עיצוב חדרי אמבטיות
עיצוב חדר אמבטיה - פרק ב
אחרי שקבענו את המיקום של הכלים הסניטרים בחדר, נעבור לתכנון האסטטי.
כאן נכנס הטעם האישי של כל אחד מאיתנו.
במסגרת הטעם האישי כל אחד צריך לשאול את עצמו מה מרגיע ומחייה אותי? גוונים כחולים? אדומים? ירוקים? צהובים? פסטלים? מונוכרום? ריבוי גוונים? מרקמים חלקים? זוהרים? אטומים? מחוספסים? וכו...
כי בחירת החומרים והתאמתם היא זו שתקבע את האווירה בחדר.
אם נצליח ליצור אווירה נעימה, מחייה, מזמינה ורגועה הרי שנקבל לא רק חדר אמבטיה אלא
"חדר מרגוע"
במה נתחשב:
1. מרבית חדרי האמבטיה "סובלים" מפרופורציות לא נעימות: ארוכים, צרים וגבוהים, לכן כדי לתקן ויזואלית את פרופורציות החדר:
1.1. הרבה פעמים מומלץ להנמיך את גובה החלל. את זאת ניתן לעשות באמצעות יציקת בטון או מחיצה מעץ או מחיצה מגבס. עם שני הראשונים ניתן גם ליצור מקום אכסון עילי (אינטרסול).להנמכה עוד שני יתרונות נלווים, אפשרות לשילוב של התאורה בהנמכה ואפשרות להגיע עם האריחים (קרמיקות, גרניט פורצלן...) עד התקרה. (בארץ, במרבית הבתים החיבור בין תקרה לקיר איננו ישר לגמרי, ולכן לא יפה להגיע עם האריחים עד התקרה, אבל ההנמכה פותרת את הבעיה הזו)
1.2. את האריחים על הרצפה ועל הקירות ניתן לשים בדוגמאות אלכסוניות או רוחביות, כדי לקבל את הרושם שהחדר רחב יותר ממה שהוא.
1.3. שימוש נרחב במראות לשינוי פרופורציות החדר
1.4. שימוש בתאורה מלאכותית לשינוי פרופורציות החדר.
2. ככל שנשתמש באריחים קטנים יותר החדר יראה גדול יותר, לכן אם המרחב קטן, כדי לבחור אריחים קטנים.
3. ככל שנשתמש יותר בדוגמאות על הרצפה והקירות (כמובן בהרמוניה), החדר יראה גדול יותר.
4. אם משתמשים באותם אריחים על הרצפה ועל הקירות, מה טוב, אבל אם לא,לבדוק היטב את החיבור בין גדלים/סוגים שונים של אריחים. חשוב שהמרווחים (פוגות) שבין האריחים יפגשו במדויק,אם זה לא קורה יש תחושה של גמר לא "נקי" לא "מדויק". לכן מומלץ לא להשתמש באריחים לרצפה ולקירות ממקורות שונים, כי נדיר שהמידות יהיו ממש זהות. למשל, שתי חברות שמייצרות אריחים של 33X33ס"מ, הרי לרוב יהיו הבדלים של מספר מ"מ בין האריחים של החברות השונות.
5. לא לפחד מצבעוניות. הרבה פעמים מרוב חשש מצבע מקבלים חדרי אמבטיות שהיו אמורים להיות מרגיעים אבל הם עגמומיים, כבדים ודיכאוניים. זו לא הייתה הכוונה ההתחלתית, זה רק הפחד מצבעים.