קרל אונורה הביא ללמעלה מ 30 מיליון קוראים את בשבח האיטיות. במרכז הספר מופיע התיאור כיצד הלחץ הוא המחסל האמיתי של הקדמה. לעיתים המוות מגיע במהירות: עייפות גורמת ליותר תאונות דרכים מאלכוהול... חוסר סבלנות הופך את פעילות הפנאי שלנו למסוכנת... או שהלחץ מביא להאצת מחלות הזקנה וכלי הדם. הספר, שהוא שיר הלל לאיטיות, היה אחד מספרי הרקע לכתיבת ספרי מחזור החיים השני, שצופה שאנו מתקדמים לקראת מגה חיים, כלומר חיים ארוכים מאד במונחי הזמן הקיימים. בין המרשמים של אונורה לחיים ארוכים היתה גם חשיבה איטית, שהיא אינטואיטיבית, מעורפלת ויצירתית, המייצרת במוח גלי אלפא ותמה איטיים, ולא גלי ביתא. איך מגיעים למצב רצוי כזה? על ידי הירגעות. ומה קורה כשבן אנוש מצוי אינו מסוגל להירגע לצרכי חשיבה בכוחות עצמו? הפתרון של אונורה המערבי הוא המלצה על הטכניקות מהמזרח, דהיינו לתרגל את המוח למחשבה איטית על ידי המדיטציה. אונורה לא הסתפק בקריאה על מדיטציה אלא נרשם ל – 5 ימי מדיטציה מרוכזים שהביאו לו תועלת רגשית רבה. מה שנחרט בזיכרוני היו דווקא דבריו בהקשר למדיטציה הטרנסנדנטלית: מדובר בטכניקה פשוטה המחייבת הקדשה של 20 דקות פעמיים ביום, ללא עקבות דת או פילוסופיה מעיקה, שנטען שמניבה תוצאות זהות ואולי משופרות. במהלך הקריאה הבטחתי לעצמי לחקות יום אחד את אונורה ולהשתלם אישית במדיטציה טרנסנדנטלית, מהזווית המעניינת אותי: השפעתה האפשרית על תוחלת חיים.
מעת לעת, כאשר שיתפתי אחרים בתוכנית שלי, לרבות רופא קונבנציונאלי מצוי, התגובה האחידה היתה של פליאה, הסתייגות וחשש שמא אני פונה לתימהונות. אולם, זכרתי שאונורה ציטט מחקר אורך בן חמש שנים בארה"ב שמצא ש"הסיכוי של אנשים שעוסקים במדיטציה טרנסצנדנטלית להתאשפז נמוך ב- 56%", ופרסומי האגודה הבינלאומית למדיטציה בישראל טוענים ל"למעלה מ- 600 מחקרים מדעיים" שמוכיחים שהמדיטציה הטרנסנדנטלית מביאה לשיפור הבריאות. מחקרים תומכים אלה היו עבורי סיבה מספקת להתנסות. כך קרה שלבסוף מצאתי את המועד הנכון מבחינתי לעבור את הקורס, ולחוות דעה מקרוב ומקור ראשון על הקשר האפשרי בין מדיטציה זו להעלאת תוחלת חיינו.
אדלג על עצם תיאור החוויה של 4 ימי הקורס הרציפים ועל עניינים איזוטוריים כמו הדרישה להביא 6 או 7 פרחים למורה ומפית לבנה, ואף אנצור את פרטי המנטרה שלי לעולמי עד, כפי שהתחייבתי. לעומת זאת, אסכם את הגורמים נשוא הצטרפותי לקורס:
למרות שלא מצאתי מחקר ישיר שבחן בכלים מחקריים מקובלים והסיק ישירות על ממוצע תוחלת חייהם של 5 מיליוני העוסקים במדיטציה, יש לשיטה הזו פוטנציאל של ממש לשפר את תוחלת החיים והבריאות במונחים האמפיריים המקובלים ברפואה המערבית. יתרה מכך, יש מקום שבחזית המחקר הגרונטולוגי (חקר הזקנה) יבחנו את ההשפעה של המדיטציות והגישות האחרות מהמזרח, כמו יוגה, על בריאות הקשישים*, בהיקף שבחנו לפני עשור את ההשפעה החיובית של הפעילות הגופנית. רק שראוי להדגיש שסקירת הספרות כוללת גם לא מעט מאמרים מהסוג של: (Insufficient evidence to conclude whether or not Transcendental Meditation decreases blood pressure: results of a systematic review of randomized clinical trials (Canter, P. & Erunst, E, 2004)
מבלי להכביר במילים, אסכם את הקורס שלי בבינימינה בהשערה שמדיטציה טרנסנדנטלית מביאה בפועל לאותה מנוחה עמוקה** אליה היא מתיימרת, ועשויה בהחלט להביא לשינוי התנהגותי ותחושה שמקהה חרדות ורמות מסוימות של דיכאון. לתופעות אלה יכולה בהחלט להיות השפעה מיטיבה בדרך למגה חיים, על ידי דחייה של מחלות כלי דם ומחלות זקנה מגוונות, שמקורן במצבי מתח ומצבים נפשיים בכללם. בנוסף, ניתן לשער שדי בעצם העיסוק בשגרה בהרגעה עצמית והפחתת מתחים כדי להניב השפעות רגשיות רצויות שהינם בבחינת רפואת מניעה.
מדוע 5 מיליון מתנסים במשך 50 שנה לא הועילו למדיטציה הטרנסנדנטלית ולא הציבו אותה ב mainstream של עולם הרפואה הקונבנציונאלי, בשונה לדוגמא לדיקור הסיני? האם באמת צפוי שיפור בתוחלת החיים של קבוצת מבוגרים שתיפנה לפתע למדיטציה בהשוואה לקבוצת ביקורת אחרת, זו שתפנה, לדוגמא, לרכיבה קבועה על גבי אופניים בטבע או שחיה? מדוע משווקי השיטה עושים שימוש מוגזם בחשיבות של גלי אלפא, עליהם אין לשיטה מונופול? מדוע להגזים ולהציג את המדיטציה כפתרון על ממשי להורדת הכולסטרול, להיפוך תהליך הזקנה, ועד ליצירת חברה טובה יותר יש מאין?
אינני יודע את התשובות לכל השאלות שהצגתי, ולדעתי אין בתשובות הרציונאליות לשאלות שהצגתי בכדי לעמעם את החוויה שעברתי ואת המלצתי החמה להחלטה להתנסות במדיטציה. כמו כן, אני מניח שמי, שלהבדיל ממני, יהא מסוגל להתמיד ולקטוע את שגרת יומו, ולהקדיש את אותן 20 דקות של רגיעה טבעית – הוא או היא אכן ירכשו כלי רגשי חשוב, שככל הנראה ניתן יהיה לקשר אותו לתוחלת חיים ארוכה יותר.
האם לאחר שהתנסיתי אני נלהב כקרל אונורה? לא!
(* **בספרות הרפואית נמצא שבתהליך מופרש מלטונין יותר מכל דרך אחרת שנבדקה. לכן, אני משער שהתרומה של המדיטציה יכולה להיות דווקא לתחום השינה אצל קשישים)
יעקב בן שאול, יועץ בעל ניסיון עיסקי-שיווקי רב, מרצה על האפשרות ל'מגה חיים' וספריו "מחזור החיים השני - החינוך החדש למחזורי חיים וקריירה" (ספרות עכשיו, 2008) וספר הניהול: "למות כלכלית ולהישאר בחיים" (פרדס, 2007), מתעמק בגרונטולוגיה