הוא מרגיש כמו דקסטר, חי בעולם ללא תשוקה 

כפיר (שם בדוי), בן 31, הוא הגבר הכי יוצא דופן שפגשתי בחיי. במשך השנים אני פוגשת המון אנשים "אחרים" – כל אחד והמיוחדות שלו, הצבע האישי שלו, צורת החשיבה החד פעמית שלו... למעשה עוד אף פעם לא פגשתי מישהו "רגיל". אבל גם ליד כל המשונים, מוזרים, מיוחדים ו"אחרים" שאני מכירה – כפיר הוא הכי הכי הכי. הכי בקצה.   זה הורגש כבר מהרגע הראשון שנכנס אלי לחדר. מבחוץ הכל נראה "רגיל" – בחור יפה, פנים טובות, עיניים חומות ענקיות וסקרניות, ג'ינס וטי-שרט עם אמירה מצחיקה, עובד בחברת הייטק, ונוסע ברכב ליסינג כמו כולם. אבל מהרגע שהוא מתחיל לדבר  – מרגישים ישר שהוא אחר.   הרבה זמן ניסיתי להבין ולנסח לעצמי את השונות הזו. מה זה? כמו מה? בסוף הצלחנו להבין את זה יחד. "את מכירה את עקומת גאוס – העקומה הזו בסטטיסטיקה של ההתפלגות הנורמלית?"הוא שאל. "כן, זוכרת משהו..." עניתי – נזכרת שזה נראה כמו הכובע שצייר הנסיך הקטן – או פעמון או הר כזה – עם פיסגה ענקית באמצע ושני קצוות מהצדדים. "אז אני מרגיש שכולם תמיד שייכים איכשהו ל 99% של האוכלוסיה, ואני תמיד בקצה של העקומה. תמיד בצד של האחוז האחד הבודד – בכל נושא..."   האחרות של כפיר חצתה נושאים. לא חשוב על מה דיברנו – הדעות שלו תמיד היו יוצאות דופן ומוזרות לי. אף פעם לא הכרתי מישהו שכל כך לא הסכמתי איתו. כמעט אף פעם. זה כבר הפך לבדיחה ביננו, ואם היה קורה מקרה שבו אחד מאיתנו אומר משהו והשני מהנהן – היינו מציינים לעצמנו שהנה, הנה, אנחנו במקום לא רגיל – אנחנו מסכימים...   מזל שהמציאו את דקסטר. דווקא דקסטר, השוטר הרוצח מהטלוויזיה – הוא שלימד אותי להסתכל על העולם כמו שכפיר רואה אותו. "לכי לראות את דקסטר ותביני על מה אני מדבר" הוא אמר לי יום אחד. "גם דקסטר מרגיש כמוני, שונה לגמרי מאחרים. הוא אולי חי לפי החוקים שלהם ומתנהג כמוהם, ומבחוץ נראה אותו דבר – אבל כל החשיבה והתפיסה שלו לגמרי אחרים. הוא לא מבין אותם בכלל, ורק פועל בעולמם כאוטומט, לפי החוקים שהפנים". אז הלכתי לראות את דקסטר... כפיר הוא איש עדין ורגיש, שונה מאד מדקסטר הרצחני. אבל הצלחתי, דרך הסידרה, להבין עד כמה כפיר מרגיש אאוטסיידר ושונה מאחרים. כמו חייזר בעולם שהקודים בו לא ברורים לו.   בשיחות הבאות, כשדיברנו עוד ועוד על הסידרה ומה שעובר על הגיבור שם, עמדנו פתאום על נקודת דמיון נוספת:  גם כפיר, כמו דקסטר, לגמרי לא ער למשחקי המיניות שסביבו. בנות מפלרטטות? בחורים מתחילים עם בחורות? דיבור מרומז ומתגרה? טיזינג? כפיר לא רואה ולא שומע את זה בכלל. ככל שהעמקנו יותר ויותר נחשפה בפנינו התופעה המוזרה הזו: ממש כמו שיש אנשים שעיוורים לצבע אדום, ורואים את העולם בלעדיו, כך גם כפיר (וגם דקסטר) חי בעולם בלי קודים של תשוקה ומיניות. עולם א-מיני.   "אז למה לדעתך הבחורה מנפנפת את שערה כלפיך, משחקת עם התלתלים, רוכנת עליך עם המחשוף הגדול, ומצחקקת בכל פעם שהיא מוצאת תירוץ לעבור ליד המשרד שלך?"שאלתי באחת הפעמים על מישהי עליה סיפר. "כי היא נחמדה?!" הוא שואל בפליאה. אין, אין שום אפשרות להסביר את הקודים האלה למי שלא יכול לקלוט אותם מראש. זה פשוט תדר שלא מגיע אל כפיר.     מהצד השני, מאחר שהוא חברי, נחמד וידידותי לסביבה, בנים ובנות כאחד, כפיר דווקא מושך לא מעט תקשורת מינית מהסוג הזה, אליה הוא לגמרי עיוור. נראה שבנות מתחילות איתו די הרבה. הוא פשוט לא רואה ולא שומע את זה. לא מצליח לשים לב שזה קורה...   "אולי אני פשוט א-מיני? " הוא שאל יום אחד, ופתח בפני שנינו עולם חדש ומרתק של נטיה מינית מסוג חדש. אז יש את הגברים שאוהבים נשים, ויש גברים שאוהבים גברים, ויש גברים שאוהבים את כולם, ויש גברים, וגם נשים, שפשוט לא מרגישים מיניים. "יכולתי לעשות סקס עם החברה שהיתה לי פעם, אם היא נורא רצתה" הוא מסביר לי "אבל הרבה הרבה יותר כיף לי פשוט להתחבק איתה כל הלילה וככה להירדם. שיא האהבה בעיני – זה פשוט לישון ביחד".   כפיר התחיל להסתובב בפורומים של א-מיניים, וללמוד את הנושא באינטרנט. מסתבר שסוגיית הא-מיניות שרויה במחלוקת אצל אנשי המקצוע בתחום הנפש. יש שמסתכלים עליה כעל תופעה חולפת או הפרעה זמנית בתפקוד המיני, אבל אחרים טוענים שקיים אחוז אחד לפחות מהאוכלוסיה (יותר נשים מעידות על עצמן כא-מיניות מאשר גברים) שמבחינתם הא-מיניות היא נטיה מינית קבועה, ממש כמו ההטרוסקסואליות של אחרים.   למדנו שיש להבחין בין א-מיניות לבין התנזרות או סגפנות, שהן החלטה מודעת להמנע מסקס. לכפיר לא היתה אידיאולוגיה מובהקת נגד סקס, והוא חשב שיוכל להסתדר עם אשה שכן רוצה סקס מדי פעם: "פשוט נלך אחד לקראת השני. אני בטוח שהאהבה תגשר על הפערים ונסתדר. בעצם כל הזוגות צריכים להתפשר ולא כולם רוצים בדיוק תמיד באותו זמן, לא כך?" שאל, ונאלצתי להסכים, שממילא אצל הרבה זוגות קיימים פערים רציניים בחשק המיני, וממילא צריך לנקוט בפשרות וויתורים.    למדנו יחד שיש סוגים שונים של א-מיניים: יש כאלה שמחוסרים כל חשק מיני, וגם לא מאוננים בכלל. אצל אחרים יש אוננות בלי פנטזיות מיניות, ויש עוד הרבה תתי סוגים. חלק מהא-מינים בכלל לא רוצים כל קשר זוגי, ואילו אחרים, כמו כפיר, אמנם לא מעוניינים בסקס אבל מאד רוצים קשר רומנטי, רגשי, קרוב וחם.   בשיטוטיו גילה כפיר שיש המון אנשים שמגדירים את עצמם א-מיניים ברשת, בארץ בעולם. זה הדהים אותו - הם נשמעים בדיוק כמוהו, וכותבים בדיוק את המחשבות והתחושות שלו. אבל איך אפשר לפגוש ולהכיר אותם? איך מוצאים אותם מחוץ לרשת?   בחוגים ובסדנאות שכפיר פוקד מדי פעם הוא הכיר הרבה אנשים נחמדים, וגם התחבר עם כמה בנות. אבל לא מצא שם חברה. גם מקום העבודה שלו הכזיב. אל האנטרנט הוא מסרב בתוקף לגשת "אין לי שום סיכוי בז'אנר הזה. זה פשוט לא יצליח לי שם". אז איפה כן?   "אני מסתובב בעולם של חתולים שחורים, לבנים וקצת ג'ינג'ים. אבל האמת היא שאני מחפש חתולה כחולה. אני בטוח שיש חתולה כזו בעולם" הוא אמר "כי פגשתי כבר פעם. הכרתי לפחות אחת. אבל איך מוצאים חתולה כחולה בעולם שלנו? איפה מתחילים לחפש?"   כבר זמן מה שכפיר לוחץ עלי לכתוב עליו טור. "תכתבי את הסיפור שלי" הוא מבקש פעם אחר פעם. "יש לי הרגשה טובה לגבי זה. אני חושב שחתולות כחולות קוראות את מדור יחסים. למעשה, זה מרגיש כמו הסיכוי היחידי שלי" הוא לוחץ. "תכתבי עלי טור".... אז כתבתי. מישהו מכיר חתולה כחולה?