ק' היה חייל משוחרר כאשר עשה את טעות חייו. מסלול החיים דווקא נראה ברור ומבטיח. הוא עשה חיל בשירות הצבאי, הוא ידע שהוא רוצה ללמוד משפטים, והוריו עזרו לו בכל דבר שנזקק לו בדרכו ללימודים. אלא שאז הגיעו תוצאות הבחינה הפסיכומטרית – וק' גילה שהציון שלו היה 415. לזה ק' לא היה מוכן. הוא הרגיש שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים, הרי כבר שנים שהוא מדבר רק על הלימודים האלה. ערב אחד, בשיחה עם חבר מהיחידה, הועלה הרעיון לשלוח לבחינה אדם אחר במקומו. במהלך השירות תמיד היו צוחקים על הדמיון ביניהם, ופעם אחת ק' גם הציל את השני מריתוק כאשר ענה במקומו במסדר. ברור שגם ק' הסתכן בריתוק באותו יום, אבל שניהם יצאו מזה בשלום והעניין הפך לעוד קוריוז של שניהם. החבר מהיחידה הסכים לתכנית בלי להסס, במיוחד אחרי כל מה ששניהם עברו יחד, ובמועד הבא הגיע עם תעודת הזהות של ק', והתיישב להבחן.
התכנית הצליחה, ק' קיבל לביתו הודעה על ציון של 650, ועם רעד קל ביד ניגש למלא את טפסי ההרשמה למכללה. תהליך ההרשמה התקדם והוא הפסיק לחשוב על העניין. הטלפון מהמרכז הארצי לבחינות והערכה תפס אותו בהפתעה. ק' התיצב לחקירה במרכז מיד. לא נדרשה בדיקת כתב יד כי הוא הודה בכל, וביקש להשאיר את חברו מחוץ לסיפור. אביו ניסה לשכנע את אנשי המרכז לוותר על מעורבות המשטרה, אבל הוסבר להם שנוהל הוא נוהל. התיק נחקר בקצרה גם במשטרה ותוך מספר חודשים הפך ק' לנאשם בבית משפט, בתיק פלילי. הוצגו עדויות אופי, ניתנו הסברים על העתיד המשפטי שיפגע, ק' ביקש לדבר בעצמו והביע חרטה אמיתית. בית המשפט החליט כי בהתחשב בכל אלה, אפשר להסתפק בעונש קל מאוד, אולם לא ניתן להימנע מהרשעה, ומהכתמת שמו של ק' עם רישום פלילי. למרות שהמשפט הפלילי היה משבר בחייו, ק' החליט לא לוותר על החלום, ארגן את עצמו מחדש, ונרשם ללימודים בהם החל באיחור של שנה.
שלוש שנים וחצי אחר כך, ובלי שביצע מחיקת רישום פלילי העבר שוב התדפק בדלת. היתה לק' אפשרות להתמחות במשרד בו עבד כסטודנט, אולם כבר בתחילת ההתמחות היה עליו לחתום על הסכמה המאפשרת ללשכת עורכי הדין לקבל מידע אודותיו מן המרשם הפלילי. ק' התמהמה עם הטפסים, במשרד התחילו לשאול שאלות... וק' עמד בפני הדילמה המוכרת לבעלי מרשם פלילי בכל תחום מקצועי שהוא: לגלות את קיומו של מרשם פלילי, לעבור את המבוכה ולקוות לטוב? או לוותר מראש - ולחסוך את עוגמת הנפש?
ק' בחר לחשוף את המרשם הפלילי שלו ולבקש אישור חריג. המידע נחשף בפני ועדת ההתמחות, ומעסיקיו במשרד לא ידעו על כך דבר. לאחר דיון ארוך הוחלט לאפשר לו להתחיל בהתמחות תוך כדי שהודגש בפניו כי ההחלטה אינה מהווה הבטחה לאישור חברותו בלשכה בתום ההתמחות. החלטת הועדה נסכה בק' בטחון, ובמהלך שנת ההתמחות סיפר לבעל המשרד בו הועסק על הפרשה כולה. בתום ההתמחות, שב ק' והתייצב בפני הועדה כאשר לצדו עורך הדין שייצג אותו בדיון הקודם וכן עורך הדין שאימן אותו בהתמחות, אשר שפע מילים חמות ושבחים לעבודתו. הפעם, בקשתו אושרה לאחר דיון קצרצר. לסיום, יש להזכיר כי לא כל מעשה רע או בלתי מוסרי נחשב למעשה פלילי, כלומר תעודת יושר "נקייה" אינה מעידה תמיד על אישיות חיובית.
