שכנוע עצמי לעומת קבלת החלטות 

כל אדם בינו לבין עצמו,מעבר לכך שפועלים עליו כוחות שכנוע חיצוניים מבצע בין השאר גם שכנוע עצמי בינו לבין עצמו בזירות שונות של החיים ,בתחומים שונים ובנושאים שונים.שכנוע זה מתרחש בכל שלושת חלקיו הקרויים בטל"ר (בטן לב וראש).במחשבות,ברגשות ובדחפים.

שכנוע עצמי נחוץ מסיבות פסיכולוגיות רבות ומגוונות בהם עוסקות הפסיכולוגיה.ישנם הסברים רבים לטעמים שמהם אדם זקוק לשכנוע עצמי והם משתנים בהתאם לנקודת המבט של החוקרים,בהתאם לידע שלהם על הבנת האנשים,סוגיהם וסוגי המצבים אשר המשתכנעים העצמיים נמצאים הם.כך או כך ככל הנראה ישנן סיבות רבות לשכנוע עצמי.

שכנוע עצמי מתרחש לגבי צורך לעשות דברים רבים בחיים,שכנוע עצמי מתרחש לאחר שכבר קרו דברים או לא קרו (ומכל סוג וסוג) ושכנוע עצמי אף מתרחש בתוך הבנת האדם את עצמו ואף שינויים תכופים המתבצעים בהבנה זו אודות עמו וטיבו.ישנם למשל אנשים שהם שמנים אך המשוכנעים שהם רזים אף כי פיזית הם אינם כך וישנם אנשים שאינם יפים אך המשוכנעים כי הם יפים ונראים טוב. דוגמא נוספת הינה שישנם "עניים" יחסית המשוכנעים כי חייהם יפים וטובים ולעומתם ישנם עשירים וודאית המשוכנעים כי אין להם מספיק כסף. או שאין הדבר בהכרח שכנוע אלא בסך הכל תפיסה.אולם תפיסה היא בכל אופן תוצר של מחשבות בין אדם לעצמו.

לכן,מכל אלו סביר למדי ונראה כי השכנוע תופס מקום מרכזי בתוככי האדם ואשר תוצאותיו גורמות למצבים נפשיים,תפיסות שונות ומסוגים שונים לגבי עצמך והבנה כזו או אחרת ושונה בכל פעם של הדברים.

על כל פנים, שכנוע עשוי לחרוץ את ההבדל שבין הישארות במצב אחד של תפיסת הדברים ומחשבות ספציפיות לבין מצב של מעבר לסוג אחר של התייחסות קורקטית לעינינים ולדברים.

האם כל מחשבה או התייחסות לדברים היא שכנוע עצמי ומהו שכנוע עצמי למעשה?

למען האמת,אם נתבונן בדברים טוב ולעומקם הרי שסביר ביותר להניח שיתגלה לנו כי במשך כל היום 24 שעות (ואף בלילה תוך כדי השינה בכל ארבעת מצבי המודעות והשלבים ובגות כותרתם - החלום) הרי שהאדם משכנע את עמו ללא הרף. הדבר מתחיל מרגע היקיצה בבקר ועד לכתו לישון.מרגע פקיחת העיניים כל אדם מתחיל לשוחח בינו לבין עצמו או עם אלוהיו ומשכנע את עצמו למשל לדבוק במערכת אמונות ותפיסת חיים. ללא התמדה בשיחות,בתפילות וכיוצ' מערכות אלו לא יישארו אלא אולי היכנשהו באחוריי המחשבה אך לא במלוא מושקעותם ורווית השבחתם התדירה שוב ושוב יומיומית.

אדם שאיננו דתי גם כן מדבר עם עצמו ללא הרף: החל מרגע קומו ועד לכתו לישון ושואל עצמו וודאי מה יעשה היום,כיצד יבלה את המשך יומו (בין אם בעבודה או לאחריה)- כלומר,כל הזמן וללא הרף ועצירה מתבצעת חשיבה של שקילת שיקולים ותנועה להחלטות.אינפורמציה זורמת בשטף התרחשות היומיום ללא הפסקה בין כל מיבני מוחו ופסיכולוגיה פנימית של נפשו והוא מקבל החלטות.

נכון שניתן לתאר למעשה את כל העינינים כחשיבה וכקבלת החלטות.אולם קבלת החלטות בתוך האדם עצמו קרובה מאד לחשיבה על שכנוע והגדרתו. ההבדלים בין שני תהליכים אלו הינם מיזערים מאד.ההבדלים הינם שבקבלת החלטות ישנה שקילת אפשרויות,עיסוק במידע,שקילת חלופות,העלאת יתרונות וחסרונות וכן הלאה - אולם אדם לא תמיד מגיע עד כל אלו ועוד לפני כן כאשר נושאי היומיום רק עולים וצצים הרי שהוא אמור בהתייחס לרצונותיו ולהתנגשותם עם כוחות סובבי חייו להחליט ולהשתכנע מה עליו לעשות ,מתי לעשות,כמה לעשות ואיך הכי טוב לעשות.כלומר,הרי שעוד לפני תהליך קבלת ההחלטות הוא משכנע את עצמו האם כלל להתעסק בדברים מסוימים או לא.מבחינת ההגדרות קשה אומנם יהיה להניח את האצבע בדיוק על "האם הוא החליט " או "האם הוא שכנע את עצמו" אך לצורך העניין אין זה כלל משנה היות ואף אחד לא יוכל לחדד עד כדי כך את האבחנה.

כמה תזוזה צריכה להיות מן הדברים הקדומים עד לחדשים כדי שהדבר יקרא שכנוע- הקדמה להגדרת "שכנוע"

שכנוע הינו תהליך מורכב שניתן אכן לראותו לפי מחקרי הפסיכולוגיה כשינוי ההתנהגות עצמה. אולם פנימית הדבר וודאי הינו מעט יותר מסובך. הרי ישנם דברים בתוך הנפש שאף פעם לא ייחשפו חיצונית או ייראו בהתנהגות אך הם בכל אופן משתנים עם הזמן.אף אחד לדוגמה לא יכול לדעת באמת עד כמה אתה משוכנע בכל דבר או עד כמה "זזו" התייחסויותיך לנושא.אע"פ שסביר להניח שהם אכן זזו.פסיכולוגיה עוסקת בדרכים למצוא את השינויים הללו באופן מדיד.

לעומת זאת ,בחי היומיום,ובייחוד בינך לבין עצמך מתרחשים שכנועים שוודאי אין לך צורך למדוד אותם או ללומדם.אולם,בכל אופן דברים זזים בתוכך ולכיוונים שונים.השיכנוע העצמי מורגש היטב במחשבת,הרגשת ודחפי האדם היטב וכל אחד מסוגל להבין ולהרגיש האם שכנע את עצמו או שעדיין לא בדברים רבים ושונים.גם לפני תום השכנוע (ואף לאחריו כאשר קורה שהשכנוע לא עובד) - הרי שכל אחד מסוגל להעריך עד כמה הדברים הקודמים השתנו בתוכו.כעיקרון,הבנת שכנוע עצמי ועד כמה היא מתרחשת תלויה אך ורק באדם עצמו ובייחוד במה שיבחר לומר.לעיתים ,המעניין לומר הוא,שגם מה שהוא בוחר לומר אלו הם דברים שהוא שכנע את עצמו שהכי כדאי לומר או שהוא משוכנע בהם.

 לא כל שינוי של דבר כלשהו בתפיסה או במחשבות הוא בהרגשה הינו שכנוע.לעיתים יש שינויים קטנים יותר כמובן שהם רק שינויים ותו לא.שכנוע הינו תהליך של יותר מאשר רק מעט הקדשת מחשבה וכולל מעורבות גבוהה יותר של עוד מספר דברים כמובן.לטובת המדקדקים כמובן שהגיונית,אף על פי כן,ניתן יהיה להגדיר למעשה כמעט כל דבר כשכנוע היות וגם זה נכון מעצם העובדה כי השינוי התרחש לאחר השרעת מחשבה ולו המינימאלית והרי שהאדם הנידון יטען את המילים:"שכנעתי את עצמי".

המשך יבוא והרחבה.