עם זאת, העובדה שמדינת ישראל סובלת מבעיות חברתיות וכלכליות שונות יוצרת הזדמנות לשינוי פני המציאות, משום שבמצב זה אזרחים רבים חשים צורך לשנות את מציאות חייהם. הודות לכך משתפרים הסיכויים להציב אלטרנטיבה חברתית וחינוכית, וגוברת נחיצותם של אנשי החינוך בחברה, שעליהם מוטלת האחריות לחולל אצל אזרחים רבים שינוי תודעתי שיגרום שינוי באורחות חייהם. לפיכך עולה השאלה, האם יימצאו בני אדם בכלל ואנשי חינוך בפרט אשר יהיו מוכנים לקבל עליהם את המשימה החברתית והחינוכית הזו? ואם כן, האם יצליחו לשנות את פני המציאות?
בפועל, הסיכוי ליצור אלטרנטיבה למציאות שאינה מנוסחת היטב באמצעות כללי עריכה לשונית ושאינה ניתנת בתוך המערכת הממסדית הבית ספרית הקפיטליסטית, המעצבת את תפיסת עולמם של המורים ואת דרכי פעולתם. התנהלותו של בית הספר בתקופה זו מונעת באופן כמעט מוחלט את האפשרות לחולל שינוי חינוכי-ערכי שיתחיל בתוכו, מה עוד שכל פעילות בבית הספר רק תעצים את כוחן של המגמות החברתיות והכלכליות הנוכחיות. יתרה מזו, במציאות זו לא ינקטו המחנכים שום צעד שעלול לעלות להם במשרתם, והם ימשיכו להוכיח במלוא המרץ את יעילותם לתפקוד המערכת. גם אנשי החינוך העובדים בחינוך הלא פורמלי ובחינוך המשלים ימשיכו לעבוד בארגונים שימנעו כל ניסיון לערער על תפקודם ועל הסדר הקיים, וימשיכו להיות שבויים בקונצפציות כוזבות המנהלות את חייהם.
עם זאת, התקווה להנהיג אלטרנטיבה חינוכית וחברתית ערכית יכולה לבוא מאנשי חינוך אידאליסטים, שיסכימו לזנוח את אורחות חייהם הנהנתניים, וירצו ליצור משמעות לחייהם. על אנשי החינוך לחנך להומניזם, להימנע משימוש בכוח ובמניפולציה, ולצקת תוכן אותנטי וממשי להתפתחות הפרט כדי שיהיה אדם מוסרי ומעורב יותר בחברה. חינוך זה יהיה חייב לממש את הפוטנציאל של כל אדם, ולא לנצל את כישוריו למימוש האינטרסים האישיים של המערכת. על החינוך יהיה לאפשר את התפתחותו התקינה של הפרט, לטפח את האוטונומיה האישית שלו, להגדיר את זהותו הייחודית בתפקוד החברתי, ולאפשר לציבור המחנכים להפגין את גישתו הסובלנית והשוויונית כלפי חניכיו. על אנשי החינוך יהיה להקנות ערכים הומניסטיים לחניכים, משום שערכים אלו הם בסיסם של כל שינוי חינוכי וחברתי.
כמחנכים עלינו לאמץ גישה חינוכית פלורליסטית הדוגלת בחשיפת התלמידים לשונות התרבותית בחברה, לפתח תוכניות חינוכיות מתאימות, ולנהל דיאלוג בין תרבויות מתוך כוונה לפתח תחושות הזדהות עם האחר ועם צרכיו הלגיטימיים. כמחנכים עלינו להכיר בחשיבותה של הסולידריות החברתית, שתעורר את הצורך במפגש בין תרבותי שכזה.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
