חשבון נפש למפלגת קדימה: עלינו להיות הרבה יותר מושכלים ומקצועיים
נמרוד נוי
10/9/2010
אומרים לי: "מה אתה רוצה, נמרוד, שיעשו את מה שאתה מציע. למפלגת קדימה יש כבר אסטרטג והוא ראובן אדלר. מדוע שיקשיבו לך בכלל?"
אומרים לי: "מי אומר שאתה צודק. ציפי לבני מקבלת הרבה הצעות ומדוע שיאמצו את שלך".
אומרים לי: "ציפי לבני עם צוותה יודעים מה לעשות ואנחנו סומכים עליהם".
אומרים לי: "סבלנות, נמרוד, הדברים לא נעשים ביום אחד".
אומרים לי גם: "אתה כותב היטב ודבריך מושכלים ואיכותיים אך אנשים רוצים הכל קצר, פשוט ולעניין. שני משפטים וזהו. מי בכלל רוצה את כל המורכבות הזו".
'מי אמר שאתה צודק' היא אמירה סוגרת דיון וכל שיח. היא מעידה על כך שאין אנו אמונים על תהליך איכותי של חשיבה ועיבוד מידע. היא מעידה על כך שאיננו מורגלים בדיונים פתוחים. אם הכל צודקים משמע שאין בינינו כל תשתית חשיבתית יסודית אחת שממנה ניתן לגזור את הדברים וללכת הלאה. אין אפילו דבר בסיסי וראשוני שאנו יכולים להסכים עליו. זהו מצב בלתי אפשרי בו כמעט ולא ניתן להגיע להבנה משותפת כלשהי בשום עניין ודבר. מציאות זו מכונה בעולם המחשבה בשם רלטיביזם. הכל יחסי. וממנו נגזר גם המונח פוליטיקל קורקט, שתיאור מדהים שלו ניתן למצוא בספרו המרתק של הסופר והפילוסוף היהודי אמריקאי פרופסור אלן בלום 'דלדולה של הרוח האמריקאית'.
אמירה סתמית שכזו 'מי אמר שאתה צודק' היא אולי בסדר בהקשר הדיבור היום יומי שלנו, אך כשעוסקים בהגות ובחשיבה אין מקום לאמירה שכזו. היא נוגדת אותם. חשיבה משמעותה בנייה של הסכמות ומושגי יסוד אנושיים אשר מהם בונים רובד על רובד מושגים ורעיונות חדשים. דבר דבור על אופניו. אם לא ניתן אפילו להסכים על כך ששולחן הוא שולחן וכיסא הוא כיסא אז אנה אנו באים.
אשר להרבה הצעות שמונחות על שולחנה של ציפי לבני אני מבקש לראותם. כל הזמן חוזרים ואומרים לי את הדבר הזה. אני בטוח שכמעט לכל אחד מאתנו יש איזה רעיון טוב ואיזו מחשבה בעניין כזה או אחר, ואפילו פטנט כיצד לעשות את הדברים טוב יותר. אין לי ספק בכך. אך מאידך אני בטוח שמעטות עד מאוד אם בכלל הן ההצעות המקצועיות והסדורות ומובנות היטב ואשר נשענות על דיסיפלינות ומתודולוגיות מקובלות ומוכחות בעולם כולו. ואני משתדל ככל יכולתי לעמוד בסטנדרטים מחמירים אלה. והשאלה 'מי אמר שאתה צודק' צריכה להיות מתורגמת לבחינה רצינית ומקצועית של הדברים במסגרת אותן תשתיות אנושיות-חברתיות בסיסיות.
כל עבודת חשיבה וכל תכנית הם בסיס לשינויים. שום דבר איננו מוחלט אך עלינו לפעול בתהליכים איכותיים ולצאת מתוך איזו תשתית של הסכמות יחד, אחרת אין חברה אנושית ודבר לא יכול להתקיים בתוכנו. גם עבודה מוסדרת ושיטתית חשופה לשגיאות ולחסרים ובהחלט ניתן וצריך לבוחנה ולבקרה. אך מכאן ועד לאמירות סתמיות כמו 'מי אמר שאתה צודק' המרחק הוא רב.
אשר לפרסומאים ולעבודת המפלגה איתם כבר כתבתי וכתבתי על כך רבות. בעיקר חשוב לי להבהיר לקוראים, כי לפרסומאים תפקיד חשוב אך הם אינם יכולים לעשות את העבודה שאנחנו צריכים לעשותה. המושג אסטרטגיה השגור בפיהם נוגע לתחומי השיווק, הפרסום ויחסי הציבור ואין בינו לבין אסטרטגיה ארגונית שמפלגת קדימה צריכה להגדיר לעצמה כל קשר וכל דבר. מאחר ואנו בחולשתנו איננו מסוגלים לעצב למפלגת קדימה את יסודותיה האסטרטגיים, אל החלל הזה נכנסים בעוצמה רבה ובחוצפה גדולה אנשי הפרסום, כשהם לבושים באדרת של יוקרה וכריזמה מדומים המשתקים, מבטלים ורומסים כל אחד מאתנו במפלגה, מיושבת הראש שלה ונבחריה בכנסת ועד לאחרון הפעילים בתוכה.
במצב בו נמצאת כיום הפוליטיקה בישראל אני לא הייתי סומך בעיניים עצומות על אף אחד ממה שאנו מכנים בשם מנהיגנו ונבחרינו. המצב הבלתי ניסבל הזה בו אנו מתבטלים בפני נבחרינו הוא לא דמוקרטי ולא מעיד על חברה איכותית. לעולם אל לנו לוותר על זכותנו האנושית האלמנטרית לחשוב ולהפקידה בידי אחרים. כשכך הם פני הדברים כך אנו נראים. דור המנהיגות הנוכחי הוא דור במשבר והוא תוצר של משבר דורי העובר על כולנו. וגם כאשר בחרנו בהם להובילנו אל לנו לשבת בנחת תחת תאנותינו וגפנינו ולתת לדברים להסתדר מעצמם. אני מבטיח לכם שזה לא יקרה ולא יסתדר מעצמו.
אשר למסרים קצרים, מן מסרונים שכאלה, רק אספר כאן לקוראים שיועץ התקשורת של הילרי קלינטון בבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב, פרופסור לתקשורת, אמר בראיון בעיתון גלובס שבניגוד למקובל לחשוב, על כל אחד בציבור הרוצה לקבל את הדברים באופן חד קצר וקולע ישנו לפחות אחד הרוצה להעמיק בדברים ולהרחיבם. כדי שנוכל לדבר בשפת המסרונים ולהסכים עליהם עלינו לצאת מתוך תשתית מחשבתית ראויה לשמה. כדי שנוכל לטפל כאן היום ועכשיו באופן מושכל ואיכותי בנושאים העומדים על הפרק, עלינו ללכת רחוק ומי שסבור שניתן לפתור הכל ב'סימסום' חיינו טועה ומטעה.
אשר לסבלנות ועל כך שהדברים אינם נעשים ביום אחד אשיב שאני במפלגת קדימה כבר כחמש שנים, וזה יותר משלוש שנים שהנחתי על שולחנה אג'נדה ותוכנית אסטרטגית העוסקת ביסודותיה, שהם שאלת זהותה של המפלגה ודרכי התנהלותה, וזאת על רקע ובהקשר לתופעת חולשת המערכת הפוליטית בישראל. אם עד עתה לא נעשה דבר ולא הייתה כל התייחסות זה חמור וגובל בהפקרות והפרת אמונים יסודית, הנושאת עמה ניחוחות של שחיתות ציבורית. למפלגה יש תפקיד ומחויבות ציבורית ואם היא איננה ממלאת אותה אי אפשר לעטוף זאת במלל סרק שזה לוקח זמן וצריך סבלנות. זו מציאות מחדלית וכך צריך לראותה. מפלגה איננה מועדון חברים וגם לא מתנ"ס ותנועת נוער, ובטח ובטח שאיננה שבט. מערכת פוליטית המתפקדת בצורה נוראית פוגעת באושיות המדינה. זה לא משחק ילדים וכך צריך לראות את הדברים.
