מצוקת חניה ידועה ומוכרת קיימת בתחומי תל אביב יפו ופתרונות אין.הדבר נובע ממספר כלי הרכב המצויים בשטח מצומצם וקבוע.זוהי למעשה התפיסה המקובלת.אולם החשיבה בצורה זו היא היא הבעיה.כפי שקיים בתחום אחר רעיון דומה של היצע וביקןש המשלב יחס בין שני חלקי עניין זה לגבי זה והמסבירים התפתחות ומגמות הרי שגם במקרה של מצוקת החניה הדעת מוקדשת לרעיון מקביל של קיום מספר כלי רכב לעומת הקיום מנגד המספרי של מקומות חניה בשטח נתון.זוהי הבעיתיתות העיקרית.נקרא לה : תפיסת עיצוב הפירון כמקבעת חשיבה רגילה צמודת עקרונות מוכרים.
אגב,לפי צורת חשיבה זו הפתרונות הלוגיים עשויים להיות כמובן הבאים:
•
•
•
•
•
פתרונות אלו מקובלים על ההיגיון ומחושבים תדיר כלפי ביצוע ממשי אולם יניבו את התוצאות המבוקשות רק לפי אינדיקציה שתתקיים מתוך הבנת יעילות הביצוע בשטח ומגמת התמשכותו הפרודוקטיבית.
חשיבה חדשנית
לעומת זאת חשיבה חדשנית עשויה לחרוץ את ההבדל שבין התקדמות טכנולוגית לקיום פיתרון מזהיר ולא שיגרתי. כדי להניח את היסוד להתקדמות זו יובא להלן הסבר קצר ולאחריו שיטות ניתוח מתקדמות תחת חסות מודלי ניתוח חדשניים של תנועות במרחבים והנדסת אובייקטים במרחב נתון כדי להימנע מהתנגשות בין כמות אובייקטים לכמות מיקומים הממתינים לקבלתם בהיעצרותם(להלן:"תנועת החנייה").
על מרבית הידע הקיים ושיטות הניתוח עשויים להיות "מולבשים" בעוצמה מיכלולי ידע משוכללים יותר של ארכיטקטורת התמקמות נקודות מבט.כאשר נביט בדרכים "מיוחדות " יותר בנחוץ לנו לפתירון נוכל בעזרת מודלים חדשניים לנתב את הפתרונות להתוויה צורנית לגמרי אחרת.
דרכי ההבטה המשופרות הינן הבאות:
תוככיות - הבטה וניתוח מה קורה בתוך המכוניות (כיווץ ואפשרויות כיווץ ושליטה בנפח אובייקט).
מבחוץ-פנימה - כיצד אנו שולטים על תנועתן/ביצועי התמקמותן באמצעות השפעה על כל חלק מאובייקטן או על אובייקט המניע (הנהג- שאגב,גם לו יש אזורים הקרויים בטלר: בטן,לב וראש)
היקפי אובייקט
תוך אובייקט
דחיסת אובייקט
קשרי אובייקט
תזוזות אובייקט במרחב
יצירת מרחבים
יצירת ישימות
פירוטים והדגמות יובאו בהמשך תוך מספר ימים.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מצוקת חניה ידועה ומוכרת קיימת בתחומי תל אביב יפו ופתרונות אין.הדבר נובע ממספר כלי הרכב המצויים בשטח מצומצם וקבוע.זוהי למעשה התפיסה המקובלת.אולם החשיבה בצורה זו היא היא הבעיה.כפי שקיים בתחום אחר רעיון דומה של היצע וביקןש המשלב יחס בין שני חלקי עניין זה לגבי זה והמסבירים התפתחות ומגמות הרי שגם במקרה של מצוקת החניה הדעת מוקדשת לרעיון מקביל של קיום מספר כלי רכב לעומת הקיום מנגד המספרי של מקומות חניה בשטח נתון.זוהי הבעיתיתות העיקרית.נקרא לה : תפיסת עיצוב הפירון כמקבעת חשיבה רגילה צמודת עקרונות מוכרים.
אגב,לפי צורת חשיבה זו הפתרונות הלוגיים עשויים להיות כמובן הבאים:
א. הגדלת שטח החניה המוקדש לחניה בתוך השטח המצומצם
ב. הפחתת מספר כלי הרכב (בין אם בייצור מראש ובין אם על ידי עצירת כניסתם למיתחם הנתון)
ג. הפניית רצונם של מפעילי האובייקטים (המכוניות) להשתמש באובייקטי תנועה אחרים במרחב הנתון (אוטובוסים
רכבת)
ד. שליטת הפניה של האובייקטים לחניות מסוג אחר (חניונים)
פתרונות אלו מקובלים על ההיגיון ומחושבים תדיר כלפי ביצוע ממשי אולם לא יניבו את התוצאות הטובות ביותר ככל הנראה לאורך זמן.
לעומת זאת חשיבה חדשנית עשויה לחרוץ את ההבדל שבין התקדמות טכנולוגית לפתירון מזהיר ולא שיגרתי. כדי להניח את היסוד להתקדמות זו יובא להלן הסבר קצר ולאחריו שיטות ניתוח מתקדמות תחת חסות מודלי ניתוח חדשניים של תנועות במרחבים והנדסת אובייקטים במרחב נתון כדי להימנע מהנתגשות בין כמות אובייקטים לכמות מיקומים הממתינים לקבלתם בהיעצרותם.
על מרבית הידע הקיים ושיטות הניתוח עשויים להיות "מולבשים" בעוצמה מיכלולי ידע משוכללים יותר של ארכיטקטורת התמקמות נקודות מבט.כאשר נביט בדרכים "מיוחדות " יותר בנחוץ לנו לפתירון נוכל בעזרת מודלים חדשניים לנתב את הפתרונות להתוות צורנית לגמרי אחרת.
תוככיות
מחוץ-פנימה
היקפי אובייקט
תוך אובייקט
דחיסת אובייקט
קשרי אובייקט
תזוזות אובייקט במרחב
יצירת מרחבים
יצירת ישימות
פירוטים והדגמות יובאו בהמשך תוך מספר ימים.
התמצאות עומק משולבת בתחומי ידע רבים
ראו אודותיי בלחיצה על שמי (המסומן בכחול בראש המאמרים).
