ניווט באתר - מבנה התכנים 

חלק 2 מתוך 3

אפשר להניח שתוצאות מבחן הניווט (לפי המאמר ניווט באתר - היכן אני נמצא?) באתר שלכם לא היו מעודדות. ראו בזאת הזדמנות לשיפור, אשר יגרום ללקוחות לשהות יותר באתר שלכם ולגלות בו יותר תכנים, ואולי גם לרכוש מוצרים ושירותים כאשר האתר מיועד למטרה זו.

אי אפשר לדבר על ניווט טרם שנקבע מבנה התכנים אתר. לעתים, לאחר בחינת האתר, עשויים לעלות מספר רעיונות לארגון מחדש של התכנים שבו.

מטרת הניווט היא לעזור לגולשים למצוא ולנהל את המידע, ולכן צריך לסדר תחילה את המידע על פי היבטי ושיקולי הניווט. אין בכך כל חידוש.

רבים רואים בתוכן העניינים של ספר את המודל לבניית תוכן עניינים באתר, אבל טעות בידם. כמו שנושא כתיבת תכנים באתר שונה מכתיבת תכנים בספר. ניווט בספר וניווט באתר שונים זה מזה באופן מהותי. למשל: אם התחלת את העיון בספר בעמוד 9 שבו נמצא תוכן העניינים, ועברת לעמוד 42 בספר, העמוד של תוכן העניינים נעלם מעיניך. לא כך באתר. סרגלי הניווט וקישורים אחרים מוצגים במסך למעלה מימין, למטה משמאל, וגם בתוכן עצמו.

אלה הדברים שלאורם צריך לתכנון את מבנה התוכן באתר:

•  קל לאיתור
•  קל להבנה
•  קל להפעלה

שמות

לכל חלק באתר, בין אם זה דף קטגוריה, או דף מוצר/מאמר, יש שם. הנטייה לארגון טבועה בנו מלידה, כך טוענת הפסיכולוגיה. אנו נוטים לקבץ יחדיו דברים בעלי מכנה משותף לקבוצות ולתת-קבוצות כדי להפוך את הדברים המורכבים לפשוטים.

מערכת התפיסה שלנו מעדיפה את צורת הארגון הפשוטה ביותר. הדבר נובע מכמות מידע מוגבלת שמערכת התפיסה שלנו יכולה לעבד בעת ובעונה אחת וזאת הסיבה שאנחנו מנסים כל הזמן לקבץ ולקטלג.

הבעיה היא שמעטים רוצים לסרוק את כל קטלוג המוצרים ו/או השירותים שלכם, למרות שהקטלוג מסודר להפליא, בין אם הוא בנייר או באתר האינטרנט שלכם. כדי להקל על הלקוחות הצופים בקטלוג, מארגנים את המידע בצורות שונות: לפי קבוצות, בסדר אלף בית, לפי גודל, לפי עלות כספית או בכל צורה אחרת שנראית הגיונית. השאלה היא האם ההיגיון שעבד אצל מי שבנה את הקטלוג/אתר, פועל גם אצל הלקוחות?

נניח שהלקוחות שלכם מדפיסים במדפסת משרדית וההדפסה לא נראית טוב: השחור לא שחור והצבע דהוי (אני בכוונה אומר 'ההדפסה לא נראית טוב', כדי שלא אומר את מילת המפתח). מה הם מחפשים? מה הביטוי "הנכון" לגביהם? להלן, מספר הצעות: ראש דיו, דיו למדפסת, מחסנית דיו, מילוי דיו ואולי: ציוד משרדי, צרכי מדפסת, מדפסת דיו או קנון? ברור לכם שאין ללקוחות כוונה לסרוק את כל מאות ואולי אלפי המוצרים ו/או השירותים באתר שלכם.

אם תהיה התאמה בין מה שהלקוחות מצפים למצוא לבין טקסט הקישורים אצלכם באתר, הם ילחצו על הקישור. ברור שטקסט קישור סתמי כמו "מוצרים", "שירותים" זה לא מה שהלקוחות מחפשים באתר שלכם, לפחות לא במקרה שהצגתי. הם לא באו כדי לחפש "שירותים". הם הגיעו כי נגמר להם הדיו במחסנית! השאלה הגדולה היא: איך הם מנסחים את הבעיה שלהם או את פתרונה. אם הניסוח שלהם ושלכם זהה, זה בינגו! מחקר מילים נכון ומעמיק הוא תנאי הכרחי על מנת להיות ראשון בגוגל בביטויים הרלוונטיים לעסק שלך.

מבנה נכון של אתר

לקוחות חייבים להבין איך המידע מאורגן באתר. לא רק שהם צריכים להבין את המבנה, הוא גם צריך להיות הגיוני עבורם. אם המבנה מתאים לציפיות שלהם, סביר שהאתר יהיה קל לשימוש עבורם.

חייבים לבדוק את מבנה האתר כדי לוודא מה חושבים מרבית הלקוחות. צריך לחקור את מילות מפתח כדי ללמוד על הביטויים השכיחים בכל נושא או פעולה. בדוגמת המדפסת, מה הלקוחות מחפשים יותר? "ראשי דיו" או "מחסנית דיו"? רק מחקר מילות מפתח ייתן לכך תשובה. בכל מקרה, כבר עכשיו אני רוצה לבשר לכם שאת הביטוי "צרכי מדפסת" שנשמע הגיוני - לא מחפשים! וכנראה, אם לא מחפשים, גם לא ידעו מה הביטוי הזה כאשר ימצאו כמותו באתר.

אנו רגילים לסידור המידע בצורה היררכית. בספרייה יש מפתוח הנקרא דיואי על שם הוגה הרעיון מר מלויל דיואי (שמו המקורי Melville Louis Dewey שקוצר ל- Melvil Dui). הוא המציא שיטת קיטלוג עשרונית, שבכל קטגוריה יש עד 10 קטגוריות משנה. אבל האיש, עם כל הכבוד לשיטתו, נולד בשנת 1851 (כן! אלף שמונה מאות חמישים ואחת) ואנו חיים בעידן Web 2.0 או Web 3.0 וכבר בתחילת Web 3.5 - תלוי את מי שואלים.

בעידן Web 2.0 הלקוח יכול לארגן את המידע שלו על פי תגיות, וכך מתעצמת יכולתו לנהל את המידע וגם למצוא אותו בקלות. יכולת זו מאפשרת ללקוח לקטלג את פריטי המידע באתר לפי עולם המושגים שלו, ולא להיות שבוי בהגדרת מבנה התוכן שהגדיר בעלי האתר. היום טכנולוגיה זו (הנקראת folksonomies) אינה נותנת מענה לכל דרישה, אבל מסתמן כיוון, שבו הלקוח קובע כיצד ואיך הוא ינווט.

זהר עמיהוד, מומחה לקידום אתרים באינטרנט, בשאיפה להיות ראשון בגוגל.