היום המרגש הגיע. הצלחת להתאושש אחרי הלידה, התלבשת יפה, אולי הספקת ללכת לקנות בגד חדש לכבוד האירוע, סידרת את השער והתאפרת יפה.
איזו הרגשה טובה זו להיות בלי הבטן הגדולה ובלי התחושה של אי הנוחות בכל תנוחה, שהחום הורג אותך והלחות בלתי נסבלת.
היום השמיני שכולכם מחכים לו הגיע. תבוא לשמחתכם כל המשפחה, החברים והקרובים ואת רוצה להראות טוב, להראות טוב אחרי הלידה ...?! גם זה לחץ בנוסף ללחץ, שאת כבר חווה מאתמול בלילה, ההתרגשות לקראת הברית היום בצהריים.
התינוק הקטן והמתוק שלך הולך לעבור טקס ברית מילה, שיכניס אותו לברית בין האלוהים לבין העם היהודי. "ברית" היא מצווה ביהדות שבמסגרתה מתבצעת מילה, כלומר חיתוך והסרת העורלה העוטפת את ראש הפין. ברית המילה נערכת ביום השמיני להולדת התינוק ויש לקיימה ביום זה אפילו בשבת ובים הכיפורים וזאת אם אין סכנה לחיי התינוק שמצדיקה את דחייתה. הסרת העורלה היא סמל לכניסתו של התינוק ליהדות בבריתו של אברהם, בין אלוהים לבין עם ישראל.
וזה כואב, כואב לך בנשמה, רק לחשוב על זה, אבל את יודעת שאלפי תינוקות עוברים את זה כל שנה וכך מנהג אבותינו מדורי דורות. המחשבה על זה בצורה הזו, קצת מרגיעה אותך, אך עדיין את לה שקטה. חברה שלך המליצה לך על טיפות טבעיות להרגעה ועל נשימות עמוקות, כשאת זוכרת את נושמת עמוק וזה באמת עוזר, אבל מה יהיה עם התינוק? את לא יכולה להגיד לו גם לנשום נשימות עמוקות והוא בכלל לא יודע מה הולך לעבור עליו.
את חושבת לעצמך לא מספיק הטראומה של לצאת לעולם מתוך הרחם, מהחלל הבטוח והמוגן מלהיות קרוב לאימא כל הזמן ולהיות מסופק בכל הצרכים הפיזיים והרגשיים 24 שעות ביממה, אז מה עכשיו - לא מספיק האור המסנוור הזה, שיש בחוץ והאוכל זה גם סיפור עד עכשו הוא היה מחובר לחבל הטבור וקיבל אספקת מזון חופשי חופשי ואת לא תמיד יודעת האם הוא רעב עכשו או שהוא עייף ולא מצליח להירדם, או אלוהים יודע מה, אולי חם לו מידי או קר לו מידי ויש פתאום גם כאבי בטן ואת לא מחזיקה אותו כל הזמן על הידיים, כי גם לך יש חיים (האומנם?), כלומר את צריכה לעשות עוד דברים, כמו ללכת לשירותים להתקלח, שלא לדבר על לעשות משהו בבית או חס וחלילה לקרוא ספר להיות במחשב או לצאת לבילוי.
והיום ממש היום, שמונה ימים אחרי השבוע העמוס הזה, שאת והתינוק עברתם, הוא צריך לעבור טקס כירורגי, איך להגיד את זה בצורה הכי פשוטה, הולכים לחתוך לו את הקטנצ'יק שלו ואת מזה דואגת. את דואגת שהוא ייצא מזה בשלום ושהאבר הכי חשוב (לגברים) לא ייפגע כי יש לזה השלכות מרחיקות לכת לעתיד, אבל זה באמת פחות מטריד אותך. מה שהכי מטריד אותך זה שיכאב ולו את לא רוצה, שיכאב לו הוא כ'כ קטן. את מסוגלת לחשוב ולהכיל כרגע את כאן ועכשו מה עושים אם הכאבים של התינוק בעקבות הברית ואחריה ואז החברה שלך (מזל שיש לך אותה) סיפרה לך שהיא נותנת לתינוק שלה כשיש לו חום או כאבים טיפטיפות נובימול לשיכוך כאבים שמותאם לתינוקות ופעוטות עד גיל 3 שנים. מדובר במנה קטנה וטעימה שתינוק יכול לבלוע בקלות... רופא הילדים שלה המליץ והסביר שפראצטמול הוא החומר הפעיל הנפוץ ביותר להורדת חום ושיכוך כאבים והניסיון הרפואי איתו רב (למעלה מ- 40 שנה) והתכשיר הוכח כיעיל ובטוח לשיכוך כאבים והורדת חום אצל תינוקות. אז מאותו רגע קצת נרגעת ואת יודעת שתעבורי גם זה........ושזוהי רק ההתחלה ושתצטרכי לשכך לו עוד כאבים רבים אחרים במסע הגדילה/חיים ...
ברוך בואך לעולם האמהות, אמא.
