בין השנים 2000 ל2009 הכלכלה הישראלית שרדה את המיתון העולמי. התעשייה בישראל שרדה בצורה טובה מן המצופה בעזרת תעשיית ההי טק ורפורמות בחינוך שהוצעו לאוכלוסייה הערבית-ישראלית והחרדית.
נראה כי העלייתה של ישראל היא רציפה, אך עקב חולשות מסויימות יתכן כי לא תוכל להדביק את הקצב הגידול העולמי. שיעור העוני ואוכלוסיות חלשות מחלישות את הצמיחה הכלכלית של ישראל, ניהול התקציב העירוני חייב להתאים את עצמו מהר, ניהול כזה ידחוף את הממשלה לשפר את המצב.
חלוקת הכסף והתקציבים העירוניים בסכנה. מצבים אובייקטיביים ופוליטיים תמיד משפיעים עם תקציב המדינה. לפי המחקרים הגידול הרבעוני בפיתוח הכלכלה של ישראל ירד מ3.3% ל4.7%. ירידה זו היא כתוצאה מירידה בייצוא ואף ירידה בצריכה הפרטית. אך ההתאוששות הכלכלית של ישראל ממשיכה להתפתח. מראיון ב22 ביולי 2010 בנושא המדיניות הפיסקלית של ישראל נתגלה שעד שנת 2011, ישראל תנסה לצמצם חובות ציבור. ישראל מנסה להשתקם מהר מההפסדים אך עם סיכון גדול אף יותר – לדוגמא: בנק ישראל החליט להגדיל את הריבית ל 1.7%, מה שיאט את ההתאוששות הכלללית עד שנה הבאה.
אחד מהמהלכים המוחשיים ביותר שישראל יכולה לבצע הוא לנקוט במדיניות של צמצום העוני והעלאת שיעור התעסוקה, המתמקד בבעלי ההכנסות הנמוכות. המדיניות הזאת צפוייה להעלות את אחוז המועוסקים בקרב חלקים באוכלוסייה הערבית-ישראלית ואף באוכלוסייה החרדית. זה גם אומר שיהודים יקבלו תעדוף עקיף בקבלה לעבודות היותר טובות המשלמות שכר גבוהה יותר. דרך נוספת להתניע את ההתאוששות בישראל היא לאפשר לבנקים לתת הלוואות בקנה מידה נרחב לעסקים קטנים. מדיניות זו תיתן אפשרויות לקידום הסקטור העסקי של ישראל. בנוסף, הממשלה תשתף פעולה בקנה מידה נרחב בעסקים בינוניים ובתחום מו"פ (מחקר ופיתוח).
הרפורמה החינוכית בישראל, גם היא משפיעה על ההתאוששות הכלכלית. ההפרדות המגזריות וודאי לא יעלמו. אבל לא רק ההפרדות המגזריות גורמת לבעיה שפחות ילדים הולכים ללמוד בבתי הספר הרגילים.
למרות שממשלת ישראל סובלת מבעיות כלכליות ותעשיתיות היא לא שוקעת. המדיניות החדשה לגבי עסקים, הלוואות וחינוך משמרים את האופטימיות. לא משנה כמה אנחנו נראים מפולגים, אי אפשר להתווכח עם העובדה שמדינה קטנה כמו ישראל עדיין במצב טוב יותר ממדינות רבות אחרות. ניהול התקציב העירוני בהדרגה משפיע יותר ויותר ומגדיל את המשאבים והיכולות של מדינת ישראל. נושאים שבעבר היו שירותים ממשלתיים כגון: חינוך, רווחה, טיפול באלימות וכדומה הופכים להיות מנוהלים על בסיס תקציבים עירוניים. אם הממשלה תדחוף רפורמות ומדיניות נוספות ממה שכבר הוזכר היא ללא ספק תמשיך לצמוח.
