ידוע לכל כי אנשים צעירים טובים אינם ששים להיכנס לפוליטיקה המקומית ולהיבחר לכנסת. יש כיום עניינים אחרים או תחומים חדשים שמושכים את לבם: היי-טק, עבודה בחו"ל ועוד. ולכן הפוליטיקה המקומית מאבדת כוח אדם איכותי שיכול לשנות את פני החברה ואת פני הפוליטיקה. בספרי דמדומיות שיצא לאור ב-2007 כתבתי על אלה שרוצים להיכנס לשדה הפוליטי, אך יצאתי נגד התנהלותם ותפקודם בו. על כך תוכלו לקרוא כאן. מובן שספרי עבר עריכה לשונית לפני פרסומו.
בני הדור הצעיר והנאיבי למדו על בשרם שהם חייבים להיות מניפולטורים, אם ברצונם להיכנס לשדה הפוליטי הסבוך. הדור הצעיר, המשכיל והנאור, הזקוק לפטרונים פוליטיים חזקים שיישאו אותו על כפיים ויריצו אותו באחת הרשימות המפלגתיות המתמודדות לכנסת, אינו נחשב לאיום אידאולוגי על השלטון. כל רצונו לדאוג לעתידו הכלכלי והפוליטי ולשם כך הוא מבצע תמרונים פוליטיים רבים כדי לשרוד.
אנשי הדור הצעיר נהפכים לכוחניים, לתובעניים, למניפולטיביים ולמתוחכמים הזקוקים לכושר שכנוע רב כדי להלך קסם על קהל השומעים, שיצביע להם בבחירות הפנימיות והארציות, ויעלה את סיכוייהם להיבחר לכנסת ולכהן כשרים בממשלה. אם לא ישתמש הדור הצעיר בססמאות ריקות מתוכן כדי להיבחר, הוא לא יצליח בפוליטיקה ולא ייצג את האזרחים במוסדות השלטון.
הפוליטיקה המקומית והארצית מתנהלת בניגוד לערכיו של החינוך המוסרי והערכי, והפוליטיקאי הצעיר בפעילותו, אינו קורא תיגר על המציאות.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
