רמת הענישה הוחמרה כך שעל פי רוב עונשי השלילה בפועל הינם משמעותיים (שנתיים ואף לעיתים יותר) ולצידם קנסות כבדים ואמצעים ענישתיים חמורים נוספים.
נראה כי אין מנוס מהכבדת היד כנגד נהגים מסוכנים והחמרה בענישה מחוייבת המציאות היא, זאת לאור הקטל הנורא בכבישים ומספר עצום של פצועים ונפגעים נוספים , יחד עם זאת עולה כי בדרך להשגת מטרה ראויה זו נופלים פגמים לא מעטים ונשללות זכויות של נהגים ובכך למעשה נפגע שלטון החוק.
חובת כיול המכשיר באתר מסויים
בתקנות התעבורה נקבעה דרך מפורשת כיצד יש לבצע את כיול מכשיר מדידת רמת האלכוהול בגוף הנבדק. המכשיר המכונה "ינשוף" מחייב ביצוע כיול לפני בדיקה במקום מסויים. אם וכאשר עוברת ניידת המשטרה עם המכשיר למקום אחר יש לערוך כיול נוסף ורק אחר כך לבצע בדיקת נשיפה לנהגים.
עפ"י לשון החוק "הבדיקה במכשיר לבדיקת נשיפה של נבדק אחד או נבדקים אחדים, זה אחר זה באותו מקום תעשה לאחר ביצוע פעולות אלה"
הנחיות המשטרה למפעילי המכשיר בעניין זה הינן כי יש לבצע כיול המכשיר בתחנת המשטרה פעם אחת בתחילת משמרת ואזי הכיול יהא תקף ל24 שעות, אולם הנחיות אלה עומדות כאמור בסתירה להוראות החוק ונראה כי לא ניתן להשלים עם פעולות המשטרה כאשר הינן עומדות בניגוד מוחלט להוראות הדין. אשר על כן נראה לנו כי בכל מקרה שבו יטען נאשם כי לא בוצעו ההליכים הקבועים בחוק חובה על בית המשפט לזכותו בדין היה ותוכח טענתו..
עניין זה של כיול המכשיר בכל אתר בו נערכת בדיקה הינו חיוני ונדרש מפורשות בתקנות התעבורה סטייה ממנו הינה סטייה מהוראות הדין ואינה חוקית.
חובת כיול המכשיר בשני שלבים
המחוקק קבע חובת ביצוע כיול למכשיר עצמו טרם השימוש בו כאשר לשון החוק מחייבת קיומם של שני שלבים:
השלב הראשון שנועד למעשה לאפס את המכשיר - כיול 0. BLANK SAMPLE לצורך כך יש להזרים במכשיר מתוך מיכל שמצויה בו דוגמא נקיה מאלכוהול ולמדוד ולקבל תוצאה שפחותה מעשרה מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר אויר. רק לאחר ששלב זה עבר בהצלחה קרי המדידה שנמצאה פחותה מעשרה מיליגרם ניתן לעבור לשלב השני שבו יש להעביר במכשיר שתי דוגמאות של אויר המכיל אלכוהול מתוך בלון הקיים בערכת המכשיר standard sample והיה ושתי הבדיקות הינן דומות במידה כזו שההפרש בין תוצאות שנבדקו אינו עולה על עשרה אחוזים הרי שהמכשיר מוכן לפעולה
הפרוצדורה המתוארת דלעיל אינה מיושמת למעשה ע"י אנשי המשטרה כך שהנחיות המשטרה למפעילי המכשיר הינן לבצע רק את השלב השני המתואר דלעיל ולדלג למעשה על השלב הראשון של כיול המכשיר ל-0 . ומתוך כך למעשה הבדיקה אינה ראויה וקיים חשש לממצאיה.
לדעתנו סטיה מהוראות החוק צריכה להביא לזיכוי נאשם בדין ועל המשטרה לפעול בהתאם להוראות החוק והתקנות במדוייק ללא כחל וסרק.
חוקיות העיכוב והעדר אזהרה
עניין אחר שיש לתת עליו את הדעת הינו נעוץ בנוהג של המשטרה לעצור נהגים באופן אקראי ולעכב אותם לפרק זמן ארוך של כשעה ואף מעבר לכך ובזמן זה לבצע בדיקות שונות לנהג. ככלל אין שוטר רשאי לעכב או לעצור אדם אלא אם יש הרשאה חוקית לכך או הוראת חוק מיוחדת שמקנה לשוטר סמכות לעשות כן. דברים אלה הינם בנשמת אפה של הדמוקרטיה ולמעשה הפרתם עומדת בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שהינה חקיקה שמעמדה גבוה יותר מכל חוק ו/או תקנה., במקרים בהם קיימת התנגשות בין חוק, תקנה או צו אל מול חוק יסוד הוראות חוק היסוד גוברות הן והחוק הוראתו בטלה.
נראה לנו כי העובדה ששוטר פלוני מחליט לעצור באופן אקראי נהג אלמוני, שאין לגביו כל חשד כי הוא מצוי בגילופין, אינה מקנה סמכות חוקית לעכב את הנהג ולבצע בו בדיקות הסותרות למעשה את הוראות חוק יסוד כבוד אדם וחרותו. אמנם בפקודת התעבורה נוסף סעיף לפיו רשאי שוטר לדרוש מכל אדם שיתן בידו בדיקת נשיפה גם אם אין לגביו חשד כי שיכור הוא יחד עם זאת כפי שנאמר לדעתנו תיקון זה בפקודת התעבורה בעיתי ושאלת חוקיותו בספק היא.
לכך יש להוסיף העובדה שבאותו מעמד המתואר אין כל נוסח של אזהרה לנהג החשוד ולמעשה אף זכות השתיקה הנתונה לכל אזרח מסתלקת לה לחלוטין.
הנהג החשוד חייב לשתף פעולה ולהימצא שעה ארוכה ואף מעבר לכך בסמוך לשוטר הבודק כאשר מעמדו אינו מוסדר בחוק, קרי: האם הוא בן חורין לעשות כל אשר ברצונו ו/או הינו מעוכב עפ"י חוק, לשאלה זו טרם ניתנה תשובה הולמת שתסדיר את המעמד החוקי של הבדיקה וזכויותיו וחובותיו של הנהג והשוטר. לדעתנו ניתן לתקוף גם עניין זה בטענות ההגנה שמעלה סניגור בבית המשפט בבואו ללמד סנגוריה על לקוחו הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
נציין עוד כי למעשה החל מחודש ינואר 2006 קובעת החקיקה כי קביעה של מצב שכרות של אדם היא למעשה עניין טכני הנקבע אך ורק לפי כמות האלכוהול בדם החל ממועד זה לא ניתן לקבוע שכרות על סמך מראה עיניים ו/או התנהגות. למעשה שיכור יחשב רק מי שבדמו נמצא אלכוהול בכמות מסויימת.
עניין נוסף שמצאנו מקום להדגישו הינו התייחסות החוק לאפשרות להרשעת נהג בנהיגה תחת השפעת אלכוהול גם אם נצפה בידי שוטר שהוא לוגם משקה משכר תוך כדי נהיגה זאת ללא בדיקת דם או בדיקת נשיפה, ואולם החוק אינו מגדיר במדוייק מה הוא אותו משקה משכר. כל עוד לא נקבע בדבר חקיקה מה ייחשב משקה משכר הרי שלדעתנו קיים קושי ממשי לבסס הרשעה של נאשם על פי הוראת חוק זו.
נציין כי השוטר חייב למלא טופס "בדיקת מאפיינים" שבו מתוארת הצלחה או כישלון הנבדק במשימות כמו הליכה בקו ישר ובדיקות דומות נוספות.בעבר בתי משפט הסתמכו על בדיקות אלו ובמקרים מסויימים הורשעו נהגים בנהיגה בשכרות על סמך ממצאי הבדיקה אולם כאמור לדעתנו הרשעות שכאלה אינן במקומן ולא יעמדו במבחן של ערכאת ערעור.
לסיכומו של עניין יאמר כי קיימת לא מעט בעייתיות וסטייה מהוראות החוק בפעולות שמפעילה המשטרה בבואה להילחם בתופעה של נהיגה בשכרות. ניתן אף לומר כי המדיניות שהתפתחה בתחום הינה "שהמטרה מקדשת את האמצעים", לדעתנו מצב זה איננו ראוי, החוק מעל הכל הוא, על המשטרה ובתי המשפט חובה לכבדו וליישם את כל ההוראות הקבועות בו ללא סייג. במקום בו נדרשים שינויים מחוייבים יש לתקן את החוק ולפעול לפיו.
במצב הדברים הנוהג כיום כאשר הוראות החוק לא מבוצעות כהלכה הרי שניתן יהיה להימנע מהרשעה בדין לאור הפגמים המתוארים דלעיל.- דרך צלחה ונהיגה זהירה.
(**האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ע"י עורך דין.)
עו"ד רום הנו מומחה בתחום המשפט הפלילי והמנהלי , ניהל מאות תיקים ומביא עימו נסיון משפטי ומקצועי עשיר במשך שנים רבות.
מאחריו הצלחות רבות ותקדימים שיצר בשדה המשפט חלקם בפרשות שהתפרסמו והפכו לנקודות ציון במשפט הישראלי.
