היפדיספלזיה הינה מחלה התפתחותית תורשתית של מפרק הירך בכלבים. המחלה נפוצה במרבית הגזעים הגדולים של כלבים, בעיקר כלב רועים גרמני, לברדור, גולדן רטרוור רוטוויילר וכלבים מעורבים מגזעים אילו. המחלה מחמירה עם הגיל עד לצליעה וחוסר תנועה של הכלב. הטיפול במחלה תרופתי לרוב אך לעיתים מצריך התערבות כירורגית של אורטופד וטרינרי.
מהי מחלת היפדיספלזיה בכלבים?
Hip Dysplasia או בקצרה HD משמעותה בניה לקויה של מפרק הירך. כלב הסובל מהמחלה נולד עם מבנה לא תקין של האגן המתבטא בחוסר יציבות של מפרק הירך. במהלך חייו של הכלב, עקב תנועה לא יציבה של עצם הירך במפרק נוצרת שחיקה של סחוסים במפרק, בניה של גופי עצם (osteophites) לא תקינים מתוך ניסיון של הגוף לייצב את המפרק החולה ודלקות חוזרות של המבנים במפרק. המחלה יכולה להיות חד צדדי או בשני המפרקים של האגן. עם הגיל הולכת הבעיה ומחמירה עד לגרימת צליעה מכאב או אפילו סירוב ללכת.
מהם סימני מחלת Hip Displasia ?
הסימן הראשון והבולט הוא צליעה קלה בהליכה בעיקר כאשר הכלב מתחיל פעילות. במקרים קשים יותר יש כאבים בקימה ושכיבה עם צליעה בהליכה.
במקרים חמורים כלבים מסרבים לרוץ ולקפוץ. מתקשים מאוד לקום והולכים באיטיות תוך כאב רב.
במתיחה של הירך הכלב יגיב בכאב.
התופעות מתגברות בעונת מעבר בהן הבדלי הטמפרטורה גדולים בין יום ללילה ומתרחשים שינויים מהירים של טמפרטורות בין הימים.
כיצד מאבחנים את המחלה ?
הבדיקה צריכה להיעשות על ידי ווטרינר. הווטרינר יבצע בדיקה גופנית יסודית לכלב, על מנת לוודא כי אכן יש בעיה באגן ולשלול בעיות גופניות אחרות. אם נמצא כי אכן יש חשד לבעיה באגן יש צורך לבצע צילום רנטגן של האגן.
כיצד מבצעים צילום רנטגן עבור כלב ?
צילום הרנטגן נעשה בהרדמה מלאה ומדגים את כל מבנה האגן והגפיים האחוריות עד הברכיים. ניתנת חשיבות לרבה לדיוק הצילום כייון שזוויות המפרק של האגן עצמו ועצמות הירך ביחס זו לזו ולקרן הרנטגן משפיעות על חשיפת המפרקים והמראה שלהם. צילום האגן יעשה על ידי וטרינר מנוסה כדי לקבל תמונה מדויקת של מפרקי הירך.
אם נמצאו ליקויים במבנה האגן (דיספלזיה ) הכלב מאובחן כסובל ממחלת היפדיספלזיה.
על פי הצילום ניתן לקבוע את חומרת המחלה, האם היפדיספלזיה מוגבלת לצד אחד או לשני מפרקי הירך.
כיצד מטפלים בכלב החולה במחלה -
בשלב הראשון הטיפול מכוון להפסיק את הדלקת והכאב במפרקי הירך של הכלב. הטיפול המומלץ הוא בתרופה בשם רימדיל (Rimadyl) היא הנפוצה ביותר וכנראה גם היעילה ביותר. החומר הפעיל Carprofen שייך למשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים,Non steroidal anti inflammatory drugs = NSAID) ), כמו אספירין או אטופן המשמשים ברפואה של בני אדם. לתרופה רימדיל יעילות רבה במניעת כאבים במפרקים והיא הבטוחה ביותר בשימוש לטווח ארוך. תופעות לוואי לשימוש ברימדיל נדירות מאוד. מתחילים במינון גבוה להקלה מיידית ובהמשך הטיפול ניתן להוריד בהדרגה את המינון לרמה מונעת של כאב ודלקת.
בשלב השני הטיפול מכוון למניעת הישנות הסימנים הקליניים והאטת תהליך ההרס של מפרק הירך.
תוספת של גלוקוז-אמין-גליקנים (GAG) למזון הוכחה כיעילה בהשגת מטרות אילו. גלוקוז אמינגליקנים הם חומרים המופקים מסחוסים של בקר ועוזרים לבניית סחוס וסיכוך מפרקים בגוף הכלב. ישנן עדויות כי הם מסייעים בהאטת התפתחות מחלת האגן ובהקלה בכאבים המלווים למחלה. ישנם מזונות מסחריים המכילים GAG בריכוז גבוה ויעיל. J/D של חברת הילס, או Mobility support של Royal Canin. אפשרות נוספת היא שימוש בכדורים המכילים GAG בריכוז גבוה. ישנם תכשירים רבים בשוק עם הבדלים עצומים בתכולת הגלוקוז אמינגליקינים שלהם ואיכות החומר הפעיל. ההבדלים במחיר וביעילות המוצר בהתאם כמובן.
מנסיוננו מוצר בשם Cosequin הוא הטוב ביותר.
שימוש לפרקים ברימדיל עוזר להפסקת כאבים ודלקות בעיקר בעונות המעבר.
לעיתים המצב חמור כל כך שנדרש ניתוח אורטופדי למניעת הכאבים ועצירת המחלה.
הסרה של מפרק הירך היא אפשרות אחת. ניתוח זול ופשוט יחסית עם תוצאות סבירות אך החלמה לא מושלמת. למעשה מבטלים את מפרק הירך ומניחים לגוף ליצור מפרק מלאכותי מרקמת חיבור וכוח השרירים. אפשרות טובה יותר בכלבים גדולים היא החלפה של מפרק הירך (כפי שעושים לקשישים) מדובר בניתוח מורכב להשתלת מפרק מלאכותי. יקר מאוד אך עם תוצאות טובות יותר, הניתוח נעשה במרפאתנו על ידי מומחה לאורטופדיה וטרינרית בתנאים סטריליים לחלוטין.
התחזית לחיים אחרי האבחון היא טובה למדי, אם מטפלים מוקדם ובהתמדה. שילוב של גלוקוזאמינגליקנים מדי יום ומשככי כאבים (Rimadyl) בשעת הצורך מאפשר לכלב חיים פעילים ונטולי כאב.
בנוסף ידוע כי בגזעים שבהם נעשת התמדת בשיפור איכות הגזע על ידי הרבעת איכותיות כמו הגזע רועה שוויצרי לבן המחלה הזאת כבר כמעט ונעלמה מין הגזע.
