ידוע כי אנשי חינוך רבים מרוויחים מעט מאוד ודואגים רבות לפרנסתם. ביטחונם התעסוקתי של רבים מעורער והם באים לעבודה בראש מלא דאגות. זה הזמן לנסח אמנה חדשה של אנשי החינוך שתכיל גם פרמטרים שיעסקו בשאלה איך להבטיח ביטחון תעסוקתי לעובדים בחינוך הפורמלי, הבלתי פורמלי והמשלים. אמנה שתעבור עריכה לשונית יסודית (הרי אנשי החינוך מחויבים להיות דוגמה איך לכתוב נכון, לנסח על-פי הכללים הלשוניים המקובלים ועוד).
למעשה איש החינוך נאלץ להתפשר עם המציאות המרה. בחינוך הלא פורמלי ובחינוך המשלים זוכה איש החינוך לעבוד עם תלמידים רבים בתחילת השנה, אך בסיומה נשארים רק תלמידים מעטים. למפגש הראשון עם העובדים החדשים מגיע איש החינוך בחדווה ובתשוקה להכירם, אך את השנה הוא מסיים בחוסר רצון לראותם. בתחילת השנה הוא מלא רעיונות, אך בסיומה מרוקן לחלוטין, ומרגיש כשבר כלי עד שאינו מעוניין לעבוד עוד בשדה החינוך. טענתם של אנשי חינוך רבים היא כי "בתפקיד החינוכי הנוכחי אנו עסוקים כל העת בבעיות ארגוניות ובעיכול התכתיבים מלמעלה, ומאסנו גם בכך. לעתים יש תקציב לקניית אביזרים ולעתים אין, לעתים מבטלים פעילות חינוכית מתוכננת ופעם דוחים אותה, פעמים מקצצים את שעות העבודה ופעמים אחרות מחזירים אותן. מדוע כך הם פני הדברים? איפה הרוח והנשמה בעשייה החינוכית? לאן הן נעלמו? האם לא נוכל לעבוד בשקט נפשי וללא דאגות כלכליות?"
"אין מה לעשות," נוהגים המנהלים לומר בישיבת הצוות החודשית עם הרכזים החינוכיים, "זאת המציאות. הקיצוצים בשעות העבודה אינם תלויים בנו. למערכת החינוך התומכת בחינוך הלא פורמלי ובחינוך המשלים אין כסף, ולכן צריך לתת פתרונות למצב." לשון העובדים דבקה לחכם דקות רבות, ולרוב תמיד יימצא מי שיאמר: "לא אכפת לך שרבים מאיתנו יהיו מובטלים בגלל הקיצוץ התקציבי?". תשובת המנהלים הצפויה היא בדרך כלל: "בואו נחשוב על רעיונות יצירתיים שימנעו ככל האפשר פיטורים של עובדים." בתגובה, אחד הרכזים יכול להציע שהוא ויתר הרכזים יגיעו למקום עבודתם פעם בשבוע במקום פעמיים. "אני מוכן לקצץ במספר ימי הפעילות של מרכז הלמידה שאני אחראי לו, שגם כך אינו רווי בתלמידים." אולם, התגובות מהמשתתפים האחרים בדיון זה הן בדרך כלל בנוסח: "אבל לך יש הכנסה נוספת, אז אין לך מה להפסיד," וזה מצדיק את מעשיו: "נכון, אבל בכל זאת אני מוותר על כסף לטובת הארגון. מה אתם רוצים, שהארגון יקרוס כלכלית ולא יהיה לו יותר כסף לשלם לעובדים? עדיף לעבוד ארבע שעות בשבוע במקום שמונה שעות על פני לא לעבוד כלל. לכן הרכזים חייבים לקצץ בשעות עבודתם."
לא לשכוח, כדי לנסח אמנה יש לשכור את שירותיו של עורך לשוני.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
