אתם זוכרים את מלחמת לבנון השנייה? אז ככה, את הספר דמדומיות כתבתי עוד בשנת 2002/3 וסיימתי אותו רק ב-2007. מיד בתום מלחמת לבנון השנייה הוספתי פרק מיוחד שדן בהתנהלות האזרחים בשעת מלחמה. לראשונה נחשפה העובדה וחוסר האונים שבהם היו שרויים אזרחים רבים. את הקטע הקצר הזה שיניתי מספר פעמים ובצעתי עריכה לשונית. לפני זמן מה פנה אליי לקוח שרצה שהשמש עבורו סופר צללים לספר שידון במחאות החברתיות בארץ. אשמח לעשות עבורו את העבודה.
מלחמה. בעת מלחמה התושבים המתגוררים באזורים המסוכנים יותר מעוניינים בדרך כלל לעזוב את בתיהם, ובעלי העסקים במקומות הבטוחים יותר מנצלים זאת ומציעים להשכרה צימר או חדר בבית מלון, ואף ממליצים לעשות זאת מהר פן לא יישאר מקום אחד פנוי. תושבים רבים נוטשים את מגוריהם כדי להעביר את ימי המלחמה בשקט ובשלווה במקום אחר, ובכך מפרנסים בעל כורחם את הבעלים של בתי המלון, האכסניות והצימרים שלא יכלו לצפות לזמנים טובים יותר.
כרגיל, לאזרחים העניים אין יכולת כלכלית לעזוב את בתיהם, והם ממתינים לישועה משלטונות המדינה, כדי שאלה יממנו להם לינה של כמה ימים באזור שקט. אך השלטון עושה זאת מעט מדי ומאוחר מדי, רק כשסבלם ומצוקתם של התושבים כבר קשה מנשוא. או אז הוא מאפשר לכמות מצומצמת של תושבים לצאת לרענון בשמורת טבע או ללינה בבית ספר יסודי, לזמן קצוב, משום שרשימת הממתינים ארוכה (מלחמת לבנון, 2006). כך הופכים האזרחים העניים לקורבנות המלחמה.
אם כן, עריכה לשונית והגהה חובה בכל ספר. חשוב שגם הסופר יבדוק את עצמו שוב ושוב, עד שישלח את הנוסח הסופי לעורך הלשוני.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
