בס"ד 1.9.10
אלהים נתן אלהים לקח יהי שם האל מבורך...
נפרדת
עוד דקה איתך.
עוטפת אותך בשמיכה הקטנה,
אוחזת אותך בידיי.
עוד רגע שאתה איתי.
אתה בחוץ
אך לא יכול לראות דבר.
קטן כל כך,
שליו ורך -
תינוקי.
האם אתה מרגיש אצבעותיי
לוטפות את שיערך?
האם אתה יודע שימים רבים
ציפיתי רק לך?
ועוד דקה איתך...
בוחנת כל איבר,
נוצרת זכרונות.
אוצר קטן , תינוק שלי,
נושקת לשפתיך הקטנות.
כל כך קשה לאמר שלום
תינוק קטן שלי.
ומול חיוך של השלמה
עומדת גם דמעה .
וכך בשעת פרידה
על שהיית בי
מודה.
- קלריס בן דהן -
בת 32 . אמא לשני ילדים. מנהלת חנות, ואוהבת לכתוב כותבת מגיל 10. בוגרת מגמת ספרות 5 יחידות. דו"אל - klarisc1@walla.com האתר שלי - www.klarisbd.fav.co.il קלריס