מרביתנו בוחנים את רמת הסיפוק או הסבל בעבודה על פי שני פרמטרים - האחד, חופש כלכלי כלומר מה גובה המשכורת, תנאי העבודה שלי ושאר התגמולים. השני, מידת קבלת הכרה והערכה על עבודתי מהמנהלים והקולגות שלי בעבודה.
אך ישנם פרמטרים נוספים חשובים לא פחות לבחון האם אנו נמצאים במקום של סיפוק או סבל בעבודה. ארחיב עליהם מההיבט של בחינת הסיפוק או הסבל בעבודה:
1.השפעה- עד כמה אנחנו משפיעים על הארגון או על סביבת העבודה שלנו, על חיי האנשים מסביבנו, ו/או על השורה התחתונה במאזן החברה.
2. ביטוי עצמי- למי שאני ומי שאני יכול להיות. מקום עבודה שמאפשר להביא לידי ביטוי עשיה אותנטית המבטאת את הערכים שלנו, גורם לנו להרגיש הרבה יותר מסופקים. לדוגמה: אם אדם הוא בעל ערכים כמו טבע, איכות סביבה או הרפתקנות והוא עובד בחברה להגנת הטבע כפקח שמורות יש להניח שיש סיכוי גבוה שיהיה מסופק בעבודתו. אם יעבוד למחייתו כפקיד דואר יש להניח שיסבול מחוסר סיפוק מתמשך. בקיצור - הסבל נמצא במקום שבו אינך בהלימה למי שאתה, לערכיך, ולעיסוק שלך..
3. למידה ולמידה- עד כמה אני לומדת ומתפתחת בעשיה שלי ואינני קופאת על השמרים. האם עבודתי אני מאפשרת פיתוח תובנות ומיומנויות חדשות? האם אני מרחיב את תחום הדעת שלי? את יכולותי האישיות? המקצועיות?
4. שייכות- האם קיימת אצלי תחושת שייכות לארגון ו/או לקבוצת ההתייחסות שלי בארגון? האם אני מרגישה חלק אינטגרלי מהארגון, מהמחלקה, מהצוות שלי?
5. כיף - האם אני שמחה וכיף לי בעבודה? האם נעים בקבוצת ההשתייכות הקרובה שלי? בארגון בכללו? הדרך לבדוק האם יש לי כיף בעבודה איננה באמצעות השכל אלא באמצעות תחושות ומענה אינטואטיבי על שאלות פשוטות כמו - האם כיף לי לקום בבוקר? האם מתחשק לי ללכת? האם צפוי לי משהו מרגש? האם אני רואה את עתידי בארגון?
אם כך, כדי לקבל תשובה האם אני מסופק בעבודה או סובל יש לתת ציון לכל הפרמטרים הללו - בטחון כלכלי ותעסוקתי, הכרה והערכה, השפעה, ביטוי עצמי, למידה, שייכות וכיף 1(הכי נמוך) 10 (הכי גבוה). אם למרבית הפרמטרים נתתם ציון מעל 6-7, יש להניח שאתם מסופקים במקום עבודתכם, ופנויים לבדוק מה הלאה- לשאול את עצמכם: כיצד אני יכול להגביר עוד יותר את הנאתי מהעיסוק שלי.
אם ישנם פרמטרים בודדים עם ציון נמוך- 6 ומטה, רצוי ומומלץ לטפל בהם, שכן לאחר ביצוע השינוי בפרמטרים אלו ישנה סבירות משמעותית ליצור שינוי שיגדיל משמעותית את הסיפוק מג'וב הנוכחי. נניח שדירגתי את הפרמטר כיף בציון נמוך. כדי לבצע את השינוי, להפסיק את הסבל בעבודה ולעבור למצב של סיפוק עלי לקחת אחריות על המצב ולשאול "מה עלי לעשות כדי להעלות את רמת הכיף שלי בעבודה. אין זה תפקידו של מישהו שלי יהיה כיף. למשל: לשנות מיקום, לקשט את החדר, ליזום אירוע לקראת חג או happy hour בסוף שבוע העבודה. כל דבר שיעשה לי טוב. זהו המדד הקובע.
אם דירגתי ביטוי עצמי נמוך, כדאי לי לבחון מה אני רוצה לבטא בעבודה שכרגע אינו מבוטא וליזום אותו. לדוגמה רו"ח שהוא חובב צילום מושבע, יזם תערוכת צילום מתחלפת במסדרונות החברה - מצב קלאסי של win-win. אם נתתי ציון נמוך לפרמטר של למידה, כדאי לשאול: באילו מיומנויות או תהליכים אני רוצה להתחדש ולדחוף בכיוון זה.
כאשר זיהיתי מספר פרמטרים בדירוג נמוך, שאינם מטופלים, אנחנו צפויים להגיע לנקודת "אל חזור" בתפקיד או בארגון הנוכחי, ולכן כמו בכל תחום - חשוב לטפל בסימפטומים מייד ולא לתת לסבל לכרסם בנו מבפנים. לפעול ברגע שזיהיתי בעיה.
להתגבר על הפחד- להגיע לסיפוק
אם הענקתי ציון 6 ומטה למרבית הפרמטרים, כדאי לצלול לבחון את התפקיד, את הארגון ובכלל את התפתחות הקריירה שלי מהיסוד. אם ניתן לבצע שינוי, זה הזמן להתחיל לעשותו. אך אם מעריכים שישנו סיכוי קלוש לשינוי הפרמטרים אז הגיע הזמן לזוז הלאה. חדשות טובות לסובלים: אפשר להפסיק לסבול!
תהליך השינוי אומנם מלווה בחשש ובפחד מהלא נודע, אשר הוטבעו בנו לאורך השנים, אך ניתן להסתכל על השינוי מנקודת מבט אחרת- במצב של סבל בעבודה אין לנו מה להפסיד אלא רק להרוויח. אי אפשר להצמית את הפחדים, אך בהחלט אפשר להרגיש את הפחד ולפעול בכל זאת לעבר השגת הסיפוק בעבודה ובקריירה. פחד הוא רק סימן לשינוי, הוא אינו תמרור עצור!
בתהליך השינוי וכחלק מהפעולות המסייעות להתגבר על הפחד מהשינוי, חשוב מאוד להשתמש בטרמינולוגיה חיובית. לדוגמה במקום להשתמש בביטוי "לעזוב את העבודה" ולהתייחס לשינוי מקום העבודה כאקט של עזיבה או נטישה, אשר מאדיר את הארגון ומתייחס לזמן עבר, מומלץ להשתמש בביטוי כמו "אני מתקדם לתפקיד הבא". המינוחים יעצבו את הסרט שיש לנו בראש ואת תחושתנו לגביו.
החדשות הטובות הן שאם מצאנו כי אנו סובלים בעבודה, וככל הנראה לא ניתן לשנות את המצב הקיים, אזי השינוי צפוי להביא עימו רק דברים טובים. זו הזדמנות יוצאת דופן לנהל עם עצמנו שיחה מהעתיד. לבחון, לפעמים לראשונה, אחרי הרבה שנים של עבודה מה מדליק אותי באמת? מה אני רוצה לעשות? לגלות איך ליצור לי מקום ועשייה שבהם אהיה במיטבי, ולא רק לבצע התפתחות זעירה בקריירה שלי למקום הקרוב עם הג'וב הפנוי. זו הזדמנות לא רק לשנות מיקום ולמצוא עוד ג'וב אלא לבדוק מי אני ואיזו עשייה יומיומית תעשה לי טוב.
לנהל את הקריירה שלי
כדי להימנע מסבל בעבודה ולהיות מסופקים, אני מציעה לכם להתייחס לעשייה המקצועית שלכם כאילו אתם יועצי הקריירה של עצמכם. הרעיון הוא שגם כשכירה רק אני אחראית על הקריירה שלי ולא אף אחד אחר. ניהול התפתחות הקריירה שלי והסיפוק שלי ממנה בצורה יזומה תמנע ממני סבל. אפשר לעשות זאת בסיוע אימון אישי, ליצור חזון אישי ברור הכולל ערכים, ייעוד, משימה, מטרות ולפעול למימושם.
לסיכום כדי להימנע מסבל בעבודה לשמור על סיפוק בעבודה ובקריירה אני ממליצה לבחון כל תקופת זמן את שבעת הפרמטרים ולגלות בעצמכם מהן הדבר שכדאי לכם לעשות כעת שיצור את השינוי העשוי להשפיע במידה מירבית על ההנאה שלכם מהעבודה. היו היועצים הכי טובים שלכם. אל תירדמו!
אך ישנם פרמטרים נוספים חשובים לא פחות לבחון האם אנו נמצאים במקום של סיפוק או סבל בעבודה. ארחיב עליהם מההיבט של בחינת הסיפוק או הסבל בעבודה:
1.השפעה- עד כמה אנחנו משפיעים על הארגון או על סביבת העבודה שלנו, על חיי האנשים מסביבנו, ו/או על השורה התחתונה במאזן החברה.
2. ביטוי עצמי- למי שאני ומי שאני יכול להיות. מקום עבודה שמאפשר להביא לידי ביטוי עשיה אותנטית המבטאת את הערכים שלנו, גורם לנו להרגיש הרבה יותר מסופקים. לדוגמה: אם אדם הוא בעל ערכים כמו טבע, איכות סביבה או הרפתקנות והוא עובד בחברה להגנת הטבע כפקח שמורות יש להניח שיש סיכוי גבוה שיהיה מסופק בעבודתו. אם יעבוד למחייתו כפקיד דואר יש להניח שיסבול מחוסר סיפוק מתמשך. בקיצור - הסבל נמצא במקום שבו אינך בהלימה למי שאתה, לערכיך, ולעיסוק שלך..
3. למידה ולמידה- עד כמה אני לומדת ומתפתחת בעשיה שלי ואינני קופאת על השמרים. האם עבודתי אני מאפשרת פיתוח תובנות ומיומנויות חדשות? האם אני מרחיב את תחום הדעת שלי? את יכולותי האישיות? המקצועיות?
4. שייכות- האם קיימת אצלי תחושת שייכות לארגון ו/או לקבוצת ההתייחסות שלי בארגון? האם אני מרגישה חלק אינטגרלי מהארגון, מהמחלקה, מהצוות שלי?
5. כיף - האם אני שמחה וכיף לי בעבודה? האם נעים בקבוצת ההשתייכות הקרובה שלי? בארגון בכללו? הדרך לבדוק האם יש לי כיף בעבודה איננה באמצעות השכל אלא באמצעות תחושות ומענה אינטואטיבי על שאלות פשוטות כמו - האם כיף לי לקום בבוקר? האם מתחשק לי ללכת? האם צפוי לי משהו מרגש? האם אני רואה את עתידי בארגון?
אם כך, כדי לקבל תשובה האם אני מסופק בעבודה או סובל יש לתת ציון לכל הפרמטרים הללו - בטחון כלכלי ותעסוקתי, הכרה והערכה, השפעה, ביטוי עצמי, למידה, שייכות וכיף 1(הכי נמוך) 10 (הכי גבוה). אם למרבית הפרמטרים נתתם ציון מעל 6-7, יש להניח שאתם מסופקים במקום עבודתכם, ופנויים לבדוק מה הלאה- לשאול את עצמכם: כיצד אני יכול להגביר עוד יותר את הנאתי מהעיסוק שלי.
אם ישנם פרמטרים בודדים עם ציון נמוך- 6 ומטה, רצוי ומומלץ לטפל בהם, שכן לאחר ביצוע השינוי בפרמטרים אלו ישנה סבירות משמעותית ליצור שינוי שיגדיל משמעותית את הסיפוק מג'וב הנוכחי. נניח שדירגתי את הפרמטר כיף בציון נמוך. כדי לבצע את השינוי, להפסיק את הסבל בעבודה ולעבור למצב של סיפוק עלי לקחת אחריות על המצב ולשאול "מה עלי לעשות כדי להעלות את רמת הכיף שלי בעבודה. אין זה תפקידו של מישהו שלי יהיה כיף. למשל: לשנות מיקום, לקשט את החדר, ליזום אירוע לקראת חג או happy hour בסוף שבוע העבודה. כל דבר שיעשה לי טוב. זהו המדד הקובע.
אם דירגתי ביטוי עצמי נמוך, כדאי לי לבחון מה אני רוצה לבטא בעבודה שכרגע אינו מבוטא וליזום אותו. לדוגמה רו"ח שהוא חובב צילום מושבע, יזם תערוכת צילום מתחלפת במסדרונות החברה - מצב קלאסי של win-win. אם נתתי ציון נמוך לפרמטר של למידה, כדאי לשאול: באילו מיומנויות או תהליכים אני רוצה להתחדש ולדחוף בכיוון זה.
כאשר זיהיתי מספר פרמטרים בדירוג נמוך, שאינם מטופלים, אנחנו צפויים להגיע לנקודת "אל חזור" בתפקיד או בארגון הנוכחי, ולכן כמו בכל תחום - חשוב לטפל בסימפטומים מייד ולא לתת לסבל לכרסם בנו מבפנים. לפעול ברגע שזיהיתי בעיה.
להתגבר על הפחד- להגיע לסיפוק
אם הענקתי ציון 6 ומטה למרבית הפרמטרים, כדאי לצלול לבחון את התפקיד, את הארגון ובכלל את התפתחות הקריירה שלי מהיסוד. אם ניתן לבצע שינוי, זה הזמן להתחיל לעשותו. אך אם מעריכים שישנו סיכוי קלוש לשינוי הפרמטרים אז הגיע הזמן לזוז הלאה. חדשות טובות לסובלים: אפשר להפסיק לסבול!
תהליך השינוי אומנם מלווה בחשש ובפחד מהלא נודע, אשר הוטבעו בנו לאורך השנים, אך ניתן להסתכל על השינוי מנקודת מבט אחרת- במצב של סבל בעבודה אין לנו מה להפסיד אלא רק להרוויח. אי אפשר להצמית את הפחדים, אך בהחלט אפשר להרגיש את הפחד ולפעול בכל זאת לעבר השגת הסיפוק בעבודה ובקריירה. פחד הוא רק סימן לשינוי, הוא אינו תמרור עצור!
בתהליך השינוי וכחלק מהפעולות המסייעות להתגבר על הפחד מהשינוי, חשוב מאוד להשתמש בטרמינולוגיה חיובית. לדוגמה במקום להשתמש בביטוי "לעזוב את העבודה" ולהתייחס לשינוי מקום העבודה כאקט של עזיבה או נטישה, אשר מאדיר את הארגון ומתייחס לזמן עבר, מומלץ להשתמש בביטוי כמו "אני מתקדם לתפקיד הבא". המינוחים יעצבו את הסרט שיש לנו בראש ואת תחושתנו לגביו.
החדשות הטובות הן שאם מצאנו כי אנו סובלים בעבודה, וככל הנראה לא ניתן לשנות את המצב הקיים, אזי השינוי צפוי להביא עימו רק דברים טובים. זו הזדמנות יוצאת דופן לנהל עם עצמנו שיחה מהעתיד. לבחון, לפעמים לראשונה, אחרי הרבה שנים של עבודה מה מדליק אותי באמת? מה אני רוצה לעשות? לגלות איך ליצור לי מקום ועשייה שבהם אהיה במיטבי, ולא רק לבצע התפתחות זעירה בקריירה שלי למקום הקרוב עם הג'וב הפנוי. זו הזדמנות לא רק לשנות מיקום ולמצוא עוד ג'וב אלא לבדוק מי אני ואיזו עשייה יומיומית תעשה לי טוב.
לנהל את הקריירה שלי
כדי להימנע מסבל בעבודה ולהיות מסופקים, אני מציעה לכם להתייחס לעשייה המקצועית שלכם כאילו אתם יועצי הקריירה של עצמכם. הרעיון הוא שגם כשכירה רק אני אחראית על הקריירה שלי ולא אף אחד אחר. ניהול התפתחות הקריירה שלי והסיפוק שלי ממנה בצורה יזומה תמנע ממני סבל. אפשר לעשות זאת בסיוע אימון אישי, ליצור חזון אישי ברור הכולל ערכים, ייעוד, משימה, מטרות ולפעול למימושם.
לסיכום כדי להימנע מסבל בעבודה לשמור על סיפוק בעבודה ובקריירה אני ממליצה לבחון כל תקופת זמן את שבעת הפרמטרים ולגלות בעצמכם מהן הדבר שכדאי לכם לעשות כעת שיצור את השינוי העשוי להשפיע במידה מירבית על ההנאה שלכם מהעבודה. היו היועצים הכי טובים שלכם. אל תירדמו!
גלי הכרמלי ? מאמנת אישית ומנחת קבוצות אימון למבוגרים, סדנאות להעצמת ילדים וסדנאות לשגשוג בקהילה. לשעבר מנכ"ל "קבוצת כותרת" ? ממשרדי יחסי הציבור הגדולים בישראל. לפרטים: http://www.hacarmeli.com
