אתיקה בעסקים וקוד אתי - הזוית ההיסטורית 

אתיקה בעסקים Business Ethics , התפתחה במהלך שנות ההיסטוריה של הציביליזציה האנושית ועברה בין דיסציפלינות שונות.

להלן סקירת ההתפתחות ההיסטורית שהובילה להגדרת האתיקה בעסקים, כדיסציפלינה ייחודית (עפ"י פרל, פרדריך ופרל ,2008)

שלב 1: אתיקה בעסקים משחר ההיסטוריה ועד 1960

פילוסופים רבים היוו את התשתית לחשיבה המוסרית האתית, כפי שאנו מכירים כיום. הראשון שבהם היה אריסטו אשר דן בפעילויות כלכליות, מסחר וסחר והגדרותיו בנושא צדק והוגנות הם התיעוד הראשון של נושא זה בהיסטוריה האנושית.

פילוסופים אחרים כגון לוק, אדם סמית, גון סטיוארט מיל, עמנואל קנט (1899) הגל (1820), וגון רוס, כתבו על מוסר, צדק והוגנות, אינטרס אישי, מחזיקי עניין, כלכלה, ובעיקר על צדק שיתופי.

עד שנות השישים של המאה הקודמת נושאים אתיים היו קשורים בתיאולוגיה או בפילוסופיה בלבד ובמשךין.

זיקי עניין.

, אמון או נורמות את. שיפור של ההתנהגות האתית שלו.

 עם הערכה מתמדת ושיפור מתמידץ אלפי שנים אנשים פעלו על פי ערכים ונורמות שהוגדרו בדת וצורת התנהגות זו הייתה מיושמת בעסקים באותה צורה שערכים ונורמות יושמו בחיי היומיום.

נושאים מוסריים הקשורים לעניינים אישיים או לעסקים, היו נידונים בבתי כנסת בכנסיות, ובמסגדים, נושאים אתיים הועלו על ידי מנהיגים דתיים, שעסקו בשאלות על שכר הוגן דיני עבודה, המוסר של הקפיטליזם וכדומה.

הם סיפקו את היסודות לשדה העתידי של אתיקה בעסקים.

בשנים אלו חל שינוי בתפיסת הזכויות של האדם והאזרח, שינוי שהביא להקמתם של תנועות שונות ושל יוזמות שהבטיחו שמירה על זכויות אלו.

בשנות העשרים קמה תנועה שהגדירה מהי הכנסה מספקת למשפחה, הכנסה אשר תאפשר לכל משפחה להשיג השכלה, בריאות ושגשוג. מעסיקים באותה תקופה  נדרשו לבדוק העלאת מחירים לא מוצדקת וכל פעולה אחרת שיכולה לפגוע בהכנסת המשפחה.

בשנות ה 30 היתה דרישה מעסקים לעבוד בצמוד עם המדינה על מנת להעלות את הכנסת המשפחה.

בשנות החמישים נשיא ארה"ב, טרומן, הפך דרישה זו לתוכנית שבה זכויות אזרחיות ואחריות חברתית הוגדרו כנושאים אתיים שעסקים צריכים לטפל בהם.

שלב 2: אתיקה בעסקים בשנות ה60

בשנים אלו המגמה הכללית של החברה האמריקאית הייתה נגד עסקים והתפיסה היתה כי  אנשי העסקים שולטים בכלכלה ובפוליטיקה.

תקופה זו מאופיינת בתחילתה של התעוררות סביב נושאים אקולוגיים כמו זיהום, השלכת פסולת גרעינית, פסולת רעילה וכו', בהתעוררות של צרכנים ושל פעילים להגנת זכויות הצרכנים.

בשנת  1962 הנשיא גון קנדי העביר הודעה מיוחדת שמטרתה הגנה על הצרכנים שבה הוא הגדיר ארבע זכויות בסיסיות של צרכנים:

הזכות לקבלת מידע, הזכות לבטיחות, הזכות לבחירה חופשית והזכות להישמע. זכויות אלו ידועות עד היום כ'זכויות הצרכנים של ביל'.

תנועת הצרכנות המודרנית החלה למעשה בשנת 1965 עם פרסום "unsafe at any speed ", מאת רלף נאדר, פרסום שבו הוא ביקר את תעשיית הרכב בכלל ואת גנרל מוטורס (GM) בפרט, משום שהם העדיפו רווחים על פני חיי אדם ובטיחות. התנועה בראשותו גרמה לכך שיצרני המכוניות חויבו להתקין בכל רכב אביזרי בטיחות כגון: חגורות בטיחות, דלתות מחוזקות, מגיני ראש ועוד. תנועות הצרכנים סייעו להעביר כמה חוקים נוספים באותם שנים שהביאו לידי ביטוי את זכויות הצרכנים.

נשיא ארצות הברית באותם שנים, ג'ונסון , ראה את הממשל של ארצות הברית כאחראי לספק לתושבים מידה מסוימת של יציבות ובטחון כלכלי, שיווין וצדק חברתי. לפיכך הוא טען כי פעולות לא אתיות של עסקים הן פעולות אשר יש בהן לערער את יציבות החברה ו/או ליצור אפליה.

שלב 3: שנות ה-70 - אתיקה בעסקים מתחילה להתגבש כדיסציפלינה נפרדת

אתיקה בעסקים התחילה להתפתח כשדה מחקר בשנות ה 70. בשנים אלו החלה לחלחל תפיסת האחריות החברתית וההכרה במחויבות של ארגונים למקסם את השפעתם החיובית על מחזיקי עניין ולצמצם את השפעתם השלילית עליהם .

חברות הפכו מודעות יותר לחשיבות הדימוי שלהן בעיני הציבור וכשהדרישה החברתית גדלה הרבה חברות הבינו כי עליהם לאמץ נושאים אתיים באופן ישיר יותר.

פרשת ווטרגייט בתקופתו של ניקסון גרמה לכך שהציבור דרש גם מהממשל להתנהג התנהגות אתית. באותה תקופה מתחיל עיסוק מוגבר בנושא האתיקה בעסקים. בארצות הברית החלו דיונים וקמו מרכזים רבים שעסקו בנושא.

בתקופתו של גימי קרטר הועבר חוק שאוסר על עסקים לתת שוחד במדינות זרות.

עד סוף שנות ה 70 התעוררו מספר נושאים אתיים כמו שוחד, פרסום מטעה, תיאום מחירים, בטיחות מוצר, והסביבה.

באותה תקופה נעשו מאמצים מועטים נעשו על מנת לתאר כיצד מתקבלות  החלטות אתית ואת המאפיינים המשפיעים על תהליך זה בארגונים.

שלב 4: אתיקה בעסקים וקוד אתי שנות השמונים

בשנות השמונים מכירים באתיקה בעסקים כשדה מחקר נפרד וחברות גדולות החלו לאמץ אותה בעסקים: גנרל אלקטריק צייס מנהטן גנרל מוטורס, קטרפילר ועוד.

בשנים אלו גובש מדריך לתאגידים כיצד לתמוך בהתנהגות אתית.

  Defence industry initative on business ethics and conduct (DII)

שנכתב באותה תקופה הגדיר שש דרישות מחברות:

1. על החברה לכתוב קוד התנהגות  ולהפיצו  - הקוד צריך להיות מובן  ולספק פרטים על תחומים שיכולים להיות בעיתיים.
2. על החברה להכשיר את העובדים- על העובדים לעבור הכשרה על הקוד ולתת תמיכה מתמשכת לעובדים בנושאים אלו
3. על החברה ליצור אוירה פתוחה שבה העובדים יחושו נוחות  לדווח על הפרות אתיות
4. על החברה לערוך בקרה פנימית אינטנסיבית ודיווח פנימי יעיל
5. על החברה לשמור על הוגנות התעשייה
6. על החברה לאמץ פילוסופיה של אחריות תאגידית.

תקופה זו מאופיינת בפחות רגולציה, סחר חופשי וגלובאליזציה.

שלב 5: אתיקה בעסקים בשנות ה-80

Federal sentencing guidline for organization FSGO

אשר אושר על ידי הקונגרס  ב 1991  קבע את הטון לתוכניות הטמעה של אתיקה  העקרונות שהיו מבוססים על ה- DII  - חוק המקל והגזר.  לתת תגמול לעסקים שפועלים למען התנהגות אתית בארגון  ולהעניש עסקים שנוהגים בדרך לא אתית ועובדיה מפירים את החוק. החברה צריכה לפתח ערכים תאגידים לקיים את הקוד האתי שלה ולפעול למען מניעת התנהגות לא אתית.

מידע נוסף על חוק המקל והגזר:

 http://www.ti-israel.org/Index.asp?ArticleID=258&CategoryID=86&Page=3

שלב 6: אתיקה בעסקים, קוד אתי ותוכנית הטמעה במאה העשרים

בתחילת שנות האלפיים התחוללה מספר שערוריות חשבונאיות גדולות בארצות הברית (ראה פרשת אנרון) ונראה היה כי לא כל החברות והמנהלים הפנימו את הרצון של הציבור להתנהגות על פי סטנדרטים אתיים.

היתה דרישה של הציבור לשפר את הסטנדרטים האתיים של ארגונים, כחלק מהחקיקה.

בשנת  2002 חוקק סרבנס-אוקסלי שהיווה שינוי דרמטי בתקינה החשבונאית, הפך את הונאה בניירות ערך לעבירה פלילית, החמיר את  העונשים על תרמיות תאגיד, דרש יצירת קוד אתי והטמעתו, קבע כי למנהלים יש אחריות אישית על הדיווח החשבונאי של החברה, אזר על מתן הלוואות למנהלי החברה ועוד.

בשנת 2004 נערך תיקון ל FSGO דורש כי ההנהלה צריכה להיות מיודעת על תוכנית אתיקה והיעילות שלה.  האחריות על מנהיגי החברה, בדרך כלל הדירקטורים אמורים לגלות את הסיכונים ולפעול על מנת לנטרל אותם.

במהלך העשור הנוכחי התבססה ההכרה בחשיבות תוכנית אתיקה אפקטיבית, לפיכך

בשנת 2010 נערך תיקון נוסף ל- FSGO שבו הוגדרו הסטנדרטים והקריטריונים ליצירת תוכנית אתיקה אפקטיבית.

בתעשיות מוגדרות כמגזר ציבורי, בריאות, ביטוח, אנרגיה וכימיקלים ארגונים נדרשים לבחון סיכונים ייחודים ולפתח תוכנית אתיקה למניעת התנהגות לא ראויה. 

מקורות:

Ferrell, Fraedrich,Ferrell, Business Ethics, south- western CENGAGE LEARNING 2008

Historical Developments of Business Ethics: Then to Now, O.C. Ferrell, University of New Mexico, Linda Ferrell, University of New Mexico