סודות סגולת השמירה בקריאת המנורה 

סודות סגולת השמירה בקריאת המנורה

חכמי הקבלה הפליגו בשבח סגולות קריאת "למנצח בנגינות" (תהלים, ס"ז) בצורת מנורת המקדש, משום שדוד המלך ע''ה רמז במזמור זה על הרבה סודות ונפלאות, אשר ה' יתברך הראה למשה רע"ה במנורת המשכן, שנאמר: "כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנרה" (במדבר, ח', ד'). לפיכך קריאת "למנצח בנגינות" (תהלים, ס"ז) בצורת מנורת המקדש, מועילה בין היתר: כנגד עין רעה, לשמירה, לעת צרה, לפרנסה, לברכה, לרפואה, לבנים זכרים, לזיווג הגון, וכו'. כמו כן, הקריאה נחשבת לפני המקום כאילו הקורא הדליק את הנרות במנורה אשר בבית המקדש, ומובטח לו שהוא יהיה בן העולם הבא. בנוסף לכך מובא בשם חכמי הקבלה: כי מי שיראה מזמור זה מצוייר בצורת המנורה בכל יום, ימצא חן וחסד ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. על כן טוב לומר בכל יום מזמור זה בצורת מנורה בכל שעה משעות היממה, גם ביום וגם בלילה, למרות שע"פ חכמי הקבלה (החיד"א, ברכי יוסף, או"ח, רל"ח, ב, בשם גורי האר"י) אין לקרוא תנ"ך בלילה, מפני שהלילה הוא זמן שליטת הדינים בעולם, אך את המזמור הזה מותר לומר אף בלילה כדרך של סגולה, כשם שאומרים גם בלילה את הפסוקים מספר התהלים, בתפילת הדרך, ובקריאת שמע שעל המיטה, כסגולה לשמירה. לפיכך בטרם קריאת המזמור יש לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתעלה לפניך לרצון קריאתי את המזמור בצורת המנורה, ככוונות משה רע"ה ודוד המלך, ותועיל לי (לברכה, לרפואה, וכו') אמן. לאחר מכן יש להתבונן בציור מזמור תהלים פרק ס"ז הכתוב בצורת המנורה, כאשר פסוק א' משמש כשבעת נרותיה, ופסוקים ב'-ד' ופסוקים ו'-ח', משמשים ששת קנות המנורה משני צידיו של פסוק ה', אשר הוא משמש כנר האמצעי. וזה הוא נוסח המזמור:

תהלים פרק ס"ז:

(א) למנצח בנגינת מזמור שיר:

(ב) אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה:

(ג) לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך:

(ד) יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם:

(ה) ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה:

(ו) יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם:

(ז) ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו:

(ח) יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ:

לצורך העמקה בכוונות המזמור בצורת המנורה, מובא להלן מקצת מסודותיו של מזמור ס"ז, וחלק מן השמות הקדושים הכלולים בסביבות ציור המנורה. יש לזכור כי אסור לבטא את השמות הקדושים הנובעים מן הפסוקים, אך מותר לומר רק את שמות האותיות ולכוון בשמות במחשבה. כמו כן, יש לומר את המלוא התיבות הנובעות מראשי התיבות של השמות הקדושים, לצורך יעילות הסגולות הנובעות מהם, כפי שמפורט להלן:

סגולות כנגד עין רעה:

בפי בפע עבץ עלש אמד קאד שב עינה בי:

בפי בפע עבץ עלש - ראשי תיבות- "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור" (בראשית, מ"ט, כ"ב).

אמד קאד שב עינה בי – ראשי תיבות- "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" (ברכות, כ.).

סגולות לפרנסה טובה:

פאי צדנלבש חתך:

פא"י - ראשי תיבות - "פותח את ידך", ככתוב: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהלים, קמ"ה, ט"ז). "יאר פניו אתנו סלה" - ראשי תיבות של "פותח את ידך" = פ.א.י. (80+1+10) = 91 = מלאך (40+30+1+20).

צדנלב"ש - ראשי תיבות –צרי דבש נכה לוט בטנים ושקדים. ככתוב: "והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים" (בראשית, מ"ג, י"א).

חת"ך סופי תיבות – "פותח את ידך" (תהלים, קמ"ה, ט"ז). 

צום הכם – סופי תיבות שלושת הפסוקים אשר משני צידי המנורה:

סופי תיבות הפסוקים בקני המנורה בצד ימין - צום – סופי תיבות -  ארץ:  אלהינו:  כלם:

סופי תיבות הפסוקים בקני המנורה בצד שמאל - הכם – סופי תיבות -  סלה:  ישועתך:  כלם:

שלושה קנים מימין ולשלושה קנים משמאל מביטים לעבר הקנה האמצעי של המנורה, אשר הוא מסמל את השפע האלהי היורד מהקב"ה אשר הוא זן ומפרנס את הכל.

בצד הימיני של קני המנורה: ולה מה והוד – ראשי תיבות - "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש" (בראשית, כ"ז, כ"ח). ושי אוו ולע – ראשי תיבות – " ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים" (בראשית, כ"ח, ג').

סגולות להנצל מגזרות קשות:

בצד השמאלי של קני המנורה: ייא רוא אוח ונח לנע ווו – ראשי תיבות – "יקוק יקוק אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה" (שמות, ל"ד, ו'-ז'). צו"ם גימטריה קו"ל, ממו"ן, אשר הם כנגד תשובה תפילה וצדקה, ומספרם של כל אחד משלושת השמות הוא כמנין צו"ם שזה 136.

צום ראשי תיבות – צום, צדקה ותפילה מעבירים. כמובא במדרש:  "ר"א ג' דברים מבטלין גזרה קשה, אלו הן: תשובה ותפלה וצדקה" (תנחומא, נח, ח).

הכ"ם גימטריה אדני, הלל, אשר מספרם של כל אחד משלושת השמות הוא כמנין הכ"ם 65. ויאמר: "הודו ליקוק כי טוב כי לעולם חסדו" (תהלים, קל"ו, א'), כמובא בגמ': "לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל" (ברכות, לב.).

סגולות לשמירה:

"שויתי יקוק לנגדי תמיד" כמב"א - ראשי תיבות – "כי מימיני בל אמוט" (תהלים, ט"ז, ח').

כמיל לבד - ראשי תיבות – "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך" (תהלים, צ"א, י"א).

לקי – - ראשי תיבות – "לישועתך קויתי יקוק" (בראשית, מ"ט, י"ח).

אגלא- ראשי תיבות – "אתה גבור לעולם אדני".

סגולות להתעלות בקדושה בכל יום:

"שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" (תהלים, קי"ט, קס"ד), "הכא רזא דכל שביעיות מסטרא דשכינתא דאתקריאת שבע, מסטרא דצדיק, דאיהו שביעי לבינה ואיהי בת שבע מסטרא דאימא עלאה, דאתמר בה: "שבע ביום הללתיך" (תהלים, קי"ט, קס"ד), שבע שמהן אינון: אב"ג ית"ץ, ובהון מ"ב אתוון, כלל אתוון ותיבין הם תשע וארבעין, אימא עלאה 'שנת החמישים שנה' דבה 'וקראתם דרור', בה תהא שכינתא תתאה דרור פדות ושביתה לישראל, דאתמר בהון: "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית, כ"ח, י"ד).

חלוקת מ"ב השמות לימים (האות ה' הוחלפה באות ק'):

יום ראשון – מידת החסד- כנגד אברהם: אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה – אב"ג ית"ץ – ניקוד שם יקוק בסגול.

יום שני – מידת הגבורה- כנגד יצחק: קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא – קר"ע שט"ן– ניקוד שם יקוק בשוה.

יום שלישי – מידת התפארת- כנגד יעקב: נא גיבור דורשי יחודך כבבת שומרם – נג"ד יכ"ש– ניקוד שם יקוק בחולם חסר.   

יום רביעי – מידת הנצח- כנגד משה: ברכם טהרם רחמי צידקתך תמיד גומלם – בט"ר צת"ג– ניקוד שם יקוק בחיריק.   

יום חמישי – מידת ההוד- כנגד אהרן: חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך – חק"ב טנ"ע– ניקוד שם יקוק בקובוץ.

יום שישי – מידת היסוד- כנגד יוסף: יחיד גאה לעמך פני זוכרי קדושתך -  יג"ל פז"ק– ניקוד שם יקוק בשורוק: יו, קו, וו,  קו.

יום שבת – מידת המלכות- כנגד דוד: שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות -  שק"ו צי"ת– ניקוד שם יקוק: י' בשוה, ק' בחולם חסר, ו' בקמץ, ק' ללא ניקוד.

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – בשכמל"ו.

ברכותי לרבי שלום שמעון גדי בן רחל בבאי ואברהם בן שלמה, אשר גילה לי חלק מסודות המנורה.

העל"ה: רפאל ב"ר אשר חגבי (רפי חגי)