תחילת דרכה של הגבעטרון היה בשנת 1948! שמה ה"גבעטרון" ניתן בהשראת להקת ה"צ'יזבטרון". הלהקה מורכבת מחברי קבוצת גבע וממספר חברים מהקיבוצים הסמוכים ואפילו מעפולה. בתחילת דרכה הופיע הלהקה (בליווי אקורדיון בלבד) רק בקיבוץ "גבע" ובסביבתו. הם הופיעו בשירים מהווי החיים בקיבוץ, באירועים הקשורים בקיבוץ ובחתונות. וכל זה עם פזמונים שמילותיהם נכתבו ע"י חברי גבע ביניהם נחמן רז, דידי מנוסי, גדעון גולן ואחרים.
בעת קיום פסטיבל הקיבוץ שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב, בשנת 1961 פגשו חברי הלהקה במלחין נחצ'ה היימן שהתגורר אז בקיבוץ בית אלפא הסמוך לגבע. היימן,שעבד באותה תקופה עם "חמישיית גלבוע" החליט לאחד בין שני ההרכבים והתוצאות הניבו עבודה ברוכה בת שבע שנים של קשר ושל יצירה משותפת.
היימן גיוון את רפרטואר הלהקה למספר סגנונות אחרים שהיו שגורים בפי הלהקה. לאחר שנפרד היימן מהלהקה, עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים בהם: דב כרמל, צביקה כספי ואילן גלבוע שעובד עם הלהקה עד לעצם היום הזה.
למרות שהקליטה במספר סגנונות ועיבודים, כולל תקליט בניחוח ים תיכוני, מזוהה הלהקה בעיקר עם שירי מולדת. בין שיריה המפורסמים ניתן למנות את:
"ים השיבולים", "עמק שלי", "גוונים", "בת שישים" (שנכתב לטקס 60 שנה לקיבוץ גבע) ועוד רבים וטובים.הלהקה נודעה גם בשירים הרוסיים המתורגמים שלה.
את הלהקה הנהיגה ברוב שנות קיומה רינה פירסטנברג ז"ל, שנחשבה ל"אמא של הגבעטרון" והיא שלקחה על עצמה את כל ענייני האדמיניסטרציה .
שיא הצלחתה של הלהקה היה בשנות השבעים והשמונים, באותה תקופה, קיימה הופעות רבות בכל הארץ וברחבי העולם (כולל מסע הופעות בארצות הברית), מאז 54 שנות קיומו ועד עצם היום הזה, ה"גבעטרון" עודנו על הבמה, מפיח רוח חיים בשירת ארץ ישראל . במשך השנים הפך הגבעטרון למושג בספרות ובתקשורת, המסמל את "ארץ ישראל היפה" לחיוב ולשלילה. הכול על פי דעתו של כל אחד ואחד. חלק גדול מהופעות הלהקה היו בהתנדבות למען מטרות שונות.
הלהקה "חרשה" את כבישי הארץ וסללה שבילים רבים מאוד ללב המונים אוהבי שירה ישראלית המזהים אותה עם להקת ה"גבעטרון".היא הוזמנה להופיע באירועים רבים ביניהם לא מעט אירועים ממלכתיים ולמרות המקצועיות בשירתה ובהופעתה של הלהקה נשארה זו להקת חובבים עם כל המשתמע מכך- למחרת ההופעה קמים איש איש לעבודתו בענפי המשק, בענפי השירותים, בהוראה, בעבודות חוץ ועוד..
עד כאן להפעם ובקרוב יופיע המאמר השני והמסיים אודות הלהקה.
תודה ובברכה
מוטי - איש הקשר - "צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com
בעת קיום פסטיבל הקיבוץ שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב, בשנת 1961 פגשו חברי הלהקה במלחין נחצ'ה היימן שהתגורר אז בקיבוץ בית אלפא הסמוך לגבע. היימן,שעבד באותה תקופה עם "חמישיית גלבוע" החליט לאחד בין שני ההרכבים והתוצאות הניבו עבודה ברוכה בת שבע שנים של קשר ושל יצירה משותפת.
היימן גיוון את רפרטואר הלהקה למספר סגנונות אחרים שהיו שגורים בפי הלהקה. לאחר שנפרד היימן מהלהקה, עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים בהם: דב כרמל, צביקה כספי ואילן גלבוע שעובד עם הלהקה עד לעצם היום הזה.
למרות שהקליטה במספר סגנונות ועיבודים, כולל תקליט בניחוח ים תיכוני, מזוהה הלהקה בעיקר עם שירי מולדת. בין שיריה המפורסמים ניתן למנות את:
"ים השיבולים", "עמק שלי", "גוונים", "בת שישים" (שנכתב לטקס 60 שנה לקיבוץ גבע) ועוד רבים וטובים.הלהקה נודעה גם בשירים הרוסיים המתורגמים שלה.
את הלהקה הנהיגה ברוב שנות קיומה רינה פירסטנברג ז"ל, שנחשבה ל"אמא של הגבעטרון" והיא שלקחה על עצמה את כל ענייני האדמיניסטרציה .
שיא הצלחתה של הלהקה היה בשנות השבעים והשמונים, באותה תקופה, קיימה הופעות רבות בכל הארץ וברחבי העולם (כולל מסע הופעות בארצות הברית), מאז 54 שנות קיומו ועד עצם היום הזה, ה"גבעטרון" עודנו על הבמה, מפיח רוח חיים בשירת ארץ ישראל . במשך השנים הפך הגבעטרון למושג בספרות ובתקשורת, המסמל את "ארץ ישראל היפה" לחיוב ולשלילה. הכול על פי דעתו של כל אחד ואחד. חלק גדול מהופעות הלהקה היו בהתנדבות למען מטרות שונות.
הלהקה "חרשה" את כבישי הארץ וסללה שבילים רבים מאוד ללב המונים אוהבי שירה ישראלית המזהים אותה עם להקת ה"גבעטרון".היא הוזמנה להופיע באירועים רבים ביניהם לא מעט אירועים ממלכתיים ולמרות המקצועיות בשירתה ובהופעתה של הלהקה נשארה זו להקת חובבים עם כל המשתמע מכך- למחרת ההופעה קמים איש איש לעבודתו בענפי המשק, בענפי השירותים, בהוראה, בעבודות חוץ ועוד..
עד כאן להפעם ובקרוב יופיע המאמר השני והמסיים אודות הלהקה.
תודה ובברכה
מוטי - איש הקשר - "צמד הווי ובידור"
http://www.havayvebidur.com
צלע מ"צמד הווי ובידור",שמקיימים מועדון זמר וערבי זמר בכל חלקי הארץ.
