ההיסטוריה של המעלית החלה כבר לפני אלפי שנים. מעליות מתועדות כבר בכתביו של ארכידמס אשר בנה מעליות עוד במאה השלישית לפני הספירה. בניגוד למעליות שנבנו בעת העתיקה מעליות בנות ימינו מובילות גם בני אדם לעומת המעליות העתיקות שהובילו בעיקר סחורות וחומרי בנייה.
גם טכניקת ההנעה של המעליות השתנתה והשתפרה במשך השנים. אם בעת העתיקה הכוח המניע של המעליות היה כוח פיזי של בני אדם, חיות או כוחות הטבע כגון: מים, המהפכה התעשייתית הביאה איתה שינוי על ידי שימוש בקיטור ומאוחר יותר בחשמל, השינוי אשר התבקש לאור הצורך במעליות אשר ישרתו בניינים רבי קומות או הובלת משאות כבדים במיוחד.
בעוד בעת העתיקה נעשה שימוש נרחב במעליות לצורכי עבודה והובלת משא השימוש ההולך וגובר במעליות לצורך הובלת בני אדם הגביר את הדרישה למעליות בטוחות יותר לנסיעה ומעליות המציעות פתרונות לאנשים עם בעלי מוגבלויות נגישות. אם מעליות בעת העתיקה הוי צרות וללא גרם עלייה מסודר, מעליות מודרניות של ימינו יכילו לרוב פתח גישה רחב, כפתורי מצוקה ופתרונות אוורור.
השימוש במעליות בתקופתנו אנו נעשה נרחב במידה כה רבה עד אשר קיים אפילו פחד כרוני מנסיעה במעליות. אשר גובה (ואולי אף קיבל עידוד) מתעשיית סרטי האימה בהוליווד, זאת על אף שנסיעה במעלית נחשבת לבטוחה מאד, בעיקר לאחר הפטנט של אלישע אוטיס שהמציא את המעצור למעלית (1853), והפחית בצורה משמעותית את התאונות הקטלניות בהן היו מעורבות מעליות.
לסיכום, ניתן לומר בוודאות שנוסעים בני ימינו במעליות חווים חוויה שונה לחלוטין מאבות אבותיהם שנאלצו להגביל את השימוש במעליות לכדי הובלת משא תוך שימוש בכוחם הפיזי בתנאי בטיחות לקויים ללא אוורור או בולמי זעזועים ראויים לשמם וסביר להניח שלאור מצוקת שטחי הבנייה ברוב העולם ככל שירבו גורדי השחקים והבנייה האנכית כך יגבר הצורך בייצור מעליות מהירות יותר, נוחות יותר ובטוחות יותר.
