רמת גן היא עיר ותיקה שהוקמה בראשית שנות ה - 20 של המאה הקודמת. התפתחות הבניה האינטנסיבי בעיר החל בשנות החמישים של אותה מאה. צורת הבנייה הנפוצה שהונהגה היתה מבני מגורים משותפים בני 2-3 קומות.
בשנים אלה התקנים הקובעים לעמידות מבנים כנגד רעידות אדמה היה זעום ביותר שכלל נוסח מצומצם של הסבר כללי על ביצוע הבניה ושאינו נותן מענה אמיתי לעמידות הבניין נגד רעידות אדמה.
בשנת 1980 נכנס לתוקף תקן חדש לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה אשר כל הבניין החדש החל משנה זו נבנו על- פיו.
ברמת גן קייימים מספר רב של בניינים שנבנו עד שנת 80, שלא בהתאם לתקן רעידות אדמה, ומשכך לקחה לעצמה עירייית רמת גן והעומד בראשה מר צבי בר, לקדם את תוכנית תמ"א 38 בעיר ומתן אפשרות מעשית למימוש הפרוייקט על כלל הבניינים בעיר.
הצורה בה בחרו בעיריית רמת גן לאפשר ביצוע הפרוייקט הינו באמצעות הוצאת תב"ע מיוחדת לנושא זה בדמות תב"ע רג/340/ג/30.
תב"ע זו מסדירה בפן העירוני את נושא תמ"א 38 בעיר תוך מתן הקלות לחברות הבנייה להגדלת מספר הקומות לבנייה לפי תמ"א 38, מקומה אחת חדשה, לשתי קומות חדשות - מצב זה יוצר כדאיות כלכלית מוגברת לביצוע הפרוייקטים בעיר, דהיינו בניינים רבים בעיר שלא יכלו לבצע הפרוייקט בעבר, מהטעם שלחברות הבנייה לא היה כדאי כלכלית היות וניתן היה להוסיף קומה אחת בלבד, יכולים כיום לממש הפרוייקט שכן תוספת של שתי קומות על הגג מהווה תמריץ חיובי לחברות הבנייה בפן הכלכלי ומשכך מכניס למסגרת תמ"א 38 בניינים רבים שלא יכלו לבצע הפרוייקט עד כה.
נחכה ונראה.
