חמישה שלבים לשיפור ההתארגנות של ילדים עם לקויות למידה או קשב וריכוז 

חמישה שלבים לשיפור ההתארגנות של ילדים עם לקויות למידה או קשב וריכוז

הורים לילדים לקויי למידה או קשב וריכוז מוטרדים, ובצדק, מהצפוי לילדיהם בשנת הלימודים הקרבה. החששות נובעים מהקשיים הספציפיים שלהם: בעיות ההתארגנות, דחיית משימות, אי עמידה בלוח זמנים ועוד. 
מחשבות כמו: איך יתמודדו בני או בתי עם העומס הצפוי בשנה מהקרובה, מטרידות את מוחם לא פחות מהמחשבות על הקימה בבוקר, על הבלגאן בילקוט ועל העימותים הקשים שנוצרים סביב נושאים אלו.

חשוב לזכור שילדים בעלי לקויות למידה או הפרעות קשב אינם דוחים מטלות מתוך עצלות והקושי שלהם בעמידה בלוח זמנים הוא אמיתי. משום כך אין לראות בדחיינות פגיעה אישית, סרבנות או עקשנות.
כאשר הם מבטיחים לנו לעמוד במטלה, הם מתכוונים לכל מילה אבל הקשיים האמיתיים מעכבים את הביצוע.
בנוסף, ילדים לקויי הלמידה או קשב וריכוז מוטרדים מהקושי הצפוי להם כאשר הם מקבלים משימה לביצוע. קשיי הלמידה והריכוז שלהם והניסיונות הכושלים בעמידה בלוח הזמנים לימדו אותם שכל מטלה נוספת נדונה מראש לכישלון. ניסיונות העבר גורמים להם לחשוב כי המאמץ אינו כדאי.
המחשבות הללו מרפות את ידיהם ומעצימות את קשיי ההתארגנות שכבר קיימים ממילא.

ניתן לעזור לאותם ילדים, להקנות להם אסטרטגיות התארגנות תוך שיפור תחושת המסוגלות שלהם והעלאת האמונה שלהם בעצמם.
כדאי לתכנן את תהליך השיפור בהתארגנות בצורה מושכלת שתעלה את רמת המוטיבציה שלהם ותשפר את איכות החיים בבית ובבית הספר .

• שלב ראשון - לקרוא ולהבין מחדש את האבחון שנעשה לילד. הקריאה המחודשת והתעמקות בהמלצות יציירו בעבור ההורה את תמונת המצב העכשווית תוך למידת הדרכים שיאפשרו להתמודד עם האתגרים בבית ובמסגרת הלימודית. כדאי לשים לב במיוחד להמלצות המתמקדות ביכולת ההתארגנות שלו.
• שלב שני - זיהוי יכולותיהם של ההורים ומגבלותיהם.
כך יוכלו להחליט, למשל, מי מהם אחראי לקימה בבוקר ומי עוזר להם בתכנון הזמן ללימודים. ניתן גם להיעזר בשעון מעורר או בטלפון ליצירת תזכורות שתמנענה מאבקים. זה השלב המתאים לבדוק האם יש צורך בעזרה חיצונית: מורה להוראה מתקנת, רכיבה טיפולית, תראפיה באומנות או חוגי ספורט למיניהם.
• שלב שלישי - תכנון אסטרטגי לשנה הקרובה: קביעת סדרי עדיפויות והגדרת מטרה. המטרה צריכה להיות ברורה, רלוונטית ומותאמת ליכולות של הילד ומגבלותיו. אם המטרה תהיה לקיחת אחריות על לוח המבחנים, כדאי לבדוק אם הילד בשל לקחת עליו את האחריות או להסתפק באחריות לתכנון הזמן ללמידה לפני המבחן, לדוגמה.
רצוי מאד לשתף את הילד בתהליך קביעת המטרה ולשאול אותו בגורמים שיכולים לסייע לו בהשגתה.
• שלב רביעי - שיתוף הצוות החינוכי במטרה והכנת תכנית הפעולה לשלושה חודשים.
התכנית צריכה לכלול חלוקת תפקידים ודרכי פעולה שיהיו מקובלים על הילד ועל הצוות החינוכי, קביעת יעדי ביניים מדידים מוגדרים בזמן. אם המטרה שתיקבע היא העברת האחריות על סידור הילקוט לילד, התכנית צריכה לכלול הוראות ברורות לילקוט מסודר וחלוקת המשימה לתתי משימות. בחודש הראשון, למשל, הוא יהיה אחראי רק לקלמר תוך התייעצות אתו מה הוא זקוק שיהיה בו, בחודש השני האחריות תכלול את הקלמר גם את הספרים ובשלישי יהיה אחראי לספרים, הקלמר והמחברות.
בתכנית תהיה רשומה העזרה לה יזדקק הילד לצורך ביצוע המשימה כגון מי ידאג לבדוק אם המערכת ליום הבא ידועה לילד ואם הוא זוכר מה צריך להביא לכל מקצוע.
• שלב חמישי - הגשת בקשה לסדרת מפגשים אחת לחודש עם גורם מפתח מהצוות החינוכי כמו המחנכת או היועצת בהם ישתתף גם הילד.
מטרת המפגשים לתת לילד תמונה עדכנית של ההתקדמות שלו בתכנית הפעולה תוך מתן אפשרות לתיקונים. את המפגשים בבית הספר כדאי לתכנן בקפידה תוך לקיחה בחשבון של רגשות הילד והמורים ולהפיק לקחים ממה שהושג ולא רק במה שעדיין טעון שיפור.

מטרת ההכנה המדוקדקת היא לסייע בהתמודדות עם הקשיים הצפויים ולא לחכות שהם יצוצו במפתיע מה שיפחית את הסיכוי לפתרון יצירתי.
התכנון יוכל להוות מודל יישומי שיעזור בהמשך בכל נושא הקשור בהתארגנות כמו למשל הגשת עבודות בזמן. מרגע שהמטרה מוגדרת בתאריך, ניתן לפרק את המשימות ולהקציב להם זמן: קריאת החומר,  תשובות לשאלות וסיכום. התכנית תכלול הוראות ברורות, עזרה נדרשת  עם חלוקת תפקידים. לאחר מכן יהיה מעקב מוגדר מראש למתן תמונה ברורה של ההתקדמות ולא רק של מה שהתעכב.
הורים שמהווים גורם מוביל ולא נגררים אחר הקשיים שמציבים בפניהם ילדים ליקויי למידה או קשב וריכוז ממוקדים בטובתו של הילד ומצליחים לרתום את כל הגורמים הנחוצים לשיתוף פעולה.