דו"חות חניה - חובת הרשות המקומית לשלוח הודעה בדואר רשום
ישנן 3 מקורות לחובה זו של הרשות:
א. מבצע שטרית
בתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב - 2001 (הידועים כ"מבצע שטרית") נקבע מפורשות בזו הלשון:
תקנה 2. הרשות המוסמכת תשלח שובר לתשלום קנס לפי הטפסים 1 או 2 שבתוספת לפי הענין (להלן - שובר תשלום חדש), למי שהוטל עליו קנס על ידי בית משפט או על ידי מסירת הודעת תשלום קנס לפני תחילתו של החוק המתקן והוא לא שילם את הקנס במועדו (להלן - חייב קנס)...
תקנה 5. נשלח שובר תשלום חדש לפי תקנה 2 או 3 בדואר רשום, תחול על המשלוח האמור חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974.
משתי הוראות אלו עולה כי חלה חובה על הרשות למשלוח הודעה - שובר תשלום קנס בעקבות "מבצע שטרית" וכי רק אם ההודעה נשלחה בדואר רשום היא תחשב כאילו התקבלה בהתאם להוראות תקנה 44א. לתקסד"פ.
כך נקבע בתק (ת"א) 3391/04 מירוני אבלין נ' עיריית ת"א (עמ' 6 לפסק-הדין).
ב. הפרקטיקה הנוהגת
1. בבג"צ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל-אביב-יפו פ"ד נב(2) 542 (להלן - בג"צ סצ'י), נקבע כי משלוח הודעה על קיומו של החוב מידי פרקי זמן הקצרים מ-3 שנים תעצור את התיישנות העונש.
2. בעקבות בג"צ סצ'י נבחנה בפסיקה השאלה הפרקטית האם אכן נשלחה הודעה ע"מ לעצור את התיישנות העבירה: תק (ת"א) 3391/04 מירוני אבלין נ' עיריית ת"א (עמ' 4 לפסק-הדין), תק 4837/05 דאר נ עיריית ים (ס' 36 לפסק-הדין), תק (י-ם) 4984/04 כהן יפעת נ' עיריית ירושלים (ס' 20 לפסק-הדין) - מפורסמים באתר נבו. מפסקי-דין אלו ואחרים עולה בבירור כי הדרישה מהרשות המקומית היא משלוח הודעה בדואר רשום ע"מ לעצור את התיישנות העונש.
חוק המרכז לגביית קנסות
3. קנסות בגין חניה ללא תשלום אגרה ניתנים עקב חניה בתחומי רשות מקומית תוך ביצוע עבירה על חוק עזר עירוני (העמדת רכב וחנייתו), שקנס של 70 - נקבע בגינה {עפ"י גובה הקנס שהיה קבוע בצו התעבורה (עבירות קנס), התשל"ז - 1976} וכיום קנס של 100 ש"ח. בד"כ חוק עזר זה חוקק מכח ס' 77 לפקודת התעבורה, ועבירה על חוק עזר זה היא עבירת קנס (מכח פקודת התעבורה) ועבירת תעבורה (ר' הגדרות לפקודת התעבורה).
4. עפ"י הקבוע בס' 1 לצו התעבורה (עבירות קנס), התשל"ז - 1976 (הרלוונטי לענין קנסות אלו) קנס בגין חניה במקום חניה מוסדר בגינה לא שולמה האגרה הקבועה בחוק העזר העירוני היא עבירת קנס.
5. ס' 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 קובע כי:
ברירת משפט (תיקון התש"ן)
228. (א) עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230.
6. ס' 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק המל"ק) מגדיר:
"חוב" - אחד מאלה ?
...
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
ס' 3 לאותו חוק קובע:
גביית חוב (תיקון התשס"ג)
(א) ...
(ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה);
ס' 5 לאותו חוק קובע:
דרישת תשלום
5. לא יינקטו צעדים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שם ישנה חובת מסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה).
ס' 5 לתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996 קובע:
תחולת תקנות המסים
5. על הליכי הגביה יחולו הוראות תקנות המסים (גביה, ר' ס' הגדרות שם - הוספה שלי - י.ג.), בשינויים המחוייבים, כל עוד אינן עומדות בסתירה להוראות החוק או תקנות אלה.
7. מכל האמור עולה כי העבירה שהעונש בגינה הפך חלוט, הפכה לחוב שהוראות חוק המרכז לגביית קנסות חל עליה.
8. רשויות מקומיות טוענות כי סמכותן לגביית החובות בגין הקנסות הן מכח פקודת הגביה (מיסים), שאינה מחייבת משלוח הודעה בדואר רשום אלא רק בדואר רגיל. הן גם טוענות כי חוק המל"ק אינו חל עליהן אלא רק על גופים ממשלתיים.
9. הטענה כי חוק המל"ק אינו חל על קנסות של רשויות מקומיות אלא על של גופים ממשלתיים בלבד אינו נכון. בהצעת חוק המל"ק הוגדר חוב כך:
"חוב" - אחד מאלה ?
...
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המשולם לאוצר המדינה;
אך בנוסח החוק המאושר, אשר פורסם ברשומות, השמיט המחוקק את המילים "המשולם לאוצר המדינה". דבר זה החיל למעשה את החוק גם על חוב שלא משולם לאוצר המדינה אלא לאוצר הרשות המקומית, למשל.
10. אין ספק כי פרשנות המחילה את חוק המל"ק על חובות וקנסות לגורמי ממשלה ולא על רשויות מקומיות היא פרשנות שגויה, לא סבירה ולא ראויה. לא יעלה על הדעת כי גביית קנס מאזרח המתחמק מתשלום חובותיו למדינה תיעשה עפ"י הוראותיו החדשות של חוק המל"ק (אשר דורש בין היתר כי תשלחנה לחייב 2 הודעות בדואר רשום על קיום חובו), וכי על קנס בגין דו"ח חניה לא יחול חוק המל"ק, כי אם פקודת המיסים (גביה). דבר זה יצור מצב לפיו הודעה בדואר רגיל תספיק עפ"י ההוראה המנדטורית הארכאית של ס' 12 ב. לפקודת המיסים (גביה) ע"מ שרשות מקומית תעמוד בחובת ההודעה של חוב בגין דו"ח חניה. לעומת זאת, בגין חוב לרשויות המדינה תהיה חובה לשלוח 2 הודעות בדואר רשום טרם נקיטת הליכים נגד החייב.
אין בכך כל הגיון והדבר נוגד את הוראותיו המפורשות של חוק המל"ק, כאמור לעיל.
11. יתר על כן, חוק המל"ק הינו חקיקה ספציפית ומאוחרת יותר מסעיף 70 לחוק העונשין (הקובע כי קנס יהפוך לחוב מס), שהוא ס' ישן יותר ורחב יותר. כידוע, חקיקה חדשה גוברת על ישנה וחקיקה ספציפית גוברת על חקיקה רחבה.
יובל גרשוני, עו"ד
המידע ניתן כשירות לציבור ואין לראותו כעצה משפטית מוסמכת
ישנן 3 מקורות לחובה זו של הרשות:
א. מבצע שטרית
בתקנות סדר הדין הפלילי (גביית חוב בשל קנסות שלא שולמו במועדם), התשס"ב - 2001 (הידועים כ"מבצע שטרית") נקבע מפורשות בזו הלשון:
תקנה 2. הרשות המוסמכת תשלח שובר לתשלום קנס לפי הטפסים 1 או 2 שבתוספת לפי הענין (להלן - שובר תשלום חדש), למי שהוטל עליו קנס על ידי בית משפט או על ידי מסירת הודעת תשלום קנס לפני תחילתו של החוק המתקן והוא לא שילם את הקנס במועדו (להלן - חייב קנס)...
תקנה 5. נשלח שובר תשלום חדש לפי תקנה 2 או 3 בדואר רשום, תחול על המשלוח האמור חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974.
משתי הוראות אלו עולה כי חלה חובה על הרשות למשלוח הודעה - שובר תשלום קנס בעקבות "מבצע שטרית" וכי רק אם ההודעה נשלחה בדואר רשום היא תחשב כאילו התקבלה בהתאם להוראות תקנה 44א. לתקסד"פ.
כך נקבע בתק (ת"א) 3391/04 מירוני אבלין נ' עיריית ת"א (עמ' 6 לפסק-הדין).
ב. הפרקטיקה הנוהגת
1. בבג"צ 1618/97 סצ'י נ' עיריית תל-אביב-יפו פ"ד נב(2) 542 (להלן - בג"צ סצ'י), נקבע כי משלוח הודעה על קיומו של החוב מידי פרקי זמן הקצרים מ-3 שנים תעצור את התיישנות העונש.
2. בעקבות בג"צ סצ'י נבחנה בפסיקה השאלה הפרקטית האם אכן נשלחה הודעה ע"מ לעצור את התיישנות העבירה: תק (ת"א) 3391/04 מירוני אבלין נ' עיריית ת"א (עמ' 4 לפסק-הדין), תק 4837/05 דאר נ עיריית ים (ס' 36 לפסק-הדין), תק (י-ם) 4984/04 כהן יפעת נ' עיריית ירושלים (ס' 20 לפסק-הדין) - מפורסמים באתר נבו. מפסקי-דין אלו ואחרים עולה בבירור כי הדרישה מהרשות המקומית היא משלוח הודעה בדואר רשום ע"מ לעצור את התיישנות העונש.
חוק המרכז לגביית קנסות
3. קנסות בגין חניה ללא תשלום אגרה ניתנים עקב חניה בתחומי רשות מקומית תוך ביצוע עבירה על חוק עזר עירוני (העמדת רכב וחנייתו), שקנס של 70 - נקבע בגינה {עפ"י גובה הקנס שהיה קבוע בצו התעבורה (עבירות קנס), התשל"ז - 1976} וכיום קנס של 100 ש"ח. בד"כ חוק עזר זה חוקק מכח ס' 77 לפקודת התעבורה, ועבירה על חוק עזר זה היא עבירת קנס (מכח פקודת התעבורה) ועבירת תעבורה (ר' הגדרות לפקודת התעבורה).
4. עפ"י הקבוע בס' 1 לצו התעבורה (עבירות קנס), התשל"ז - 1976 (הרלוונטי לענין קנסות אלו) קנס בגין חניה במקום חניה מוסדר בגינה לא שולמה האגרה הקבועה בחוק העזר העירוני היא עבירת קנס.
5. ס' 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 קובע כי:
ברירת משפט (תיקון התש"ן)
228. (א) עבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה וכן עבירת קנס אחרת שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הן עבירות של ברירת משפט ויחולו עליהן הוראות סעיף זה וסעיפים 229 ו-230.
6. ס' 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, התשנ"ה - 1995 (להלן - חוק המל"ק) מגדיר:
"חוב" - אחד מאלה ?
...
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
ס' 3 לאותו חוק קובע:
גביית חוב (תיקון התשס"ג)
(א) ...
(ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה);
ס' 5 לאותו חוק קובע:
דרישת תשלום
5. לא יינקטו צעדים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שם ישנה חובת מסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה).
ס' 5 לתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996 קובע:
תחולת תקנות המסים
5. על הליכי הגביה יחולו הוראות תקנות המסים (גביה, ר' ס' הגדרות שם - הוספה שלי - י.ג.), בשינויים המחוייבים, כל עוד אינן עומדות בסתירה להוראות החוק או תקנות אלה.
7. מכל האמור עולה כי העבירה שהעונש בגינה הפך חלוט, הפכה לחוב שהוראות חוק המרכז לגביית קנסות חל עליה.
8. רשויות מקומיות טוענות כי סמכותן לגביית החובות בגין הקנסות הן מכח פקודת הגביה (מיסים), שאינה מחייבת משלוח הודעה בדואר רשום אלא רק בדואר רגיל. הן גם טוענות כי חוק המל"ק אינו חל עליהן אלא רק על גופים ממשלתיים.
9. הטענה כי חוק המל"ק אינו חל על קנסות של רשויות מקומיות אלא על של גופים ממשלתיים בלבד אינו נכון. בהצעת חוק המל"ק הוגדר חוב כך:
"חוב" - אחד מאלה ?
...
(3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, המשולם לאוצר המדינה;
אך בנוסח החוק המאושר, אשר פורסם ברשומות, השמיט המחוקק את המילים "המשולם לאוצר המדינה". דבר זה החיל למעשה את החוק גם על חוב שלא משולם לאוצר המדינה אלא לאוצר הרשות המקומית, למשל.
10. אין ספק כי פרשנות המחילה את חוק המל"ק על חובות וקנסות לגורמי ממשלה ולא על רשויות מקומיות היא פרשנות שגויה, לא סבירה ולא ראויה. לא יעלה על הדעת כי גביית קנס מאזרח המתחמק מתשלום חובותיו למדינה תיעשה עפ"י הוראותיו החדשות של חוק המל"ק (אשר דורש בין היתר כי תשלחנה לחייב 2 הודעות בדואר רשום על קיום חובו), וכי על קנס בגין דו"ח חניה לא יחול חוק המל"ק, כי אם פקודת המיסים (גביה). דבר זה יצור מצב לפיו הודעה בדואר רגיל תספיק עפ"י ההוראה המנדטורית הארכאית של ס' 12 ב. לפקודת המיסים (גביה) ע"מ שרשות מקומית תעמוד בחובת ההודעה של חוב בגין דו"ח חניה. לעומת זאת, בגין חוב לרשויות המדינה תהיה חובה לשלוח 2 הודעות בדואר רשום טרם נקיטת הליכים נגד החייב.
אין בכך כל הגיון והדבר נוגד את הוראותיו המפורשות של חוק המל"ק, כאמור לעיל.
11. יתר על כן, חוק המל"ק הינו חקיקה ספציפית ומאוחרת יותר מסעיף 70 לחוק העונשין (הקובע כי קנס יהפוך לחוב מס), שהוא ס' ישן יותר ורחב יותר. כידוע, חקיקה חדשה גוברת על ישנה וחקיקה ספציפית גוברת על חקיקה רחבה.
יובל גרשוני, עו"ד
המידע ניתן כשירות לציבור ואין לראותו כעצה משפטית מוסמכת
יובל גרשוני, עו"ד
