בשנת 1980 נכנס לתוקף חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980. חוק זה הנו מיוחד במינו , הנוסח קצר וברור והוא קובע אחריות מוחלטת של היצרנים ומי שנחשב ליצרן על פי החוק ( הגדרת יצרנים ומוצרים בסוף המאמר ) . בלשון החוק האחריות היא חד משמעית " ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן " ( ציטוט מהחוק ) . משמעות הדבר היא שאם אדם נפגע ממוצר הוא לא צריך להוכיח כי המוצר היה פגום אלא הוא צריך רק להוכיח שהוא נפגע ממנו...
החוק אינו אוסר הסדרת ביטוח לייצרן ולפיכך ניתן לרכוש ביטוח בגין האחריות החוקית של היצרן עקב תביעה שתוגש נגדו.
חוק האחריות למוצרים פגומים חל רק על פגיעות בגוף האדם : מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי.
מי שנפגע רכושו יכול לתבוע את היצרן על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968 . חוק זה לא מטיל אחריות מוחלטת על היצרן כפי חוק האחריות למוצרים פגומים ועל הניזוק יהיה להוכיח את אשמת היצרן.
החוק אינו אוסר הסדרת ביטוח ליצרן ולפיכך ניתן לרכוש ביטוח בגין האחריות החוקית של היצרן עקב תביעה בגין פגיעה ברכוש שתוגש נגדו.
מאחר וחוק האחריות למוצרים פגומים אינו בא במקום חוקים אחרים אלא נוסף להם , יכול הנפגע בגופו לתבוע גם על פי פקודת הנזיקין .
המצב התחיקתי יצר מציאות שלפיה כל מי שנפגע בגופו או ברכושו ממוצר יכול להגיש תביעה . אני יכול לספר על מקרה שבו מישהו סגר חלון ונקטעה לו אצבע והוא הגיש תביעה על פי חוק מוצרים פגומים כנגד מתקין החלון .
בכדי להגן על האובדן הפיננסי יכול היצרן לבטח עצמו באמצעות פוליסת ביטוח ייעודית לכך : פוליסה לביטוח אחריות המוצר.
פוליסות הביטוח הישראליות מכסות בגין תביעות על פי חוק מוצרים פגומים ופקודת הנזיקין. לעיתים יבואנים נסמכים על פוליסות של היצרן בחו"ל וחשוב להדגיש שפוליסה המונפקת בחו"ל עלולה לא להתייחס לחוקי מדינת ישראל.
ייחודה של הפוליסה היא בכך שהכיסוי הביטוחי בתוקף אך ורק בעת שהפוליסה בתוקף. משמעות הדבר שאם תקופת הביטוח הסתיימה – גם הכיסוי הביטוחי הסתיים ( בניגוד לביטוח צד שלישי של רכב שלפיו היא מכסה גם אם תוגש תביעה על ידי הנפגע בעוד 5 שנים ) .זה נשמע מפחיד ואכן זה כך. בכדי להתגבר על מצב זה יש לעשות שתי פעולות : 1) בעת שהעסק פעיל – יש לערוך ביטוח ולרשום בו תקופת ביטוח רטרואקטיבית שתחילתה ביום תחילת הפעילות של העסק ובכך ייחוסה "הזנב הארוך" שמאחורי היצרן. 2) לאחר הפסקת הייצור יש להמשיך ולעשות פוליסת run off למשך שנים רבות ( תינוק שנפגע ממוצר פגום עלול לתבוע גם כעבור 25 שנים ) .
בעת גילוי סיבה העלולה לגרום לפגיעה יש להחזיר את המוצרים לשם תיקון התקלה ( ואם אין אפשרות לתיקון – יש צורך להשמיד את המוצר ) . עלות החזרת המוצרים יכולה לפגוע כלכלית ביצרן ולפיכך מוצע לו להוסיף בפוליסת הביטוח שלו כיסוי נוסף לכיסוי החזר הוצאות החזרת המוצר ( recall ) .
חשוב לדעת כי במקרה של פגיעה עלול היצרן להיתבע בפלילים על ידי מדינת ישראל . בכדי לממן את הוצאות ההגנה יכול היצרן להוסיף בפוליסת הביטוח סעיף המכונה הוצאות הגנה בהליכים פלילים . חשוב להדגיש שלא מדובר בהגנה עקב מעשה במתכוון או ביודעין.
מי הוא יצרן - על פי חוק מוצרים פגומים : יצרן הוא אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות -
(1) המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת.
(2) יבואן שייבא בישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ.
(3) ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו.
מה הוא מוצר - על פי החוק, כל מוצר לרבות רכיב ואריזה של מוצר, מוצר המחובר למקרקעין, ובנין.
תשומת הלב של הקורא מופנית לכך שגם מי שעוסק בהרכבה הוא ייצרן . כך למשל מי שמרכיב נדנדה בגן ילדים או מי שמתקין מרצפות או מי שמרכיב מזגן או מתקין שקע חשמל או מרכיב מכונה במפעל כולם לעניין החוק הם יצרנים .
מי הוא לא ייצרן - על פי החוק : א) חוק זה לא יחול על -
(1) בהמות, עופות ודגים חיים.
(2) תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת; לענין זה, ניקוי, בירור, הבחלה, אריזה, החסנה וקירור לא ייחשבו כעיבוד.
לתשומת לב הקורא
במאמר זה סקירת החוקים , הסיכונים והאפשרויות השונות בביטוח הנה חלקית ו/או תמציתית .
בכל פוליסת ביטוח ישנן החרגות או סייגים . תנאים או דרישות . לא כל הפוליסות הנן זהות .
מטרת המאמר הינה להאיר ולהעיר ואין בו משום המלצה והכוונה לעשייה או אי עשייה כלשהי.
שמעון שחר, מנכ"ל שחר יועצים לניהול סיכונים .
הרצאות ויעוץ בביטוח כללי כולל דירקטורים.
http://www.shahr-shimon.co.il
רשום כעד מומחה במערכת בתי המשפט בישראל.
