אחת התופעות הנפוצות ביותר בקרב אנשים המצויים בדיכאון היא ששנתם נודדת. ואכן, הסטטיסטיקה מלמדת שלפחות 80% מהמדוכאים סובלים גם מנדודי שינה, כאשר התלונה השכיחה ביותר במצבים אלו היא על השכמה מוקדמת מדי בבוקר, ללא יכולת לחזור לישון. אבל לאחרונה הולכת ומוכחת הסברה כי נדודי שינה אינם רק נגרמים עקב דיכאון, אלא שהם גם עלולים לגרום בעצמם לדיכאון.
מזה זמן רב נאבקים החוקרים למצוא את הקשר בין נדודי שינה לדיכאון. עד לא מכבר רווחה בקהילת חוקרי השינה הסכמה כללית כי דיכאון גורם לנדודי שינה, אבל במקביל לגידול בפופולאריות של התרופות החדשות לטיפול בדיכאון, נתגלה כי השגת שיפור במצב הרוח הדיכאוני לא תמיד הטיבה גם עם נדודי השינה. בשל כך, פנו החוקרים לחקור את ההנחה שנדודי השינה מהווים גורם מסייע - או גורם מנבא - לדיכאון. לפי ד'ר מייקל פרליס, פסיכיאטר ופסיכולוג, אחד מחוקרי השינה הבכירים בעולם, מהווים נדודי שינה מעין "אות אזהרה" מוקדם לדיכאון. מחקרים שערך פרליס חשפו כי נדודי שינה מקדימים התפרצות תופעות של דיכאון בחמישה שבועות לערך. פרליס גורס כי - למרבה ההפתעה- "מטרת" נדודי השינה, מבחינתו של הגוף, היא דווקא להילחם בדיכאון. לדעתו מתרחשים נדודי השינה כדי לאפשר לגוף לייצר יותר סרוטונין, מוליך בין עצבי שהפרשתו משתבשת בזמן דיכאון, כמו גם כדי לשכך את מידת ההיפר-עוררות ( והעקה, Stress ) הקיימת אצל אנשים הנמצאים בדיכאון . בצורה כזו, מנסה הגוף להילחם בתופעות הדיכאון . אבל בפועל קורה דבר הפוך: חוסר השינה גורם לעייפות גדולה מהרגיל, וכן לרגזנות, ולפגיעות בזיכרון ובריכוז. כתוצאה, מאבדים הסובלים מנדודי שינה עניין בתחביבים ובפעילויות חברתיות אחרות המסבות להם עונג, ושוקעים בפסימיות. נדודי השינה הופכים לדיכאון.
ראוי לשים לב כי אנשים המצויים בדיכאון מגלים דפוסי שינה שונים מאנשים בריאים ורגילים. בבדיקה שערך במעבדות שינה מצא ד'ר פרליס כי אנשים דיכאוניים נוטים להגיע מהר מהרגיל לשלב ה- REM ( שלב תנועות עיניים מהירות ) , הוא השלב שבו מתרחשת החלימה. מאחר ובשלב זה של השינה מתרחשת הטמעת זיכרונות רגשיים, מעריך פרליס שבצורה כזו מטמיעים הדיכאוניים זיכרונות רגשיים שליליים וקשים באופן חזק ונמרץ מהרגיל, כך שהם נוטים לזכור אותם אחר כך, לצערם, בקלות יתר ( דבר התורם כמובן להמשכיות הדיכאון ).
אבל יש גם טוב בכל הסיפור. לפי פרליס, טיפול מוקדם בתופעה של נדודי שינה עשוי לא רק למנוע מהם מלהפוך לתופעה כרונית, אלא גם למנוע היוצרות של דיכאון אצל אנשים שעלולים ללקות בו, או - במקרה בו כבר לוקה הסובל מנדודי שינה גם בדיכאון- לזרז את החלמה מדיכאון. בצורה כזו, ובכל מיקרה, סבור פרליס כי טיפול התנהגותי בנדודי שינה משמש כטיפול משלים רב ערך לטיפול הסטנדרטי בדיכאון.
ופרליס לא לבד. במחקר שעשה בשנת 2001 , מצא חוקר אחר, הפסיכולוג ד'ר דויד מורבץ מאוסטרליה, חיזוק מדעי להנחה זו. בבדיקה שעשה מורבץ אצל 86 חולים, שכולם סובלים מנדודי שינה ורובם גם מדיכאון נתגלה שטיפול התנהגותי עצמי (self help program) לא זו בלבד שפתר את בעיית נדודי השינה אצל 87% מהנבדקים, אלא אף הפחית את הדיכאון בקרב 70% מהנבדקים הסובלים מדיכאון שהצליחו ללמוד לישון טוב יותר. מורבץ מסכם שעבור חולים רבים הסובלים מנדודי שינה כרוניים ומדיכאון גם יחד, טיפול התנהגותי בנדודי שינה יכול לחסל או לכל הפחות להפחית מאוד את הדיכאון.
מסקנה? שימו לב לנדודי השינה שלכם, וקחו אותם ברצינות הראויה.
כפי שראינו, טיפול התנהגותי יעיל בנדודי השינה כבר בתחילתם יכול בהחלט לחסוך לכם עוגמת נפש רבה בהמשך.
לילה טוב.
מזה זמן רב נאבקים החוקרים למצוא את הקשר בין נדודי שינה לדיכאון. עד לא מכבר רווחה בקהילת חוקרי השינה הסכמה כללית כי דיכאון גורם לנדודי שינה, אבל במקביל לגידול בפופולאריות של התרופות החדשות לטיפול בדיכאון, נתגלה כי השגת שיפור במצב הרוח הדיכאוני לא תמיד הטיבה גם עם נדודי השינה. בשל כך, פנו החוקרים לחקור את ההנחה שנדודי השינה מהווים גורם מסייע - או גורם מנבא - לדיכאון. לפי ד'ר מייקל פרליס, פסיכיאטר ופסיכולוג, אחד מחוקרי השינה הבכירים בעולם, מהווים נדודי שינה מעין "אות אזהרה" מוקדם לדיכאון. מחקרים שערך פרליס חשפו כי נדודי שינה מקדימים התפרצות תופעות של דיכאון בחמישה שבועות לערך. פרליס גורס כי - למרבה ההפתעה- "מטרת" נדודי השינה, מבחינתו של הגוף, היא דווקא להילחם בדיכאון. לדעתו מתרחשים נדודי השינה כדי לאפשר לגוף לייצר יותר סרוטונין, מוליך בין עצבי שהפרשתו משתבשת בזמן דיכאון, כמו גם כדי לשכך את מידת ההיפר-עוררות ( והעקה, Stress ) הקיימת אצל אנשים הנמצאים בדיכאון . בצורה כזו, מנסה הגוף להילחם בתופעות הדיכאון . אבל בפועל קורה דבר הפוך: חוסר השינה גורם לעייפות גדולה מהרגיל, וכן לרגזנות, ולפגיעות בזיכרון ובריכוז. כתוצאה, מאבדים הסובלים מנדודי שינה עניין בתחביבים ובפעילויות חברתיות אחרות המסבות להם עונג, ושוקעים בפסימיות. נדודי השינה הופכים לדיכאון.
ראוי לשים לב כי אנשים המצויים בדיכאון מגלים דפוסי שינה שונים מאנשים בריאים ורגילים. בבדיקה שערך במעבדות שינה מצא ד'ר פרליס כי אנשים דיכאוניים נוטים להגיע מהר מהרגיל לשלב ה- REM ( שלב תנועות עיניים מהירות ) , הוא השלב שבו מתרחשת החלימה. מאחר ובשלב זה של השינה מתרחשת הטמעת זיכרונות רגשיים, מעריך פרליס שבצורה כזו מטמיעים הדיכאוניים זיכרונות רגשיים שליליים וקשים באופן חזק ונמרץ מהרגיל, כך שהם נוטים לזכור אותם אחר כך, לצערם, בקלות יתר ( דבר התורם כמובן להמשכיות הדיכאון ).
אבל יש גם טוב בכל הסיפור. לפי פרליס, טיפול מוקדם בתופעה של נדודי שינה עשוי לא רק למנוע מהם מלהפוך לתופעה כרונית, אלא גם למנוע היוצרות של דיכאון אצל אנשים שעלולים ללקות בו, או - במקרה בו כבר לוקה הסובל מנדודי שינה גם בדיכאון- לזרז את החלמה מדיכאון. בצורה כזו, ובכל מיקרה, סבור פרליס כי טיפול התנהגותי בנדודי שינה משמש כטיפול משלים רב ערך לטיפול הסטנדרטי בדיכאון.
ופרליס לא לבד. במחקר שעשה בשנת 2001 , מצא חוקר אחר, הפסיכולוג ד'ר דויד מורבץ מאוסטרליה, חיזוק מדעי להנחה זו. בבדיקה שעשה מורבץ אצל 86 חולים, שכולם סובלים מנדודי שינה ורובם גם מדיכאון נתגלה שטיפול התנהגותי עצמי (self help program) לא זו בלבד שפתר את בעיית נדודי השינה אצל 87% מהנבדקים, אלא אף הפחית את הדיכאון בקרב 70% מהנבדקים הסובלים מדיכאון שהצליחו ללמוד לישון טוב יותר. מורבץ מסכם שעבור חולים רבים הסובלים מנדודי שינה כרוניים ומדיכאון גם יחד, טיפול התנהגותי בנדודי שינה יכול לחסל או לכל הפחות להפחית מאוד את הדיכאון.
מסקנה? שימו לב לנדודי השינה שלכם, וקחו אותם ברצינות הראויה.
כפי שראינו, טיפול התנהגותי יעיל בנדודי השינה כבר בתחילתם יכול בהחלט לחסוך לכם עוגמת נפש רבה בהמשך.
לילה טוב.
אלחנן שנן
מאמן להרגלי שינה יעילים
חבר האיגוד הבריטי לשינה ( BSS )
מרכז המידע לנדודי שינה בישראל
http://www.insomnia.org.il
מאמן להרגלי שינה יעילים
חבר האיגוד הבריטי לשינה ( BSS )
מרכז המידע לנדודי שינה בישראל
http://www.insomnia.org.il
