צ'קים חוזרים- דרכי גבייה 

צ'קים חוזרים- דרכי גבייה

בחיי המסחר בעולם המודרני קיימים מספר אמצעי תשלום כמו למשל כרטיס אשראי, מזומן וכמובן שיק. השיק הינו אמצעי תשלום לגיטימי ולעתים אף הכרחי, כמו למשל בביצוע תשלומי שכר דירה (אף על פי שהיום ניתן לשלם שכר דירה גם באמצעות כרטיס אשראי), כמו למשל שאנו מעוניינים לשלם במועד עתידי ועל כן אנו נותנים שיק דחוי למועד הרצוי מבחינתנו ועוד כהנה וכהנה סיבות שונות ומשונות לשימוש בשיק כאמצעי תשלום. אין חולק כי מדובר באמצעי נוח לתשלום.

לצערו של כל אחד מאיתנו, פעמים רבות שיק שאנו אוחזים ומפקידים בבנק אינו בר פירעון (צ'ק חוזר, שיק חוזר) ומעמיד אותנו בפני שוקת שבורה ובאי ודאות כיצד לנהוג על מנת לגבות את הכספים המגיעים לנו בעד התמורה שהענקנו לנותן השיק.

במאמר זה נסקור בקצרה מונחי יסוד בנושא ונביא בתמצית את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפני האוחז בשיק שאינו בר פרעון.

"חזר" לי שיק, מה עושים עכשיו?

הגדרות ומונחים

המחאה - (המכונה גם "צ'ק" או "שיק") היא שטר שבו מורה אדם (המכונה "המושך" בדיני השטרות) לבנק (המכונה "הנמשך" או "הקבל" בדיני השטרות) לשלם מחשבונו כסף לצד ג' (המכונה "הנפרע" בדיני השטרות), בזמן שנקבע מראש.

ההמחאה, כשטר, ניתנת להסבה (אלא אם כן הגביל המושך את הסבת ההמחאה על פני ההמחאה, והתקיימו התנאים המשפטיים המאפשרים זאת), ובמקרה זה יכול הנסב (הוא האדם לטובתו הוסבה ההמחאה) לדרוש את הפרעון מן המושך או מן המסב.

הגדרת השטר בסעיף 3(א) לפקודת השטרות מפרטת יסודות אלו -

"שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה".

מיסודות אלו נגזרת צורת ההמחאה:

• "פקודה" - בהמחאה צריך להיות ביטוי המופנה אל הבנק בצורת ציווי. לרוב יש שימוש במונח "שלמו לפקודת".
• "ללא תנאי" - ההמחאה אינה צריכה להיות מותנית בתנאי כלשהו. הגבלת הסחרות, דהיינו ציון "למוטב בלבד" אינו תנאי.
• "מאת אדם אל חברו" - האדם הוא המושך, בעל החשבון, וחברו הוא הבנק שבו מתנהל החשבון. פרטי האדם ופרטי הבנק צריכים להופיע בבירור על פני ההמחאה. כללי שיקים ללא כיסוי, התשנ"ב-1992, קובעים את הפרטים המתייחסים אל המושך, הצריכים להופיע על פני ההמחאה, והם השם, מספר הזהות והמען.

• "חתומה בידי נותנה"- ואכן, בהמחאה ישנו מקום המיועד לחתימת המושך.
• "לשלם לאדם פלוני, או לפקודתו, או למוכ"ז"- בהמחאה ישנו מקום המיועד לשמו של המוטב. לרוב הניסוח הוא "שלמו לפקודת", אך לעתים נמחקת המילה "לפקודת" על מנת להגביל את הסחרות של ההמחאה.
• "סכום כסף מסוים"- במרבית ההמחאות ישנו מקום לכתיבת הסכום הן במילים והן בספרות.
• "עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה" - בהמחאה ישנו מקום לכתיבת התאריך, כאשר על פי סעיף 73(ב) לפקודת השטרות, "שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול אלא מהתאריך הנקוב בו". המחאה שנכתבה לתאריך עתידי קרויה המחאה מעותדת או בלשון עממית צ'ק דחוי. בעבר הבנקים בישראל חויבו לפרוע המחאה מעותדת גם אם התאריך הרשום עליה טרם הגיע.

דרכי הפעולה העומדות בפני האוחז בשיק שאינו בר פרעון, במילים אחרות מה עושים עם שיק שחזר?

אוחז שטר המבקש לממש את השטר שבידו יכול לפעול באחת מהדרכים החלופיות הבאות:

א.     הגשת בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ [סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל].

ב.      הגשת תביעה בסדר דין מקוצר לבית המשפט המוסמך [סעיף 81ב לחוק ההוצאה לפועל].

שטר חליפין, שטר חוב ושיק ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט [סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל]. בית המשפט קבע בפרשת אלבוים נ' אפשטיין כי השטר מבוצע כמו פסק דין אשר ניתן ביום שבו הומצאה לחייב בקשת הזוכה לביצוע שטר.

לבקשה לביצוע שטר חובה לצרף את המסמכים הבאים:

ü     השטר המקורי והעתק צילומי ממנו משני צידיו.

ü     אם המבקש מיוצג ע"י עו"ד – יפוי כוח של עורך הדין.

ü     אישור ממשרד הפנים בדבר פרטי החייב: שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו.

הסייגים: אין צורך להגיש אישור בדבר פרטי החייב במקרים הבאים:

א.     הבקשה היא לביצוע שיק שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו.

ב.      הבקשה מוגשת כנגד חייב שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם האוכלוסין, ומנהל לשכת הוצל"פ אישר את הבקשה בלא האישור.

ג.      רשם ההוצל"פ רשאי לפטור את הזוכה מחובת צירוף פרטי החייב, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל

במסגרת תיקון זה הוקמה לשכת "המסלול המקוצר", הפועלת באופן אקטיבי לגביית חובות עד 10,000 ש"ח ללא התערבות הזוכה.

המסלול המקוצר הינו לשכה אקטיבית, הגובה חובות עבור זוכים ללא התערבותם בתיקים שגובה החוב בהם עד 10,000 ש"ח ובתנאי שלחייב לא נפתח תיק איחוד או שלא הוכרז כמוגבל באמצעים. גביית החובות במסלול המקוצר מבוצעות על ידי עובדי ההוצאה לפועל בהתערבות מינימלית מצד הזוכים.

ההליכים שניתן לנקוט במסלול זה הם: עיקול/מימוש כספים או זכויות הנמצאים בידי צד שלישי וכן עיקול ותפיסת רכב.

עובדי המסלול המקוצר מקושרים למאגרי מידע מגוונים.

זוכה המבקש לפתוח תיק במסלול המקוצר יפנה לאחת מלשכות ההוצל"פ ברחבי הארץ, יציין בטופס הבקשה "לנתב התיק למסלול המקוצר" וימלא שאלון ובו פרטים על החייב.

לסיכום, אין חולק כי מדובר במצב לא נעים בלשון המעטה כאשר אנו מחזיקים בשיק שאינו בר פירעון ולכן על מנת להימנע ממצב זה חשוב להיות זהירים וחשדניים כאשר הצד השני מבקש לשלם בשיק. חשוב לדעת כי באתר לשכת ההוצל"פ ניתן לברר פרטים לגבי פלוני במרשם החייבים המוגבלים באמצעים או האם כנגד אלמוני בוצע איחד תיקים בהוצל"פ. במידה וניתן לברר פרטים על האדם דרך חברים בטרם קבלת השיק הדבר מומלץ. ובכל זאת ייתכנו מצבים שלא ביצענו בדיקות מקדימות ו"נפלנו" ובמצבים אלה חשוב לדעת כיצד להתנהל עם השטר המצוי ברשותנו. כפי שפורט לעיל בפני האוחז בשטר ישנן מספר דרכים חלופיות על מנת להביא למימושו.

משרדנו מעניק שירות משפטי בתחום הצ'קים החוזרים וההוצאה לפועל.

משרד עורכי הדין כרמי- קרן ממוקם בקומה ה-4 בבניין המשרדים "בית אשרא" הסמוך לצומת "בית מעריב" בתל אביב, ומעניק שירותים משפטיים בכל רחבי הארץ. משרדנו עוסק במשפט המסחרי אזרחי על מרבית גווניו, תוך שילוב בין תחומי על מנת להביא ללקוחותינו את התמונה הרחבה ביותר מולה הם ניצבים. בין היתר עוסק המשרד בדיני חדלות פירעון (פשיטות רגל, כינוסים, פירוקים, חברות והגנה מנושים), דיני חוזים, ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תאגידים, עסקאות בינלאומיות, מקרקעין ונדל"ן, היי-טק ודיני מכרזים, דיני ספורט והסכמי חסויות. המשרד הוקם ע"י עו"ד תומר כרמי ועו"ד אלעד קרן והינו משרד צעיר, רענן, אסרטיבי ודינאמי המצוי בצמיחה מתמדת וכולל צוות משפטי איכותי המורכב מעורכי דין בעלי יכולות משפטיות ועסקיות.

תגיות: (צ'ק חוזר, שיק חוזר, צי'ק ללא פירעון, צ'ק שחזר, דיני חדלות פירעון, כרמי- קרן משרד עו"ד, עו"ד תומר כרמי, עו"ד אלעד קרן, מאמרים משפטיים ברשת, הסברים משפטיים, המחאה חוזרת, הוצאה לפועל, הוצאה לפועל של צ'קים).