לפני שהרחיב בנושא חייב אני להביא דוגמא אחרת:
אצן שרץ 100 מטר בזמן שיא של 9 שניות לא יכול לזכות את ההצלחה שלו רק לכך שהתאמן כל השנה, אם הנעליים שהוא נעל לצורך ביצוע הריצה לא היו מתאימות לרגל, הוא לא היה עושה זאת ב- 9 שניות, ואם היה רץ על קרח? גם אז היה צריך להתאים נעליים למשטח ולרגל, ואם יום קודם קיבל בשורה רעה?, אז גם המצב הנפשי שלו היה מעורער, לכן כדי להשיג את ההישג המרשים הזה הוא צריך לשלב מספר גורמים יחד.
המחשב מורכב מחלקים אלקטרונים שונים ותוכנה ש"מנהלת" אותם, כך שאין שום חלק שהוא-הוא הגורם למחשב להיות מהיר, רק שילוב מוצלח ביניהם יביא את התוצאה הרצויה של ניצול מקסימאלי של היכולות שלהם.
המעבד הוא לב המערכת אשר יקבע את מספר פעולות החישוב שהמחשב יוכל לבצע בפרק זמן נתון.
הזיכרון מקנה למחשב את היכולת לשמר מידע זמני לצורך ביצוע החישובים.
כרטיס המסך מעבד ומעביר את המידע שיוצג בצג.
הכונן הקשיח מאחסן בתוכו מידע באופן קבוע.
לוח האם אחראי לתעבורת המידע בין החלקים השונים.
ספק הכוח מספק את החשמל הדרוש להפעלת כל החלקים.
מאווררי המעבד וכרטיס המסך תפקידם לפזר את החום הנוצר מרכיבים אלו, כמו כן ישנם צלעות קירור ברכיבים המפיקים פחות חום ומאווררים הן בספק הכוח והן במארז.
המארז שומר על כל החלקים מפני הפרעות אלקטרומגנטיות ומכוון את זרימת האוויר הנחוץ לקירור החלקים.
העכבר, המקלדת והמיקרופון הם הכלים שאנו משתמשים כדי לתת את פקודות העיבוד שברצוננו לבצע.
התוכנה מזהה ומנצלת את כל האביזרים הללו לצורך ביצוע משימות שונות, ללא התוכנה המחשב הוא רק קומץ רכיבים אלקטרוניים ללא יעוד ומטרה.
ככל שנבין טוב יותר את יכולות של הרכיבים השונים, נוכל לנצל אותם טוב יותר וביעילות רבה יותר.
כמובן שישנם עזרים נוספים, מדפסת, כונן תקליטונים, סורק, כונני תקליטור וכו'.
כמו כן כרטיסי הרחבה שונים כגון, כרטיס רשת, כרטיס קול, מודם וכו'.
אבל הם פחות משמעותיים בקביעת מהירותו של המחשב.
ניתן אפילו לראות במחשב כמפעל, נכנס חומר גלם, הוא עובר עיבוד ממנו מופק מוצר חדש המועבר לאחסון או לשווק, ומה שאיננו נחוץ נפלט מהמערכת.
מיקום המחשב חייב להתחשב במספיק מרחב סביבתי המאפשר לאוויר לקרר אותו לכן אני תמיד מייעץ
לא למקם מחשבים בתאים קטנים שאינם מאפשרים מעבר אוויר כמו לדוגמא בשולחנות מחשב מסוימים
כשהמארז בתוך תא צפוף.
כמו כן המיקום בחדר יהיה כך שהשמש לא תיפול עליו (שמש לא רצויה כלל על ציוד השייך למחשב).
אם אפשר רצוי לא להעמיס את כל חיבורי החשמל באותו השקע ובוודאי לא לחבר מכשירים צורכי חשמל רב כגון קומקומים או תנורים ביחד עם חיבורי ציוד המחשב.
מוגש כחומר למחשבה באדיבות שפירית מחשבים. יש להתייחס לחומר כהמלצה בלבד. שפירית מחשבים אינה אחראית בדרך כלשהי לשימוש שיבצע הקורא בעצות והטיפים המובאים כאן.
אצן שרץ 100 מטר בזמן שיא של 9 שניות לא יכול לזכות את ההצלחה שלו רק לכך שהתאמן כל השנה, אם הנעליים שהוא נעל לצורך ביצוע הריצה לא היו מתאימות לרגל, הוא לא היה עושה זאת ב- 9 שניות, ואם היה רץ על קרח? גם אז היה צריך להתאים נעליים למשטח ולרגל, ואם יום קודם קיבל בשורה רעה?, אז גם המצב הנפשי שלו היה מעורער, לכן כדי להשיג את ההישג המרשים הזה הוא צריך לשלב מספר גורמים יחד.
המחשב מורכב מחלקים אלקטרונים שונים ותוכנה ש"מנהלת" אותם, כך שאין שום חלק שהוא-הוא הגורם למחשב להיות מהיר, רק שילוב מוצלח ביניהם יביא את התוצאה הרצויה של ניצול מקסימאלי של היכולות שלהם.
המעבד הוא לב המערכת אשר יקבע את מספר פעולות החישוב שהמחשב יוכל לבצע בפרק זמן נתון.
הזיכרון מקנה למחשב את היכולת לשמר מידע זמני לצורך ביצוע החישובים.
כרטיס המסך מעבד ומעביר את המידע שיוצג בצג.
הכונן הקשיח מאחסן בתוכו מידע באופן קבוע.
לוח האם אחראי לתעבורת המידע בין החלקים השונים.
ספק הכוח מספק את החשמל הדרוש להפעלת כל החלקים.
מאווררי המעבד וכרטיס המסך תפקידם לפזר את החום הנוצר מרכיבים אלו, כמו כן ישנם צלעות קירור ברכיבים המפיקים פחות חום ומאווררים הן בספק הכוח והן במארז.
המארז שומר על כל החלקים מפני הפרעות אלקטרומגנטיות ומכוון את זרימת האוויר הנחוץ לקירור החלקים.
העכבר, המקלדת והמיקרופון הם הכלים שאנו משתמשים כדי לתת את פקודות העיבוד שברצוננו לבצע.
התוכנה מזהה ומנצלת את כל האביזרים הללו לצורך ביצוע משימות שונות, ללא התוכנה המחשב הוא רק קומץ רכיבים אלקטרוניים ללא יעוד ומטרה.
ככל שנבין טוב יותר את יכולות של הרכיבים השונים, נוכל לנצל אותם טוב יותר וביעילות רבה יותר.
כמובן שישנם עזרים נוספים, מדפסת, כונן תקליטונים, סורק, כונני תקליטור וכו'.
כמו כן כרטיסי הרחבה שונים כגון, כרטיס רשת, כרטיס קול, מודם וכו'.
אבל הם פחות משמעותיים בקביעת מהירותו של המחשב.
ניתן אפילו לראות במחשב כמפעל, נכנס חומר גלם, הוא עובר עיבוד ממנו מופק מוצר חדש המועבר לאחסון או לשווק, ומה שאיננו נחוץ נפלט מהמערכת.
מיקום המחשב חייב להתחשב במספיק מרחב סביבתי המאפשר לאוויר לקרר אותו לכן אני תמיד מייעץ
לא למקם מחשבים בתאים קטנים שאינם מאפשרים מעבר אוויר כמו לדוגמא בשולחנות מחשב מסוימים
כשהמארז בתוך תא צפוף.
כמו כן המיקום בחדר יהיה כך שהשמש לא תיפול עליו (שמש לא רצויה כלל על ציוד השייך למחשב).
אם אפשר רצוי לא להעמיס את כל חיבורי החשמל באותו השקע ובוודאי לא לחבר מכשירים צורכי חשמל רב כגון קומקומים או תנורים ביחד עם חיבורי ציוד המחשב.
מוגש כחומר למחשבה באדיבות שפירית מחשבים. יש להתייחס לחומר כהמלצה בלבד. שפירית מחשבים אינה אחראית בדרך כלשהי לשימוש שיבצע הקורא בעצות והטיפים המובאים כאן.
מאת גולדברג ריקרדו- בעלים ומנכ"ל שפירית מחשבים
הכותב הוא מהנדס רשתות מיקרוסופט + אינטרנט - MCSE+I
טכנאי מחשבים מוסמך - CompTIA A+
מפעיל מחשבי י.ב.מ. מוסמך
בעל ותק בתיקון ותחזוקת מחשבים משנת 1983.
service@shapirit.biz
050-2330137
טכנאי מחשבים
הכותב הוא מהנדס רשתות מיקרוסופט + אינטרנט - MCSE+I
טכנאי מחשבים מוסמך - CompTIA A+
מפעיל מחשבי י.ב.מ. מוסמך
בעל ותק בתיקון ותחזוקת מחשבים משנת 1983.
service@shapirit.biz
050-2330137
טכנאי מחשבים