במסגרת ניסיונות המשטרה והגופים השונים להילחם בתועת הנהיגה בשכרות, קבע המחוקק כי בעבירה של נהיגה בשכרות , על בית המשפט לגזור על הנאשם פסילת רישיון של מינימום שנתיים. המחוקק הותיר לבית המשפט שיקול דעת מסוים וקבע כי בית המשפט רשאי - בנסיבות מיוחדות שיירשמו - להורות על פסילת רישיון לתקופה קצרה מהמינימום תוך ציון הנסיבות להקלה בעונש.
קיימות שתי בדיקות המאפשרות איתור של נהיגה בשכרות. הראשונה היא בדיקת דם, במקרים בהם התרחשה תאונה עם נפגעים ויש חשש סביר לנהיגה בשכרות של אחד מהמעורבים. כיום, ניתן לדרוש אדם לבצע בדיקת דם במקרה של נהיגה בשכרות רק באמצעות צו בית משפט מיוחד, היות ומדובר בבדיקה פולשנית. הבדיקה השנייה לאיתור נהיגה בשכרות, היא מערכת הינשוף, שתכליתה הבלעדית היא אבחון נהגים תחת נהיגה בשכרות, אך עם זאת, טרם הוכחה אמינותה המוחלטת של המערכת לאיתור של מאה אחוז של נהיגה בשכרות. עם השנים חברות שונות פיתחו מוצרים שונים שביכולתם להטות את תוצאות בדיקת הינשוף, בין היתר, למשל, גומי לעיסה מיוחד שפותח בגרמניה המפיג את ריח האלכוהול ומטה את תוצאת הנשיפה, מה שמקשה על הינשוף לאתר מקרים של נהיגה בשכרות.
עם זאת, ישנם הסבורים שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם נהיגה בשכרות היא תגבור כוחות המשטרה בשטח, החדרת מודעות לציבור שנהיגה בשכרות הינה פסולה, מסוכנת וקטלנית, השקעה במערכת החינוך בכל הנוגע לנהיגה בשכרות, תדרוך נהגים צעירים.
נוסף על כך, ישנם הקוראים להפסקת מכירת משקאות אלכוהוליים אחרי שעה מסוימת, במטרה להפחית את הסיכויים והפיתויים הקיימים בעיקר עבור נהגים צעירים שמרבים להיתפס במצב של נהיגה בשכרות.
נהג אשר נתפס בנהיגה בשכרות צפוי להיערך למערכה לא קלה בבתי המשפט, שנוקטים ביד קשה וענישה חמורה בכל העבירות הנוגעות לנהיגה בשכרות. במקרים רבים ניתן לראות כי בתי המשפט פוסקים את העונשים הגבוהים ביותר הקבועים בחוק בכל הקשור לנהיגה בשכרות. זאת בתקווה שנהגים מועדים לפורענות יראו ויראו, ויעשו הכל כדי לא להיתפס במצב של נהיגה בשכרות.
