הדרך שלי אל יוגה - פרק א 

אחרי הכול, עשר שנים של ניסיון לא הולכים בחינם ולכן החלטתי לפתוח בלוג ולכתוב כאן על המעבר שאותו אני הולכת לעשות.

ידעתי שאני רוצה אוהבת אשטנגה יוגה ואיינגר יוגה, אבל לא הייתי בטוחה באיזה מתחם או בית הספר מלמד דווקא את השיטה הזו.

במרבית המודעות ופרסומים שמצאתי באינטרנט ראיתי משהו מאוד כללי "קורס מדריכי יוגה" והתיאור הנוסף שהיה - מדריכי יוגה למבוגרים ולילדים וכוי.

הפתיעה אותי לטובה שלמרבית מקומות יש תנאי קבלה, למרות שברובם התנאי קבלה יחידי הוא ניסיון בלבד ולאו דווקא אהבה לתחום או רצון להיות מורה או לעסוק ביוגה.

הדברים שלדעתי חשוב לשים לב אליהם:

1.משך הקורס - קשה לי להתחייס ברצינות לקורס שנמשך פחות משנה. גם אם אנשים תרגלו יוגה במשך הרבה מאוד זמן, הם עדיין לא יכולים לקבל את הבסיס הפיזיולוגי ורוחני בתקופה קצרה של 10 חודשים עד שנה.

2.תחומי הלימוד - בית ספר ללא רקע פיזיולוגי ורוחני נפסלו גם כן, למה לא היות מדריך בחדר כושר באותה הזמנות :)

3.מורים ומדריכים - תנאי קבלה, כאמור ברוב בתי הספר התנאי קבלה היחידי הוא מבחן פיזי ורעיון אישי, הפתעה לטובה הגיעה במתחם יוגה בתל אביב שבו דרשו כתיבת עבודה של 15 שעות שאלות על מהות היוגה .

החדשות הטובות יותר התחילו עבורי כאשר אייל צ'חנובסקי , מייסד ומנהל הבית הספר - לוטוס יוגה שאל - למה אני רוצה ללמוד למדריכי יוגה ולא כמה זמן אני מתרגלת ואילו תנוחות אני יודעת לעשות.

כך שהחלטתי להתחיל ללמוד וללכת בעקבות תחושבת הבטן והגוף - ונרשמתי ללימודים.

עבודת קבלה היא הסיבה שהחלטתי להפוך את החוויה שלי לבלוג ולשתף אתכם :)

ניפגש בפרקים הבאים !