מרבית מחלות הכבד מאותרות באיחור, בשל יכולתו המופלאה של הכבד לתפקד היטב גם כאשר גדולים ממנו נפגעו.
רוב המחלות שקשורות לכבד מלוות בדרך כלל בסימפטומים של צהבת (הצהבה של העור ושל לובן העיניים), שנגרמת כתוצאה מרמות גבוהות של בילירובין בגוף. הבילירובין הוא תוצר של פירוק תאי דם אדומים מתים בכבד, וכאשר יש פגיעה בכבד - חלה עלייה ברמת הבילירובין בדם.
דלקת של הכבד (hepatitis) היא אחת ממחלות הכבד השכיחות, והיא נגרמת על ידי נגיפים, חומרים רעילים או צריכה מוגזמת של אלכוהול. קיימים שלושה סוגים של דלקת: A, B ו-C, ואת הזיהום הנגיפי מהן ניתן לזהות בבדיקת דם.
במחלת שחמת הכבד או "צירוזיס" (cirrhosis) מוחלפת רקמת הכבד התקינה ברקמת חיבור. התפתחות של רקמת חיבור במקום תאי הכבד פוגעת באופן משמעותי בפעילות התקינה של הכבד ומביאה להפרעה בזרימת דם אל תאי הכבד ולשיבוש פעילותו. במצבה המתקדם גורמת המחלה לרעד בידיים, הפרעות התנהגותיות, פגיעה בפעילויות מוחיות ומוות.
סרטן הכבד היא מחלה נוספת שפוגעת בתפקודו של האיבר הגדול והחשוב. קיימים שני סוגי גידולים בכבד: הפטומה (או גידול ממאיר ראשוני, שמקורו בתאי הכבד) וגידולי כבד משניים (גרורות שהופיעו בכבד ומקורן באיברים אחרים, כמו איברי מערכת העיכול).
כיצד מאבחנים?
אבחון מחלות כבד יכול להתבצע, בין היתר, באמצעות בדיקת דם הבוחנת תפקודי כבד. מטרתה של הבדיקה הוא הערכת איכות ומידת תפקודה של הבלוטה הגדולה ביותר בגוף. בדיקת תפקודי כבד מתבצעת אם יש לרופא שלך חשד שאתה סובל ממחלת כבד, או כחלק מבדיקת סקירה שגרתית.
בבדיקות השכיחות והמקובלות, נבחנים הפרמטרים הבאים:
? אלבומין (חלבון האחראי על העברת מולקולות בדם; ערכים נמוכים עשויים לרמוז על מחלת כבד).
? ALP (אחד מאנזימי הכבד, שרמה גבוהה שלו עשויה לרמז על מחלת כבד).
? ALT (אנזים נוסף בכבד, שערך גבוה שלו בבדיקה עשוי להצביע על מחלת כבד).
? AST (אנזים כבד; ערכים גבוהים שלו עשויים להופיע גם לאחר פעילות גופנית או בזמן הריון. לא מהווה אינדיקטור יחיד לבעיה).
? GGT (אנזים שתוצאה גבוהה שלו בבדיקה מעידה על מחלת כבד).
? ובילירובין (שהוא אחד האינדיקטורים המרכזיים לזיהוי מחלות כבד; ערכים גבוהים עשויים להעיד על מחלת כבד או דרכי מרה).
אתר המרכז לכירורגיה: http://www.surgicalgroup.co.il/
