בשנים האחרונות, אנו שומעים יותר ויותר על אלימות בתוך המשפחה. אלימות המתרחשת בתוך התא המשפחתי, היא אלימות שנגרמת על ידי בן משפחה, כלפי בן משפחה אחר. המציאות הזו היא מציאות קשה ביותר ובמיוחד כאשר מדובר על התעללות בילדים במשפחה.
ילד אשר עבר התעללות בתוך המשפחה, אינו סובל רק במובן הפיזי אלא, ישנה פגיעה נפשית קשה מאוד ברוחו של הילד. התעללות בילדים במשפחה גורמת לחרדות, לחוסר ביטחון עצמי, לבעיות בתקשורת וכיוצא באלה. מדובר בנזקים קשים אשר דורשים הליך ארוך של שיקום.
כל ילד אשר חווה אלימות פיזית או מילולית מידי הוריו או בן משפחה אחר, חייב טיפול בשני מישורים מרכזיים. האחד, יש להוציאו מן הסביבה המאיימת, אם על ידי הוצאה מן הבית או אם על ידי ריחוק בן המשפחה האלים. המישור השני הוא טיפול בהתפתחותו השכלית והמנטאלית של הילד, אשר נמצא במשבר עמוק ביותר עקב החוויות הקשות שעבר.
האם ניתן לעצור התעללות ילדים במשפחה? כאשר ילד מוצא מן הבית בשל התעללות ילדים במשפחה, כיצד יש לטפל בו? האם די בטיפול פרטני או שמא כדאי לשלבו בסביבה טיפולית?
התעללות בילדים במשפחה – איך עוצרים את זה?
כאשר מדובר בילדים, חשוב מאוד לזכור כי הם אינם נוהגים לספר על מה שמתרחש מאחורי דלת ביתם. עובדה זו הופכת את הטיפול בתופעה של התעללות בילדים במשפחה, למורכבת מאוד לטיפול.
עם זאת, שמירה על ערנות ודיווח על כל חשד שמתעורר לגבי התעללות בילדים במשפחה, יכולים למנוע תופעה זו ולעצור אותה כאשר היא כבר מתרחשת.
כאמור, ילדים אשר עוברים התעללות, לרוב, לא מספרים עליה. מדוע הילדים מסתירים את מה שמתרחש בבית?
1. פחד מהתוקף : בחלק נכבד מן המקרים, בן המשפחה האלים מוסיף חטא על פשע ומאיים על הילד כי אם יספר, יפגע בו ובאנשים אחרים.
2. יציאה מן הבית : באופן טבעי, ילד קשור לביתו ולמשפחות והדבר נכון גם במקרים של ילדים אשר עוברים התעללות ילדים במשפחה. בן המשפחה התוקף מפחיד את הילד שאם יגלה למישהו אחר על המתרחש בבית, ייקחו אותו מן הבית למקום אחר.
הילד אינו יכול להבין כי יציאה מן הבית היא הצעד הטוב ביותר בשבילו ולכן, הוא נמנע מלספר.
3. התעללות רגשית : התעללות בילדים במשפחה, באה לידי ביטוי גם בהתעללות רגשית שמשמעותה היא כי הילד מרגיש שהוא אשם במה שקורה לו ורגשות האשם והבושה, מונעים ממנו לספר לכל גורם חיצוני.
העובדה כי ילדים אינם נוהגים לדווח על התעללות במשפחה, מחייבת את החברה כולה לקחת אחריות על רווחתם של ילדם ולפקוח עין. הדבר נכון בעיקר למורים בבית הספר, בני משפחה אחרים וחברים.
טיפול פרטני לילדים
ילדים הנמצאים בסיכון, מוצאים מבתיהם אל מוסדות שונים. הוצאה מן הבית מפסיקה את מעשי ההתעללות אך אין בכוחה, כשלעצמה, לפתור את כל המשברים והקשיים של ילדים אשר עברו התעללות בילדים במשפחה.
לשם שיקומם של ילדים שחוו אלימות, יש לטפל בכל האספקטים הרגשיים שלהם. דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות טיפול פרטני מול פסיכולוג.
מפגש אישי של ילד עם פסיכולוג, מכניס את הילד למעין חממה פרטית שלו ושל המטפל, בה הוא יכול להרגיש בנוח ולשתף בתחושותיו. הטיפול האישי נועד לשקם את בטחונו העצמי של הילד, את תחושת הערך העצמי שלו ולהשיב את יכולות התקשורת שלו עם העולם. זו נפגמה עד מאוד בתקופת שהותו בבית.
התעללות בילדים במשפחה, פוגעת מאוד ביכולות של הילד לקיים קשרים מחוץ למשפחה היות שנדרש ממנו להסתיר את רגשותיו ועל כן, הוא נסוג מקיומו של כל קשר חיצוני.
עם יציאתו מהבית, יש לעורר מחדש את הרצון לקשור קשרים חברתיים ולפתח את היכולת הזו, על מנת שהילד יוכל להשתלב בחזרה אל החיים הנורמטיביים.
סביבה טיפולית חינוכית
טיפול פסיכולוגי פרטני הוא חלק חשוב מאוד בשיקומם של ילדים אשר עברו התעללות ילדים במשפחה. אולם, לשם השתלבות בחיי שגרה תקינים, עליהם להימצא בתוך סביבה טיפולית חינוכית, בכל עת ולא רק בשעת הטיפול השבועית.
גישה זו באה לומר כי בכל אינטראקציה בין הילד לבין איש צוות או אפילו בקשריו עם ילד אחר, יש פוטנציאל להתפתחות נפשית ורגשית, אשר מלמדת את הילד דרכים חדשות להתמודד עם רגשות, חיוביים ושליליים כאחד.
התעללות בילדים במשפחה היא תופעה שחורה משחור. מניעתה אמנם קשה אך עצירתה, פשוטה יותר ודורשת ערנות מן הסביבה כלפי רווחתם של ילדים. כאשר ילד אשר מוצא מביתו, מגיע אל פנימייה או מוסד אחר, יש לספק לו טיפול נפשי פרטני וסביבה טיפולית חינוכית המאפשרת לו ללמוד ולהתפתח תוך כדי חיי שגרה תקינים.
לקריאה נוספת: אלימות במשפחה, החוק למניעת אלימות במשפחה.
