תוכניתנים רבים נוהגים להתמרמר על העובדה שמישהו אחר בודק את התוכנה שלהם. בטעות הם מייחסים את הבדיקה לסוג של חוסר אמון בעבודה שלהם, ורואים בבודק התוכנה מעין אויב. למעשה אין להם ידיד גדול מבודק התוכנה, מאחר והוא מונע מהם שני דברים גדולים:
- הצורך לעמוד מול לקוח ולקלוט בבהלה כמה באגים יש בתוכנה, וכמובן הצורך להסביר זאת למנהל שלו...
- הצורך לחזור ללקוח עם תקלות שוב ושוב, חודשים אחרי שהסתיימה כבר העבודה על התוכנה.
תפקידו של בודק תוכנה אינו ליצור, הוא נותן את כל הקרדיט למפתח. גם אם הוא בודק תוכנה ויש לו רעיונות איך לשפר את התוכנה, הוא לא יעשה זאת וסביר להניח שגם לא יאמר זאת לתוכניתן עצמו. תפקידו של בודק תוכנה הוא לאתר באגים ותקלות שלתוכניתן אין לא זמן ולא יכולת לעלות עליהם. ברגע שסיים שלב בדיקות, הוא מחזיר את התוכנה למפתח שלה עם הערות. יש מצבים בהם המפתח והמנהלים שלו מחליטים להתעלם מחלק מההערות. הם מבינים שבלו"ז הקשוח שבו הם עובדים הם לא יוכלו לפתוח מחדש את התוכנה או להתעכב על פתרון הבאגים, אם הם נראים להם לא משמעותיים, אך בודק התוכנה חייב להכליל הכל בדו"ח שלו. בודק תוכנה מציג את התוכניתן באור חיובי יותר, מאחר והתוכניתן מקבל את כל הקרדיט למערכת הנהדרת ונטולת הבאגים שהוא פיתח, ושמו מתנוסס עליה, בעוד בודק התוכנה שעזר מאד למערכת להיות כל כך טובה (ואיך נמדדת איכות של מערכת? בין היתר בחוסר הבאגים שלה) נותר אנונימי, ולפעמים גם קצת מושמץ.
