מבוא : מחלת פרקינסון היא מחלה נירולוגית פרוגרסיבית .השכיחות שלה עולה עם התקדמות הגיל . באירופה, 1.8 אזרחים ל 100 אשר עברו את גיל 65 מאובחנים עם מחלת פרקינסון.
בגילאי 65-69 השכיחות עולה ל 2.4 ל100 איש ובגילאי 85-89 השכיחות עולה ל 2.6 ל 100 איש .
סימנים קליניים של המחלה או התסמינים הניורולגיה שלה הם : אקינסיה (העדר כושר תנועה או אבדן כושר תנועה מסיבות פתולוגיות), איטיות תנועה (bradykinesia) , קשיות הזרועות והרגלים , תחושה של סחרחורת סיבובית.
המחלה נותן אותות ראשונים כאשר 60 עד 80 אחוז מתאי מייצרי הדופמין שבחומר השחור התנוונו. על אף תרופות המבוססות דופמין עדין מתקימת הידרדרות בתנועה בפעולות היום יומיות אשר בסופו של דבר יכולות להביא לצורך באדם שיעזור בפעולות היום יומיות. הטיפול התרופתי בפרקינסון הוא על ידי תרופות המכילות תחליפי דופמין. פעילות גופנית יכולה לשמש כתוספת חשובה לטיפול הטרופתי כך שיש שיפורים באיטיות התנועה , נוקשות השרירים. כמו כן טיפול התרופתי בתחליפי הדופמין לא תמיד משפר תסמינים שלא קשורים לדופמין כמו בעיית שווי משקל.
לכן טיפול בפעילות גופנית בטיפול תרופתי מצדיק את עצמו ברוב חולי הפרקינסון.
מטרות הטיפול בפעילות הגופנית בפרקינסון זה לשפר את התפקוד ולהקטין את הסיבוכים המשנים בשתנועה.
במחקרים שבוצעו נראו תוצאות חיוביות של פעילות גופנית בנוסף לטיפול התרופתי בחולי הפארקינסון.{1} תזונה ופרקינסון : התזונה חשובה בפרקינסון לא כי היא תרפא או תעכב את התקדמות הפרקינסון אלה בגלל: ההרגשה הטובה,מניעת מחלות תזונתיות, מניעת אישפוזים שתורמת התזונה המאוזנת והבריאה המתאימה לפרקינסון. אומנם אין כיום תזונה אופטימלית לפרקינסון עקב כך שמצב המטופל כמו סוכרת , לחץ דם ומצבים רפואים אחרים משפעים על המלצות התזונה המיטבית למטופל הספציפי.
ישנם מספר הנחיות כלליות שמומלץ לעמוד בהם לכלל חולי הפרקינסון בגלל שהם נתונים לסכנות ספציפיות {נספח} : 1. חולי פרקינסון רבים סובלים מסיכון דילול העצמות הן בגברים והן בנשים . נמצא כי: תת תזונה, ירידת משקל בלתי מתוכננת ונפילות מגדילים את היסכון לשברים ונכויות אחרות . לכן מומלץ לאכול ארוחות המכילות רכיבי מחזקי עצמות במיוחד :סידן,מגנסיון,ויטמיני A ו K . 2. פרקינסון מגדיל סיכון להתיבשות אשר מוביל ל:חולשה,בלבול, כישלון הכליה ומוות. מומלץ לשתות לפחות 4-8 כוסות מים ביום. 3. בפרקינסון גורם לעצירות בגלל ירידה בתנועה המעי הגס . במצב זה מומלץ לעלות את כמות הסיבים בתפריט . 4. בפרקינון נפוצות ירידות משקל בלתי מתוכננות בגלל : איבוד תאבון, בחילה, דיכאון אשר יכולים לגרום ביחד עםצ תת תזונה למצבים של: מערכת חיסון חלשה,איבוד שריר ועוד. המלצה היא לנסות לאכול גם אוכל פחות בריא אבל מעורר תיאבון . 5. תרופות מבצעות תפקיד חשוב בניהול הסמטומים של מחלת הפרקינסון אבל אצל חלק מהאנשים גורמים סימטומים לא רצוים. ולכן כדי לעקוב אחר חולה הפרקינסון ולנתאים את התזונה לפי מצבו הרפואי. 6. אחת התרופת הנפוצות לפרקינסון היא ה –levodopa אבל היא מתחרה בספיגת חומצות האמינו במעי הדק ולכן כדאי לתזמן את הארוחות והתרופה בהתאם.כמו כן מומלץ להעדיף תפריט עשיר בסיבים המספק את המרכיבים התזונתים בפרקינסון. גוף העבודה : טאי צ'י ופרקינסון {3}: אסטרטגיות לשיפור היציבות יכולות לעזור בהקטנת הנפילות ונכויות כתוצאה משבר במפרק הירך. טאי צ'י, אומנות לחימה אשר מערבת תנועות איטיות ומבוקרות תוך כדי עמידות שונות. מטרת המחקר היא לבדוק השפעת ה טאי צ'י על שיווי משקל, הליכה ותנועה אצל אנשים עם מחלת הפרקינסון.המחקר בדק 33 אנשים אשר חולקו באופן רנדומאלי לקבוצת הטאי צ'י או לקבוצת הביקורת . קבוצת הטאי צ'י השתתפו ב 20 שעות אימונים בעלי אורך אימון של שעה אחת במהלך 10 עד 13 שבועות . קבוצת הביקורת הייתה רק בבדיקות בתחילת הניסוי ובסיומו ללא התערבות ספורטיבית. תוצאות : הנתונים התחלתים של משתתפי הניסוי בשתי הקבוצות לא היו שונים משמעותית. לאחרי 4 ממשתתפי המחקר פרשו מסיבות מסוימות נלקחו 13 איש מכל קבוצת לצורך ביצוע הניתוח הסטטיסטי. עשו ניתוח מבחנים לבדיקת הכישורים שיווי משקל, הליכה ותנועה בשתי הקבוצות ונמצאה כי : שיפור במבחן: Berg Balance scores ( מבחן הבודק איזון ) , UPDRS ( מבחן הבודק תפקוד של מחלת הפרקינסון) , tandem stance( מבחן הבודק איזון ) , הליכה של 6 דקות , בדיקת FAP לאחור ( זה תוצאה נומינלית של צורת הליכה אשר נמצא תקף בחולי פאקינסון באנשים ללא פרקינסון) , אורך הצעד ומהירות בקבוצת הטאי צ'י לאומת קבוצת המבחן. לאומת זאת , מבחן One leg stance (שיווי משקל על רגל אחת ) וכל שלושת הבדיקות של הליכה קדימה ( מהירות , FAP , אורך צעד ) לא שופרו בטיא צ'י לאומת קבוצת הביקורת. הליכה נורדית ופרקינסון{4} : נלקחו 19 מטופלים הסובלים מפרקינסון בגיל ממוצע של 67 ועם משך ממוצע של 5 שנים של הפרקינסון מעת האיבחון. הליכה נורדית צוברת תאוצה כדרך לשיפור כושר גופני .ההליכה הנורדית שונה מהליכה כמו שאנחנו מכירים אותה היא כי בהליכה נורדית הולכים עם שתי מוטות הליכה . משך הפעילות הנורדית היה 6 שבועות כאשר בכל שבוע יש שתי פעולות של שעה כל אחת . הבדיקות להערכת האפקט של האימון נערכו לפני התחלת האימונים(T1) , מייד לאחר סיום האימונים ( T2) , 5 חודשים לאחר סיום האימון (T3). תוצאות המחקר : כל 4 התוצאות שנמדדו הראו יתרון להליכה הנורדית הן לאחר גמר האימון האחרון והן 5 חודשים לאחר סיום האימונים. הבדיקות שנבדקו הם: זמן הליכת 10 מטר ,מרחק הליכה ב6 דקות זמן,קימה מהכיסא וביצוע התחלת הליכה (TUG) ושאלון על איכות החיים((PDQ-39 . מסקנות : ביצוע הליכה נורדית תורפת לשיפור מדדים גופנים גם לאחר תום האימונים וגם במהלך 5 חודשים לאחר תום האימון כמו כן אימון משפר הערכה עצמית ביצוע אימוני טאי צ'י משפר חלק ממדי השיווי משקל וההליכה שנבקו במחקר הפרקינסון.
המלצות : יתכן כי אימון גופני משפר מדדים גופנים ונפשים גם הרבה זמן לאחר סיום האימון .לכן אני ממליץ לבדוק זאת במספר סוג ספורט מתונים נוספים כדי לחזק את הטענה .
הייתי ממליץ לחולי פרקינסון להתאמן בלווי הדרכה מתאימה כדי לשפר את איכות חייו . מקורות : 1. Kwakkel G, de Goede CJ, van Wegen EE. Impact of physical therapy for Parkinson's disease: a critical review of the literature. Parkinsonism Relat Disord. 2007;13 Suppl 3:S478-87. 3. Hackney ME, Earhart GM. Tai Chi improves balance and mobility in people with Parkinson disease. Gait Posture. 2008 Oct;28(3):456-60. 4. van Eijkeren FJ, Reijmers RS, Kleinveld MJ, Minten A, Bruggen JP, Bloem BR. Nordic walking improves mobility in Parkinson's disease. Mov Disord. 2008 Nov 15;23(15):2239-43.
המאמר הינו סיכום חלקי ונכתב כעבודה לימודית. אין להסתמך עליו בצורה כלשהי.