שולחנות 

כשאתם שומעים את המילה שולחן, על מה אתם חושבים? יש הרבה סוגים של שולחנות והרבה הקשרים שעולים במוחנו מייד: ארוחת ערב חמימה בחיק המשפחה, ביצה וסלט כדי להתחיל את הבוקר ברגל ימין, פריצת דרך בפרויקט המאתגר בעבודה, להניח את הרגליים בסלון אחרי יום מפרך.

הרהיטים האלה הם חלק בלתי נפרד מחיינו. שימו לידם כסאות והרי לכם פינת אוכל. כסא מפואר וציוד משרדי יהפוך אותם לרהיטים הנקראים שולחנות מנהלים. כוס קפה תשתלב איתם בצורה מושלמת בדרך לפינוק הנפלא של הבוקר.

השילוב הקדוש

שולחנות קפה - הצירוף הזה בלבד מספיק על מנת להעלות חיוך על פנינו. אין דברים רבים מהנים יותר, נוחים ונעימים יותר, מאשר להשתרע על הספה, לצפות בסדרה שאנחנו אהובים או בסרט חדש ואז להושיט את ידנו אל שולחן הקפה ולהרים ספל מלא במשקה החם.

ואם החלטתם ממש להתפנק - אז כמובן שגם עוגה ליד הספל לא תזיק. שולחן לסלון מקבל הכל באהבה ומתאים בדיוק לכך. בתרבות המערבית לא תמצאו סלון ללא שולחן קפה מתאים. בלעדיו הסלון איננו סלון אמיתי.

שולחנות משרדיים

השולחנות המשרדיים חשובים מאוד עבור חוויית העבודה שלכם. עליהם להיות ארגונומיים, רחבים מספיק כדי להכיל את כל הפריטים החשובים - אך לא להיות גדולים מדי - ולהשתלב היטב עם הכסא. השילוב בין השניים הוא אחד החשובים בכל משרד.

דבר חשוב נוסף הוא העיצוב של שולחנן מנהלים, שצריך להשתלב עם שאר הדברים שבחדר - ריהוט משרדי, צבע הקירות, שטיח וכדומה. אמנם לא מצפים מהם לשיק ולאמירה אופנתית כמו לשולחנות הקפה המהוללים, אבל גם להם יש את האופי שלהם. ריהוט משרדי איננו דבר של מה בכך. הוא בא לגרום לכם לחוש בנוח, כשאתם יושבים לצידו שעות ארוכות.
קטלוג לדוגמא של שולחנות משרדיים מבית פיטרו

השולחנות: מנין הם באו?

בשלב זה כדאי לשאול שאלת תם - מנין הגיעו שולחנות אל העולם? איך התפתחה התופעה בה משטח מרובע מונח על ארבע מוטות ומיועד לכל כך הרבה שימושים יום יומיים שאנחנו כבר לוקחים כמובנים מאליהם?

אז זו התשובה: כבר בימי המצרים הוכנו השולחנות הראשונים - משטח ברזל או עץ מוגבה, שכל ייעודו היה הנחת חפצים גבוה מהרצפה. איש לא ישב מסביבם וצלחות האוכל הונחו על מעין מעמד אישי. הסינים - מהעמים בעלי היסטוריית הכתב המפוארת ביותר - היו הראשונים להכין שולחן על מנת להקל על מלאכת הכתיבה והציור.

שולחנות אירופאים

מאוחר יותר היו אלו היוונים והרומאים, שהשתמשו בשולחנות בשביל לסעוד, כאשר היוונים מזיזים את שולחנות האוכל שלהם הצידה ומחליקים אותם תחת המיטה בתום הארוחה. הסגנונות היו רבים ונעשה שימוש בשיש, עץ, ברונזה, כסף ועוד. השולחנות נבנו בצורות שונות, כולל עיגולים ומלבנים.

בימי הביניים הפכו השולחנות לכבדים וגדולים, והיו רהיטים נייחים מאוד. בתקופה הזו, השולחנות שימשו אך ורק את מעמד האצולה, למעט מקרים נדירים. במקרים מסוימים אפילו תיבות האוצרות המסורבלות שישמשו כשולחן. לקראת תקופת הרנסנס החלה אופנת הנשפים, עם שולחנות נשף ענקיים שמוקמו בחדרי ענק ואירחו עשרות ואף מאות אורחים בארוחה אחת.

שולחנות במזרח הרחוק

במעבר לשולחנות הסינים שהזכרנו קודם, נעשה עד היום במזרח הרחוק שימוש נרחב בשולחן אוכל ביתי נמוך, ללא כסאות: הסועדים היפנים מתיישבים סביב השולחן על קרסוליהם עם ברכיים מקופלות, בעוד הסינים מניחים את עכוזם על כריות קטנות. וזה כל העניין: לכל עם יש שולחנות משלו.