סרטן הכבד 

מדוע כל כך קשה לזהות את סרטן הכבד בראשית התפתחותו? אילו סוגי סרטן קיימים? וכיצד אפשר לטפל בהם?

סרטן הכבד איננה מחלה מאוד שכיחה בישראל, אולם מכיוון שכמעט ואין לה סימפטומים בראשית התפתחותה, היא בדרך כלל מתגלה באיחור, ונחשבת לקטלנית במיוחד.

200 מקרים חדשים בשנה

בעולם מתים מדי שנה מיליון בני אדם כתוצאה מסרטן הכבד. בישראל, על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, מתגלים מדי שנה כ-200 מקרי סרטן כבד חדשים (נתונים אלו אינם כוללים גידולים בכבד שמקורם באיברים אחרים).

בעולם המערבי, סרטן הכבד פוגע בדרך כלל באנשים בגיל העמידה ומעלה, אולם הוא עלול גם להופיע בקרב צעירים או בילדים. סרטן הכבד נפוץ בקרב גברים פי 3 מאשר בקרב נשים.

סרטן הכבד הוא הסרטן ה-14 בשכיחותו בקרב גברים יהודים וה-19 בשכיחותו בקרב נשים יהודיות. על פי נתוני רישום הסרטן, קצת פחות משליש מחולי סרטן הכבד נותרים בחיים חצי שנה לאחר גילוי המחלה, וכ-16% מהם שורדים גם שנה לאחר הגילוי.

לצד סרטן הריאות, זוהי אחד ממחלות הסרטן הקטלניות ביותר. שיעור ההישרדות ממנה לאחר 5 שנים עומד על כ-4.1% בקרב גברים יהודים וכ-5.4% בקרב נשים יהודיות (4.5% בקרב גברים לא יהודים ו-13.3% בקרב נשים לא יהודיות).

על פי נתוני ה-American Cancer Society, בשנת 2006 צפויים 18,500 איש ללקות בסרטן הכבד בארה"ב, וכ-16,200 איש צפויים למות שם כתוצאה מהמחלה.

מה זה בכלל סרטן

כל איברי ורקמות הגוף עשויים ממבנים זעירים הקרויים תאים, שמתחדשים כל הזמן באמצעות התחלקות, שבדרך כלל היא סדירה ומבוקרת.

לעתים התהליך יוצא מכלל שליטה, והתאים ממשיכים להתחלק שוב ושוב ללא כל צורך. כתוצאה מכך נוצר גוש של תאים הקרוי "גידול", שעשוי לחדור לרקמות שונות ולהרוס אותן - עד כדי חוסר תפקוד שלהן.

גידול יכול להיות שפיר (במקרה כזה התאים לא יתפשטו לחלקי גוף אחרים) או ממאיר (כלומר מליגני או סרטני; במקרה כזה תהיה לו נטייה להתפשט לאיברים אחרים ומרוחקים באמצעות זרם הדם או הלימפה, וליצור גם שם גושים חדשים, הקרויים "גידולים משניים" או "גרורות").

מהו סרטן הכבד

בסרטן הכבד מתרחשת תקלה בתהליך ההתחלקות של תאי הכבד, והם מתחילים להתחלק במהירות וללא כל בקרה או פיקוח והופכים לגידול סרטני ראשוני. גידול זה נקרא "הפטומה ממאירה" או HCC                     ((hepatocellular carcinoma, ובדרך כלל אין לו סימפטומים אופייניים, כך שקשה לגלותו בשלב מוקדם.

נוסף על כך קיים סוג נוסף של סרטן כבד, הנקרא "סרטן שניוני" (או "גידול כבד משני"). גם כאן הכבד מכיל תאי גידול - אולם המקור שלהם איננו באיבר עצמו, אלא באיברים אחרים (כמו המעי הגס, הריאות או גידולים נוירואנדוקריניים) ששלחו גרורות (מטאסטאזות) אל הכבד.

גורמי הסיכון לסרטן הכבד

אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח סרטן ראשוני בכבד הם אלו שסובלים או סבלו בעבר ממחלות כבד, כמו דלקת נגיפית של הכבד (צהבת) מסוג B או C ושחמת הכבד (צירוזיס).

כ-10-20% מאלו שחולים בצהבת B צפויים לפתח סרטן כבד (ואצל כמעט 25% מכלל החולים בסרטן הכבד נמצאים שרידים של נגיפי hepatitis B). כך גם באשר ל-5-10% מחולי השחמת.

קבוצת חומרים שידועה כקרצינוגנית (מסרטנת) לסרטן הכבד היא קבוצת האפלטוכסינים (aflatoxins), שהם רעלני פטריות, העלולים להסתנן למזון (בעיקר לדגנים ולבוטנים עבשים). קיימות עדויות נסיבתיות המצביעות על קשר בין הופעת סרטן הכבד בבני-אדם ואכילת מזון שהכיל אפלטוכסין.

מחקרים שנעשו באוגנדה בסוף שנות ה-60 ובקניה, תאילנד ומוזמביק בשנות ה-70 הוכיחו קשר ישיר בין רמת האפלטוכסין במזון ושיעור הופעת סרטן הכבד באותן מדינות (שם, אגב, הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר).

גורמי סיכון נוספים לסרטן הכבד הם עישון והמוכרומטוזיס (שהיא מחלה נדירה, הגורמת לעודף של ברזל בגוף).

הסימפטומים של סרטן הכבד

אחד היתרונות הגדולים של הכבד - היותו איבר שמסוגל להתחדש במהירות ויכול לתפקד גם אם 80% מנפחו הוסר - הופך לחסרון גדול בכל הקשור לאבחון מוקדם של סרטן כבד, שכמעט ואין לו סימפטומים, והוא מורגש רק בשלב מתקדם.

על פי רוב, תסמיני המחלה הראשונים הם מעורפלים וכלליים למדי, כמו בסוגי סרטן אחרים. ממאירות בכבד יכולה לגרום לתחושה כללית רעה, שעשויה לכלול חום, ירידה במשקל, בחילות, עייפות, חולשה ואובדן תיאבון.

כאשר המחלה נמצאת בשלב מתקדם, בדרך כלל מופיעים כאבים בצדה הימני-העליון של הבטן, שעשויים להקרין גם אל הגב או הכתפיים. לעתים ניתן למשש גוש בבטן העליונה, לחוש נפיחות ותחושה של מלאות בבטן או לסבול מצהבת (הצהבה של העור ולובן העיניים).

כיצד מאבחנים את המחלה

הבדיקה הבסיסית ביותר לאבחון סרטן כבד היא בדיקת דם, שבוחנת תפקודי כבד, באמצעות בדיקת חלבונים שונים בדם. החלבון AFP משמש כאחד הסמנים שעלולים להעיד על סרטן כבד, ואצל 50-70% מן החולים הוא נמצא בדם ברמה מוגברת.

נוסף על כך נהוג לבצע שורה של הדמיות לאבחון המחלה: צילום רנטגן של החזה והבטן; בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת); PET Scan (סריקה באמצעות פוזיטרונים); CT-אנגיו (הדמייה של כלי הדם, שנותנת אינדיקציות על אנטומיית הכבד וכלי הדם שלו); ולבסוף ביופסיה, שבה נוטלים דגימת רקמה מהכבד באמצעות מחט דקיקה שמחודרת לגוף על ידי לפרוסקופ או במהלך ניתוח. הדגימה נשלחת למעבדה ונבדקת במיקרוסקופ, כדי לאתר תאים החשודים כסרטניים.

הטיפול במחלה

טיפול בסרטן הכבד (הראשוני או המשני) תלוי מאוד במצב המחלה ובנתונים האישיים והרפואיים של החולה. הטיפול יכול לכלול ניתוח להסרת הגידול, כימותרפיה, הקרנות (רדיותרפיה) או אבלציה תרמית (RFA) לחיסול ממוקד של הגידול. בגידולים מסוג הפטומה בדרך כלל לא נעשה שימוש בהקרנות.