היא לשפר עמדות של כל מחלקה ומחלקה. כאשר ההנהלה מנסה בתוך מסגרת ההוצאות שלה לאפשר מקסימום פעילות. כל מחלקה בדיוני התקציב מיוצגת בדיון. בעזרת משא ומתן מאלצת ההנהלה את המחלקות לוותר או לשנות סדרי עדיפויות כדי לאזן את ההוצאות. 6.6 ריכוז הצעת התקציב
בתום דיוני התקציב מתגבש תקציב מתוקן אשר מכיל את כל הפשרות שעשו המחלקות השונות. עבור הריכוז הזה כמעט ואין כבר שינויים גדולים. ריכוז עובר לאישורי המחלקות וההנהלה.
6.7 עריכת התקציב
בשלב זה התקציב כבר סגור התקציב הופך מדבר ארעי לספר העובר הגהה, עריכה והדפסה. 6.8 אישור התקציב
מטרת אישור התקציב הוא להפוך אותו לעובדה מוגמרת. כאשר אישור התקציב מתבצע בהנהלה. 6.9 הפצה ספר התקציב
התקציב המאושר מחולק כעת למחלקות הארגון אשר יפעלו לפיו.
7. תקציב המדינה
שלבי הכנת תקציב המדינה זהים לשלבי הכנת התקציב שהוצע לעיל. השינוי העיקרי הוא שהתקציב מועבר לאישור הכנסת. הכנסת מאשר את התקציב, כאשר המשא ומתן על סעיפיו נעשה תוך כדי אישור התקציב. התקציב מובא לאישור כשהוא ערוך וסגור על ידי משרד האוצר ומוצע לכנסת כהצעת חוק לכל דבר. משמע, עליו לעבור שלוש קריאות, קריאה ראשונה, הוא עובר לוועדה לתיקונים, קריאה שניה, וקריאה שלישית. בשלב זה התקציב הופך להיות חוק המחייב את הממשלה.
8. הגדרת המונח פוליטיקה
שוורץ, טרנר וטודן, מגדירים את מונח פוליטיקה כ"מאבק על הקצאת משאבים ועל הקריטריונים להקצאתם". כלומר, המונח מתייחס אל כל אותם מוקדי כוח הקיימים בחברה, אשר נאבקים ביניהם כדי מצד אחד לקבל משאבים מהחברה ומאידך, כדי לקבוע את הקריטריונים להקצאתם. במובן זה, אם ניקח לדוגמא את בית המחוקקים, הרי שמלכתחילה מטרתו הוא בהתאם להגדרה זו. היינו, הקצאת משאבים וקביעת קריטריונים להקצאתם. גם הרשות המבצעת, קרי, הממשלה מורכבת מקואליציה אשר מטרתם של כל אחד מהמשתתפים בה להקצות משאבים ולקבוע את הקריטריונים המיוחדים להקצאתם. גם הביקורת הפוליטית כמו למשל, העיתונים היא על דרך הקצאת משאבים ועל אי עמידה בקריטריונים להקצאתם.
9. התקציב ככלי משחק פוליטי
הואיל והגדרת המונח פוליטיקה היא מאבק על הקצאת משאבים, הרי שהתקציב הופך להיות חלק בלתי נפרד מהמאבק הזה. כל סיעה או כל גורם בעל כוח או משקל בכל ארגון, ינסה לתעל את התקציב לטובתו. כאשר ישנם מספר משתנים עיקריים משחקים תפקיד.
9.1 הסכמה תמורת הקצאה
סיעה או קבוצת כוח מסכימה לקיומו של סעיף, או הקצאה או פרט מסוים ובתמורה לכך מבקשת הקצאה מיוחדת בתקציב החדש.
9.2 ביטול הקצאה תמורת תמיכה
סיעה התומכת בהנהלה מבקשת תמורת תמיכתה לבטל הקצאה של סעיף או הקצאה או פרט מסוים בתקציב.
9.3 הסכמה תמורת שיתוף
סיעה מסכימה לתמוך בתקציב ובתנאי שתשתתף בחלוקת תפקידים של ההנהלה.
9.4 תמיכה או אי תמיכה תמורת טובות הנאה
סיעה מסוימת תומכת או אינה תומכת בתקציב כתמורה לטובות הנאה מסוגים שונים שאינם קשורים בהקצאת כספים ו/או בקבלת תפקידים בהנהלה.
9.5 תמיכה או אי תמיכה עקרונית
סיעה מסוימת תומכת או אינה תומכת בתקציב כתוצאה מעמידתו או אי עמידתו בעקרונות אידיאולוגיים של הסיעה.
10. יישום התקציב
בעיקרון מטרת התקציב כאמור הוא להקצות משאבים לשם ביצוע פעילות הארגון. כתוצאה מכך, כל מחלקה, חטיבה ו/או פעולה של הארגון חייבת להיות מתוקצבת. אולם, ישנם שינויים החלים כתוצאה מצריכת יתר או מתכנון לקוי של התקציב. תנאי הכרחי להצלחת התקצוב הוא שיתוף פעולה של ההנהלה, מערכת החשבונאות ומנהלי המחלקות המוצאים אל הפועל את התקציב. במידה ואין שיתוף פעולה שכזה, הרי היישום של התקציב לוקה בחסר. ראשית, התכנון של התקציב אינו נכון. זאת כתוצאה מנתקים החלים בתקשורת בין האגפים. אפשרות נוספת חלה בישום לקוי של התקציב כאשר למחלקות השונות יש יותר מידי או פחות מידי פעילות לדווח. על פי האפשרות השניה, הפעילות של המחלקה מתוקצבת ביתר או בחסר. דבר הגורם לחסר או עודף בתוצאה הכללית של התקציב.
11. עירויים ותקציב ביניים
כאשר בארגון מסוים, מחלקה, חטיבה או פעולה, מנצלת באופן רב יותר את חלקה בתקציב, נוצר פער בין התקציב לבין המשך הפעילות השנתית. זאת במשמעות שנגמר הכסף כדי לגמור את השנה. כתוצאה מכך, נחוץ עירוי כספי נוסף למחלקה או לפעולה על מנת להשלים את שנת התקציב. במקרה זה, חייבת ההנהלה להזרים כסף לביצוע. כסף זה מגיעה בדרך כלל מעתודות תקציביות שנלקחו מראש ואו מתוך חלקם של מחלקות אחרות. הבעיה המעיקה נובעת כאשר אף מחלקה אינה מעונינת להפחית את תקציבה בשנה הבאה. אי לכך, ישנה התנגדות להעביר כספים ממחלקה אחת למחלקה שניה. עובדה זו יוצרת מאבק בין מנהלי המחלקות ואף עשויה ליצור בזבוז מיותר. הואיל ומנהל מחלקה שחסך בתקציבו, מקבל בשנה הבאה "עונש" בצורה של תקציב מופחת הגורם לו להצטמצם עוד יותר.
12. מערכת היחסים בין התקציב לפוליטיקה
במנהל ציבורי המערכת המנהלית מקיימת יחסים מודגשים עם המערכת הפוליטית. מחד גיסא, המערכת המנהלית קשורה למערכת הפוליטית. שתי המערכות אחראיות לקיום דרישות של החברה המעניקה להם את הלגיטימיות. מאידך, המערכת המנהלית נוטה לחזק את האוטונומיה שלה מתוך עקרון של המשכיות ומקצועיות מול החובבנות והזמניות של המערכת הפוליטית. בחברה דמוקרטית, המערכת הפוליטית קובעת את המטרות ואת הארגון של המערכת המנהלית. היא קובעת גם את סדר היום ואת סדר העדיפות תוך כדי סינון האינפורמציה. במשטר לא דמוקרטי, המערכת המנהלית היא זרוע ביצועית של המערכת הפוליטית. אולם, בכל מערכת שלא תהיה, המערכת המנהלית מהווה פרס עבור נאמניה של המערכת הפוליטית. כאשר המערכת הפוליטית, מחלקת מקומות עבודה לנאמניה בתוך המערכת המנהלית. מתוך האמור לעיל, יוצא איפוא כי התקציב המהווה עבור המערכת הפוליטית אמצעי שליטה רב חשיבות על המערכת המנהלית. התקציב "מכריח" את הנוגעים בדבר לבצע משימות מתוזמנות בהתאם למדיניות המערכת הפוליטית השלטת. לכן, נוצר למעשה מאבק הגורם לקשיים מרובים עבור שתי המערכות גם יחד.
13. הפרטה כאמצעי לחץ
על מנת לקיים אוטונומיה מנהלית, מנסה המערכת המנהלית להתנתק מהמערכת הפוליטית בעזרת המונח ?הפרטה?. בהפרטה, המערכת הפוליטית מפסיקה לתקצב פעילויות שונות. כתוצאה מכך, "בעל המאה" מפסיק במובן מסוים להיות "בעל הדעה" והמערכת המנהלית הופכת באספקטים מסוימים של ניהול להיות עצמאית ובלתי תלויה במערכת הפוליטית. היתרון של המערכת הפוליטית בהפרטה אינו גדול כפי שהוא נראה ?על פניו". זאת הואיל והמערכת הפוליטית מפסידה מכוחה לתגמל את אוהדיה וחבריה. כתוצאה מכך, יורד כוחה וערכה בעיני הציבור פוחת.
14. סיכום
התקציב מהווה פאן עיקרי בשליטה של המערכת הפוליטית על המערכת המנהלית. במנהל ציבורי, התקציב מהווה לעיתים קרובות כלי ל"פרס ועונש". משום כך, ישנו מאבק רב על הכנת התקציב ועל ההשתתפות בהכנתו. מעבר לכך, התקציב מהווה כלי ניגוח פוליטי ומשמש לעיתים קרובות כאמצעי לבחינת יעילות המערכת הפוליטית. בחינה של התקציב עשויה לתת לנו אינדיקציה על סדרי העדיפויות, האידיאולוגיה ועל הרכבי קבוצות הכוח בחברה בכללותה.

תרגיל בתקצוב בחירות תקציב ועד הפעולה
1. כללי ומטרות
מטרת מסמך זה היא להציע מסגרת תקציבית לפעילות ועד הפעולה.
1.1 התקציב מחולק לשלוש תקופות פעילות המוגדרות.
1.2 מטרת חלוקה שכזו באה להתאים בין המסגרת הארגונית לבין המסגרת התקציבית.
1.3 מתוך ראיה כזו, לא יורשו חריגות וגירעונות תקציביים לא מתוכננים.

2. הגדרת התקופה:
2.1 תקופה א'
תקופת הזמן המוצעת לפעילות שלב א' היא בין התאריכים: כאשר תאריך ראשון נקבע לתחילת ההתארגנות ותאריך אחרון לתקופה נקבע עד ל-30 יום מרגע שיפורסם ברבים דבר עריכת בחירות מוקדמות בסניפים.
2.2 תקופה ב'
תקופת הזמן המוצעת לפעילות שלב ב' היא בין התאריכים: חודש לפני עריכת הבחירות המקדימות בפועל ועל 48 שעות לפני הבחירות עצמם.
2.3 תקופה ג'
תקופת הזמן המוצעת לפעילות שלב ג' היא בין התאריכים: 48 שעות לפני הבחירות המקדימות ועד לבחירות המקדימות כולל יום הבחירות עצמו.

3. סעיפי התקציב
2. סכום פירוט סעיפי משנה סעיף ראשי
4500.00 הכנה, דפוס והפצה של פליירים פליירים1. פרסום
5000.00 הכנה, דפוס ופרסום של מודעות מודעות
2500.00 הכנה, דפוס והפצה של מכתבים בדיוור ישיר דיוור ישיר
4500.00 הכנה, דפוס והפצה של גימיקים לקיץ גימיקים 2. קידום
2000.00 אירוח ישיבות מטה ישיבות מטה 3. כיבוד
1500.00 אירוח של אישים שרים ובכירים אירוח
5500.00 כיבוד פעילים ביום הבחירות כיבוד
2000.00 עלות נסיעות של חברי מטה למצודה נסיעות חוץ 4. נסיעות
1000.00 עלות נסיעות מקומיות נסיעות פנים
7000.00 עלות הסעת בוחרים ביום הבחירות הסעות
6000.00 עלות של טלפון בזק כולל תשלום קבוע במטה טלפון 5. תקשורת
3000.00 עלות של טלפון נייד למטה טלפון נייד
3000.00 דברי דואר ומשלוחים דואר
20000.00 תשלום עבור פעילים בשכר פעילים 6. כוח אדם
6000.00 עריכת שלושה סקרים מקומיים סקרים 7. סקרים
2000.00 הכנה, אירוח של כנס זינוק כנס זינוק 8. כנסים
2000.00 הכנה, אירוח של כנס פעילים כנס פעילים
3000.00 הכנה אירוח כנס מוטיבציה זינוק כנס בחירות
1500.00 ציוד משרדי מתכלה ציוד 9. מנהלה
1500.00 ציוד ומיכון מתכלה מיכון
5500.00 שכר דירה של משרד שכר דירה
1500.00 משרד, ארנונה, חשמל, מים ואגרות תקורה
1000.00 דמי ניהול חשבון ובקורת ניהול
1000.00 עלויות משרדיות שונות משרדיות
7500.00 התייקרויות ושונות שונות 10. שונות
100000.00 סה"כ
4. פירוט סעיפי התקציב
סעיף 1 - פרסום
סעיף פרסום מכיל בתוכו פרסום של מודעות, פליירים ומכתבים בדיוור ישיר. כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף הפרסום בתקופה השניה והשלישית של התקציב.
סכום פעילות סכום שלבים
5000.00 תקציב ל- 10 מודעות 2000.00 תקציב שלב א'
4500.00 תקציב ל-3 פליירים 5000.00 תקציב שלב ב'
2500.00 תקציב ל-2 דיוור ישיר 5000.00 תקציב שלב ג'
12000.00 סה"כ 12000.00 סה"כ
סעיף 2 - גימיק
סעיף גימיק מכיל בתוכו פרסום של גימיקים. כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של התקציב.
סכום פעילות סכום שלבים
1200.00 תקציב לגימיק בים 1200.00 תקציב שלב א'
1200.00 תקציב לגימיק חגים 1200.00 תקציב שלב ב'
2100.00 תקציב לגימיק בחירות 2100.00 תקציב שלב ג'
4500.00 סה"כ 4500.00 סה"כ
סעיף 3 - כיבוד
סעיף כיבוד מכיל בתוכו כיבוד שוטף כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של התקציב עבור כיבוד יום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
2000.00 כיבוד ישיבות מטה 2000.00 תקציב שלב א'
1500.00 אירוח אישים 1500.00 תקציב שלב ב'
5500.00 כיבוד יום הבחירות 5500.00 תקציב שלב ג'
9000.00 סה"כ 9000.00 סה"כ


סעיף 4 - נסיעות
סעיף נסיעות מכיל בתוכו נסיעות שוטפות כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של התקציב עבור הסעות בוחרים ביום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
2000.00 נסיעות והסעות חוץ 1000.00 תקציב שלב א'
1000.00 נסיעות מקומיות 1000.00 תקציב שלב ב'
7000.00 הסעות ביום הבחירות 8000.00 תקציב שלב ג'
10000.00 סה"כ 10000.00 סה"כ
סעיף 5 - תקשורת
סעיף תקשורת מכיל בתוכו תקשורת שוטפת כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של התקציב עבור סקרים ותקשורת ביום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
6000.00 טלפון 1500.00 תקציב שלב א'
3000.00 טלפון נייד 2500.00 תקציב שלב ב'
3000.00 דואר 8000.00 תקציב שלב ג'
12000.00 סה"כ 12000.00 סה"כ
סעיף 6 - כוח אדם
סעיף תקשורת מכיל בתוכו תקשורת שוטפת כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של התקציב עבור סקרים ותקשורת ביום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
6000.00 כוח אדם שוטף 2000.00 תקציב שלב א'
14000.00 יום הבחירות 4000.00 תקציב שלב ב'
14000.00 תקציב שלב ג'
20000.00 סה"כ 20000.00 סה"כ
סעיף 7 - סקרים
סעיף סקרים מכיל בתוכו עריכה שוטפת של סקרים כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של סקרים ליום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
1500.00 סקר 1 1500.00 תקציב שלב א'
1500.00 סקר 2 1500.00 תקציב שלב ב'
3000.00 סקר יום הבחירות 3000.00 תקציב שלב ג'
3000.00 סה"כ 6000.00 סה"כ
סעיף 8 - כנסים
סעיף כנסים מכיל בתוכו שלושה כנסים לפחות כאשר השיטה היא הוצאת מרבית סעיף בתקופה השלישית של התקציב עבור כנס גדול לפני יום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
2000.00 כנס זינוק 2000.00 תקציב שלב א'
2000.00 כנס פעילים 2000.00 תקציב שלב ב'
3000.00 כנס יום הבחירות 3000.00 תקציב שלב ג'
7000.00 סה"כ 7000.00 סה"כ
סעיף 9 - מנהלה
סעיף מנהלה מכיל בתוכו עלות שוטפת של המטה כולל שכירות, ארנונה, חשמל וציוד משרדי מגוון. העלות עבור תקציב זה לא תוכל להיות בהתאם לשלבי הביצוע הואיל וההוצאה הינה חודשית בעיקרה. מכאן צפי שלנו עומד על 4 חודשי פעילות כאשר כל חודש מוקצבים 3000 - למימוש פעילות המנהלה.
סכום פעילות סכום שלבים
3000.00 חודש פעילות 1
3000.00 חודש פעילות 2
3000.00 חודש פעילות 3
3000.00 חודש פעילות 4
12000.00 סה"כ 12000.00 סה"כ
סעיף 10 - התייקרויות ושונות
סעיף זה מכיל בתוכו אופציה של גירעון תקציבי שוטף כאשר השיטה היא להותיר הוצאת מרבית הסעיפים בתקופה השלישית של התקציב עבור יום הבחירות.
סכום פעילות סכום שלבים
2500.00 תקציב שלב א'
2500.00 תקציב שלב ב'
2500.00 תקציב שלב ג'
7500.00 סה"כ 7500.00 סה"כ

5. מקורות התקציב
סכום מקורות סכום שלבים
34000.00 גביה מחברי מועצה 20000.00 תקציב שלב א'
33000.00 תרומות מחברי מועצה 25000.00 תקציב שלב ב'
33000.00 תרומות מחוץ 55000.00 תקציב שלב ג'
100000.00 סה"כ 100000.00 סה"כ

6. סיכום
מטרת התקציב להוות מסגרת ארגונית להוצאה אל הפועל שלח המטרות הארגוניות. כאשר התקציב מציב טווח פעילות הכרחית מגוונת ומניע לכן, את הבקרה והפיקוח על ההוצאות. מוצע להלן תקציב מינימום גלובלי בשווי של 100 אלף ?. אשר עשוי לממן את מרבית הפעילות של המטה ושל הקבוצה כולה.