אויבי הקוראן. 

                                 אויבי הקוראן.

עובדה היא שקיימת היום בין עמים רבים לבין בני הדת המוסלמית שנאה. פעמים השנאה היא לדת עצמה פעמים לאנשים שהם בני הדת המוסלמית.

מדוע נוצרה שנאה בין העם המוסלמי לבין הגויים?

מדוע לדוגמה בדנמרק ובארצות אירופיות אחרות לעגו לנביא האחרון מוחמד עליו השלום?

מדוע צוירו קריקטורות פוגעות נגדו, מי גרם לכך?

האם לא אנחנו?

קיצונים בעם המוסלמי שפגעו במעשי הטרור שלהם  בחפים מפשע רבים הם  שהפכו למוזה לסופרים וציירי  העמים השונים  להציג בכתיבה  ובציור  את הנביא  מוחמד בצורה בצבע ובמילים נוראות.

לא כל מוסלמי מייצג ענף ירוק  פורח רענן של עץ הדת המוסלמי האציל.

שמסריו ברורים,

ואחד המסרים הכתובים בקוראן הוא:"אל תרצח". לא כל מי שאומר (אללה ואקבר),אומר זאת כדי לטהר את לבו ולהגדיל באמת את האלוהים, אלא רק כדי להשיג את

מטרותיו הלא כשרות.

 התנהגות כזו ניתן למצוא גם בין אנשי דתות אחרות.

למשל: לא כל יהודי מייצג בנאמנות את הדת היהודית  שאם נבדוק בזהירות נגלה דמיון רב בעקרונות ששתי הדתות מתבססות עליהן. משני הצדדים יש

כאלה הקוראים לחיסולו של העם האחר.לדוגמה: מצד אחד קורא החמאס להשמיד את העם היהודי, אך גם הרב עובדיה יוסף אינו קורא לשלום בין שני עמים

אלא  מאחל לאבו מאזן וכל הפלסטינאים  ייאבדו מהעולם, ושהאל יכה בהם.

קריאות כאלו  משני העמים וממנהיגים רוחניים שאישיותם משפיעה, יביאו רק להתדרדרות המצב

יותר.

עם לא ימחק עם גם אם השנאה תוביל !.

עם אינו כבשים ברפת שאפשר לשחוט אותם מתי שרוצים.

עם הוא חלק מבורך מהעולם ומהקיום. ורק הבנה שיש עמים שונים, דתות שונות דעות שונות ויש כבוד לאחר, רק אז העולם יוכל להמשיך

השנאה קיימת גם במקומות  אחרים, בין השיעים לבין הסונים, בין דתיים לחילונים .בין ימניים לשמאלנים

זהו עולם שרחוק מדי בגן עדן.

אין לנו אלא לחיות בשלום זה ליד זה.

שלום לא תמיד עושים מתוך אהבה  אלא מתוך מחשבה עמוקה על העתיד.

השלום והמלחמה הם שני אינטרסים, אך ההבדל ביניהם הוא עמוק מאד.

אינטרס המלחמה הוא אינטרס של רווח. אינטרס של שליטה וכוח. עסק רווחי למוכרי הנשק למיניהם, והמפסיד העיקרי במלחמות הוא העם.

אך השלום הוא החיים. חיים לכל העמים שרוצים לא לשלוט אלא  לחיות ולהתפרנס בכבוד.

עלינו להמשיך ולכתוב מיליוני מאמרים ושירים בנושא, אולי. אולי יבוא יום וישרור השלום ואולי לא.

מאת

מוחמד אבו נאסר.