בחירת שמות 

בחירת שמות

בחירת שם לרך הנולד יכולה להוות את אחד מעיסוקים המהנים ביותר בעבור ההורים המאושרים ומצד שני, גם אחת מהחוויות המתסכלות וחסרות ההסכמה הגדולות ביותר בין ההורים לבין בני משפחתם.
בחירת השם משקפת דברים רבים והיא אמורה לקחת בחשבון גם מסורת משפחתית, אופנה, העדפות אישיות שנאות ואהבות.
בעולם הפרסום והעסקים, "שם" שווה כסף טוב. שם הנו המוניטין של החברה וחברות רבות מקדישות תשומת לב רבה למציאת שם למותג חדש.
השם יוצר רושם מיידי והוא מהווה את כרטיס הביקור והאריזה שלנו. כמה מאתנו אוהבים את שמם בעוד אחרים מרגישים, שלא בנוח עם שמם ומבקשים לשנותו. צליל השם נותן לנו הרגשות שונות וזאת בגלל האנרגיות השונות המוקרנות ממנו.

מהו אם כך, כוחו של השם?
כבר נאמר, " טוב שם טוב, משמן טוב !".
לפי אמונתם של נומרולוגים רבים, השם מסמל את תמצית אישיותו של האדם. כל מעלותיו ותכונות אופיו, אשר יחדיו מהווים את זהותו האישית, כל אלה, טמונות בין אותיות שמו. לכל שם יש מספר המייצג אותו מבחינה נומרולוגית.
למילים המרכיבות את השם יש צלילים. הצלילים הם תוצאה של וויברציות ולכל ויבראציה יש ספרה העומדת מאחוריה. זוהי אך דרך נוספת לומר, שלכל אות מתוך הא"ב העברי יש את הצליל השונה שלו המבדיל אותו מרעותו. בהתאם צלילים ולוויבראציות אלה ולערך המספרי של האותיות, מורכב השם. השם נושא בחובו משמעות פנימית, הבנה נסתרת וחוכמה אישית.

כיום שמו של האדם הנו התווית שלו, בעבר השם הווה את זהותו של האדם. כיום בוחרים שם היות והוא נשמע יפה, אופנתי ומתאים לאדם והוא מהווה את תדמיתו. בעבר שמו של האדם נבחר בעבורו, בגלל הוויבראציות האיכותיות שלו ובמקומות בהם שלטה הנומרולויה - בגלל הפוטנציאל הנומרולוגי שלו.
בנומרולוגיה הוויבראציה של השם חשובה ביותר. במסורות מסוימות האמינו, שהשם הנו המפתח האישי להארה, לחופש ולעליה ברמת המודעות. בתרבויות אחדות לשאת את שמו של אדם מסוים היה כמו להתחבר אל כוחו, איכויותיו ותכונותיו של אותו האדם.
בעולם הקדום, לדעת את מספר השם, היה יתרון ניכר ופריבילגיה נדירה.
במערב, בזמן האבירות והאצולה, שמו של האדם היה נזר לראשו וכיבוד שמו של האדם, היה חיוני ביותר, במיוחד מהסיבה, שהיה מנהג להעביר את שמו האדם לצאצאיו. שמו של האדם לא היה שלו, הוא היה רק האפוטרופוס עליו. כוחו והפוטנציאל של השם שרת אותו רק במידה והאדם כיבד את שמו.
במסורות מזרחיות, אנשים מקבלים על עצמם שמות, כחלק מחניכה, שהם עוברים למסדר דתי, לכנסיה או לכת. הסופים, הטיבטים, הבודהיסטים והיוגים, בדרך כלל בוחרים לאמץ לעצמם נוהג זה.
לאינדיאנים בצפון אמריקה, הייתה שיטה דומה של שמות, על ידי מתן שם חדש, שם רוחני, האדם קבל, על פי אמונתם, אנרגיה חדשה וויבראציות וכוח. שם חדש זה זוהה בדרך כלל עם אל, או ארכיטיפים, אשר יכלו לעזור, להגן ולעורר השראה בדרכו של האדם עלי אדמות. שם רוחני הוא גם אות קבוע המזכיר לאדם את זהותו הרוחנית האורגינלית.

שמו של האדם הנו שורש נשמתו, במילה "נשמה" נמצא במרכזה את האותיות ש' ו- מ'. ידיעה והכרה, שלכל אדם יש מקום בעולמנו בהתאם לשורש נשמתו ושנשמות אלו יורדות לעולם בהתאם לתפקידם ולצורך העולם, הייתה משנה כליל את ההתייחסות של אדם לרעיו ולעצמו. ידיעה והכרה אודות יכולתה של נשמה להתגלגל שוב ושוב הייתה מונעת מלהעניק לתינוקות שמות של נפטרים, שהלכו לעולמם, שלא כדרך הטבע (במלחמות, תאונות, פעולות איבה וכו',) ובזאת חוסכת לתינוקות אלה את "הקרמה" ( חובות מגלגולים קודמים = תיקונים בחיים אלה), הקשה של הנפטרים, שבשמם הם נקראים.
השם שניתן לאדם לאחר היוולדו, מייצג את אופיו הבסיסי של האדם והפוטנציאל הגלום בו. שם משפחה המפוענח לחוד, מספק מידע גנטי - תורשתי. כל שינוי שם במהלך החיים מוערך, כבעל משמעות בולטת.
כשנערה נישאת היא מחליפה את שם משפחתה. שם משפחתה הקודם מצביע על תכונות האופי שירשה וגורלה בטרם נישואיה. בעוד שמספר שם משפחתה החדש (הנומרולוגי) מגלה איזו השפעה תהיה לנישואיה עליה. כל שם שנרכש, או אומץ במהלך שלב מסוים בחיים, מלבד לאחר הלידה ' מסגיר את הנתון המכונה " מספר ההתפתחות", מאחר ויש אנשים המחליפים את שמותיהם או משנים את הרכב אותיותיהם בכוונה תחילה, כדי לזכות בהשפעה נומרולוגית רצויה יותר, חשוב ביותר להתייחס בכובד ראש לשינויים אלה.

האם האדם צריך לשנות את שמו ?
כן ולא, אם האדם באמת שונא את שמו, אם הוא חושב, שהשם "קטן עליו" או גורם לו צער ואי שביעות רצון, אם השם אינו מתאים לעיסוקו של האדם או למה שהוא מבקש לעשות ואם הוא לא מצליח באופן עקבי - אז כן !
אם האדם חושב לברוח מגורלו, אם הוא רוצה להשתחרר ממחויבויות, אם הוא חושב לסלק את כל ה"קוצים מזר השושנים", או להפוך את העשבים השוטים של חייו לגינה פורחת - אז לא !
לכולנו יש מספר כיוונים שאליהם עלינו ללכת, מספר שעורים, שעלינו ללמוד וגורל מסוים למלא ולפעמים העבודה הזו אינה קלה. בשורה התחתונה ובסופו של דבר, אין לאן לברוח, אולם יש תקופות מסוימות בחיים, שבהן הצטברות המטלות המוטלת על האדם כבדה למדי והוא זקוק לעזרה, על מנת לחלץ עצמו מהתסבוכת. קורה גם, ש"נתיב ההזדמנויות" שלנו בחיים (סה"כ הערך המספרי של תאריך הלידה) נותן לנו סיכויים גדולים ביותר ואילו הויבראציה של השם, "היכולת" (סה"כ הערך המספרי של השם) לא יכולה לשאת זאת. קורה אף, שהמוניטין של האדם נפגע, כתוצאה ממעשי בני משפחתו או שהוא מרגיש שהשם, שניתן לו בלידתו, ניתן לו בטעות - כאן ניתנת בהחלט האפשרות לשקול שינוי שם.
לא פעם, האדם מילא את הבקשה הראשונית של שמו והוא "גדל" והתפתח ושמו נעשה "קטן" עליו - אדם זה מוכן עתה לצאת לדרך חדשה של התפתחות, זוהי הרגשה פנימית סובייקטיבית של אדם האומר :" השם שהורי נתנו לי בלידתי, לא מתאים לי", זוהי זעקתו של האדם הרוצה לשנות את שמו.
קיימת ברית חזקה בין העובר, בטרם היוולדו, לבין ההורים. העובר בוחר להיוולד להורים ספציפיים אלה ותת ההכרה של ההורים יודע בדיוק איזה שם לקרוא לתינוק, אולם לא פעם, ההחלטה קשה וקיימת חוסר הסכמה לגבי השם הנבחר או ששאר המשפחה מתערבים ואז התינוק עלול להגיע לעולם עם שם לא מתאים, שלא רק מגדיל את קשייו, אלא גם עלול להפריע לבריאותו.
כשהאדם מבוגר מספיק לחשוב בעבור עצמו, הוא יסלק מעליו שם זה וייתן לעצמו שם אחר, כך שהוא והוויברציות האישיות שלו יתאחדו מחדש ויתחילו לעבוד בתיאום מלא.
קרה לא פעם, שהורים בחרו בקפידה את שמו של היילוד, אולם עם הכרזת השם יצא מגרונם שם אחר לחלוטין, שם שתת ההכרה הכתיב להם או מקרים, שהשם נבחר אף הוא בקפידה לאור תאריך נתון של לידה משוערת ואז התאחרה לה הלידה והילוד בחר לעצמו את יום לידתו, מאוחר יותר מהנקבע ונוצר מצב, שהשם כבר אינו מתאים לתאריך.
על האדם המעונין בשינוי שמו להיות בטוח מכל הבחינות, שהוא אכן נקרא נכון מלכתחילה ושברצונו לעשות את השינוי לא מתוך איזה שיגעון פתאומי ורגעי, אלא מתוך סיבה רצינית, כך שהשם החדש, ללא ספק, יעבוד לתועלתו.
אף על פי, שאנו לעולם לא נוכל לברוח מ"מאוויי הנשמה", (סך הכל הערך המספרי של התנועות בשם) או מהגורל הנקבע על ידי "נתיב ההזדמנויות" שלנו ( סך הכל הערך המספרי של תאריך הלידה), הרי האדם יוכל להרוויח יתרונות רבים על ידי כך, שהוא ימשוך לעצמו עזרה מבחוץ, אשר תקדם את הצלחותיו ותזמן לו את הזדמנויותיו.
בספר בראשית י"ז פס' ה' מודיע אלוהים לאברם "לא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם, כי אב המון גויים נתתיך" ובהמשך בפסוק ט"ו מוסיף אלוהים ואומר: "שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי, כי שרה שמה", כאן בעצם החל מהפך באישיותו של אברם, מספקן הפך לאדם, שאמונתו באל גדלה ביותר. בתהליך השינוי, שעבר על אברהם גילה לו הבורא את המכניזם המטפיזי, שבאמצעותו יצליח לשנות את הגורל, שחזה בכוכבים. במצוות הבורא הוסיף כאמור אברם את האות ה' ושינה אותו לאברהם ואילו שרי אשתו הפכה לשרה. פעולה פשוטה זו של הוספת אות לשמם, אפרשה להם, באקט של בחירה חופשית, לשלוט בכוחות הגורל ולשנות את מערך השפעת הכוכבים עליהם. על אברהם הוטל ללמוד ולהבין, שעליו להגיע לרמת מודעות גבוהה יותר כדי לקבל את מתנתו של הבורא. בדרגת המודעות הנמוכה, שבה הוא היה, בנו לא יכול היה להיוולד.
עד היום קיימת מסורת יהודית עתיקה, לפיה משנים משנים את שמו של אדם, שחלה במחלה קשה בתקווה, ששינוי השם ישפיע על שינוי גורלו לטובה. התפיסה, ששינוי שם יכול להעביר את האדם לרמת מודעות גבוהה יותר, מקובלת על אנשי דת רבים.

שם נוסף הניתן לאדם במהלך חייו, הווה אומר, שהאדם נוטל על עצמו תפקיד נוסף. האדם מגדיל ומרחיב את נשמתו על ידי הוספת הצירופים של אותיות שמו החדש. הדוגמא לכך הנה יעקב אבינו, את השם ישראל קיבל יעקב, רק לאחר, שהשלים את חלקו בעבודה, שהייתה גנוזה בשמו הקודם, יעקב.
עם שינוי השם משתנה מהותו הפנימית של האדם ונשמתו ומוטלים עליו תפקידים חדשים בחייו.
"משען", יישות של אור, שתוקשר על ידי חנה יקואל ז"ל, טוען:"לעולם לא תוכלו לאמץ שם, שאיננו מבטא את הנשמה על הצד האחר שלה. אסור לשכוח, שנשמה היא כל כך מורכבת, ששם אחד בקושי יכול לבטא את המכלול ועל כן, אם מוסיפים שם או משנים שם, תמיד הדבר הוא על בסיס, שאיננו מתערער של הנשמה עצמה. אל פחד, כל ששינה שם, לא שינה את מהות הנשמה."

שיקולים, שיש לשקול בבוא האדם לשנות את שמו
אין שמות, שהם טובים או רעים. יש רק לשים לב לעובדה, שעל האדם להתבונן תחילה ולראות מהו "נתיב ההזדמנויות" (הערך המספרי של תאריך ) שלו. הדבר יראה את סוג נתיב ההזדמנויות היחיד, שניתן לו בחיים אלה, ושבו בעצם הוא יוכל לפעול כהלכה. טיפשי יהיה לבחור במתכוון סידרה של וויבראציות חדשות, שלא תתאמנה לו ולא תוכלנה לבטא את עצמן.
שנית, יש להתחשב ביכולויות ובכשרונות של האדם, עוד לפני שבוחנים את רצונו היות ובטוח יותר להשתמש בוויבראציות, המוכרות לנו והנמצאות בידינו. הרבה גורמים מלבד מספר "היכולת" (הערך המספרי של השם) לוקחים חלק ביכולויותיו של האדם וישנן הרבה תת יחסים, שיש לקחת אותם בחשבון בטרם מחליטים לשנות את השם.
למשל, סך הכל אותיות השם הפרטי, זהו "המפתח", המאפשר לאדם לשחרר או לפתח את מכלול הניסיונות, שהוא פוגש בחיים. יכול להיות, שצליל מפתח זה אינו נעים, אולם יש להתחשב בספרות שלו, כשהאדם משנה את שמו. גם האות הראשונה של השם הפרטי הנה "אבן הפינה", שעליה האדם נבנה והיא זו אשר תומכת בכל המבנה.
בעזרת "נתיב ההזדמנויות" ( סך הכל הערך המספרי של תאריך הלידה ), אנו מודעים להשפעות השונות, בזמנים השונים, החלות על האדם ובהתאם לכך גם לשלבים השונים ולפסגות השונות, שבהן האדם נמצא. יש לדעת בדיוק איזה שלב ואיזו פסגה פעילים באותו הרגע בחייו של האדם.
בנוסף לכל אלה, יש להבין, שכולנו הגענו לתוך עולם של חסר. חוסר הוויבראציות האלה מתבטא בתאריך הלידה. הספרות החסרות בתאריך הלידה, הם הם "השעורים הקרמתים" ( חובות מגלגולים קודמים) שעלינו לעבור בחיים אלה. אם האדם יכול לספק לעצמו את "השעורים הקרמתים" האלה בשמו החדש, הוא יוכל להפוך אותם למשרתיו ועושי דבריו.
יש על כן, לראות "רופא" (נומרולוג) טוב ולהתייעץ עמו, איך ניתן לתקן את החולשות השונות הקיימות באדם וזאת, על מנת לא להיכנס לתוך "מחלות" חדשות. רבים האנשים, ששינו את שמם ובזאת שינו את כל חייהם. הם מצאו קהל לביטויים, כסף חופשי והצלחה לפעילותם החדשה.
שמות, שמצטרפים בעקבות נישואין או אימוץ, הנם "המלאכים של ההתפתחות" אלה וויבראציות חדשות, שמצטרפות. אם שמו של האדם אינו מביע את מה שהוא מבקש להביע, עליו לשנותו כך, שיתאים למצב החדש. לפעמים שינוי באיות או תוספת של שם, זה כל מה שצריך.
שמענו לא פעם על כך שאנשים המשנים את שמם, מתחילים למשוך אליהם הצלחה, רווחה ופרסום.
מה היה אם כך קורה למדונה, עם "יכולת" (מספר השם) 8 בלועזית אם היא הייתה נשארת לואיז סיקון, מספר 7?
והאם בוב דילן עם "יכולת" 3, יכול היה להיות יוצר וזמר כה מצליח, אם הוא היה נשאר בשם רוברט צימרמן מספר 1 - קרוב לוודאי שלא !
יחד עם רצוננו לשנות את שמנו ובכך לשנות את יכולתנו, אסור לנו ,שלא לקחת בחשבון מרכיבים מספר. ראשית, לעלינו להבין, ששמנו המקורי, שניתן לנו בהיוולדנו, הנו השם המתאים לצופן של כישורנותנו והזדמנויותנו, כפי שהחלטנו בחיים קודמים לעבור ולבצע בחיים אלה. השם המקורי בזמן הלידה מצביע על דרך החוויות ההכרחיות, אשר תובלנה אותנו לכיוון של הצלחה, גדילה ואושר. לעולם אי אפשר יהיה לשנות את הדפוסים של שם הלידה, גם אם נשנה את שמנו עשרות פעמים. מנקודת הראות הנומרולוגית, לשם המקורי וויבראציות גדולות וחשובות.
השם מייצג את ה"אני" האמיתי. גם אם נשתמש בשמנו החדש, זה לא ישנה את האני הפנימי שלנו. השם החדש יהווה, אך ורק התפתחות נוספת של ה"אני" הקיים.
למרות העובדה, שלאחר שינוי השם, הזדמנויות טובות יותר עשויות להגיע די מהר, הרי שעד שהשם החדש יעבוד במלוא עוצמתו, הדבר עלול לקחת מספר שנים.
דוגמאות לאנשים ששינו את שמם:



שם חדש
שם ישן

וודי אלן
אלן סטיוארט קוניסברג

ג'ולי אנדריוס
ג'ולי וולס

ווילי ברנט
הרברט פראם

ג'ודי גרלנד
פרנסס גלים

קירק דוגלס
זור דניאלוביץ

מרלין מונרו
נורמה ג'יין מורטנסון

ליאון טרוצקי
לב דוידוביץ ברונשטיין

ריטה היוורט
מקגריטה כרמן קנסיני




השם הראשון (שם פרטי) הנו "המפתח" והוא מתאר את האיכויות העכשויות של האדם ואספקטים לגבי נטיותיו, רגשות, גישות אישיות ותכונות.
השם השני ( שם פרטי) הנו "המלאך השומר" והוא מדבר על בסיס רוחני, מתאר את הכוח הפנימי והרזרבות שאפשר לקרוא להם לעזרה, כשהאדם יזדקק להם.
שם משפחה הנו הירושה שהאדם קיבל מהמשפחה, אופייה, לטוב ולרע.

כאצןר, אין שמות שהם טובים או רעים, יש רק לשים לב לעובדה, שיש לבדוק תחילה את הפער המספרי הנוצר בין "נתיב ההזדמנויות" (הערך המספרי של סך הכל תאריך הלידה) של האדם המבקש לשנות את שמו לבין ל"מאוויי הנשמה" של האדם (סך הכל אותיות ההווי בשם, כלומר ל"תנועות") ול"יכולת" האדם (סך הכל הערך המספרי של כל השם).

יש לבדוק גם איזה ספרות חסרות לאדם בתאריך הלידה והאם אפשר באמצעות השם להשלים חסרים אלה.
הטוב ביותר הוא, שהפערים בין "נתיב ההזדמנויות למאוויי הנשמה וליכולת", לא יהיו פערים גדולים.

שפע של מידע, תוכניות, חלומות ופוטנציאל גלומים בשמנו, זהו הכינוי המיוחד המבדיל אותנו מאחרים, אי לכך, חובה עלינו לשמור הייטב על שמנו.

אכן, "טוב שם טוב משמן טוב".