כל נער צעיר שכבר עבר את חגיגת בר המצווה שלו יחד עם העלייה לתורה, כבר למד להכיר מקרוב את פרשת השבוע שחלה באותו השבוע שבה עלה לתורה. אך אילו המקפידים לפקוד את בית הכנסת מדי שבת מכירים היטב את פרשות השבוע השונות אותן נהוג לקרוא בכל שבת. התנ"ך אותו כולנו מכירים וחמשת חומשי התורה המרכיבים אותו מחולקים גם ל- 54 פרשיות קצרות יותר, כמספר השבועות בשנה ובהתאם לכך נהוג לקרוא בכל שבת פרשייה או שתיים בהתאם לאותו השבוע.
הפרשה הראשונה בסדר הפרשות היא כמובן פרשת בראשית הפותחת את התנ"ך ואותה קוראים אותה בשבת הראשונה שלאחר חג שמחת תורה וכך בחג שמחת תורה בשנה שלאחר מכן קוראים את הפרשה האחרונה הנקראת 'וזאת הברכה'. את הפרשיות קוראים בשבתות אבל במקרים בהם שבת חלה במועד של חג לא קוראים את הפרשייה אלא חלק המתאים לאותו החג.
מהסיבה הזו ומשום שלא בכל שנה מספר השבתות זהה, נהוג לעתים לחבר בין שתי פרשיות על מנת להספיק ולמלא את המצווה ולקרוא את כל הפרשיות במשך השנה. הפרשיות אותן נהוג לחבר הן פרשיות קבועות והחיבור נעשה בהתאם לשנה הצפויה, במקרים של שנה מעוברת או שנה רגילה, כאשר הפרשיה היחידה אותה קוראים גם אם זו חלה ביום חול היא פרשיית 'וזאת הברכה' אותה קוראים במועד של שמחת תורה.
הנוהג לקרוא את כל התורה במהלך שנה אחת נהוג על פי יהדות בבל ועל פיו בכל שבת אחרי תפילת שחרית קוראים את הפרשה המתאימה שהיא למעשה המשך של הפרשה מהשבוע שקדם לה. המנהג התפשט בכל הקהילות היהודיות בעולם, אך ישנם מקרים בהם בחו"ל קוראים פרשייה אחת בעוד שבישראל יקראו באותה השבת פרשיה אחרת, זאת משום שבחו"ל חג חל על פני יומיים בעוד שבישראל הוא חל על פני יום וכל כמה שנים בחו"ל נאלצים לפסוח על פרשיה ולמרות שדואגים להשלים את הפרשייה בשבת אחרת, נוצר מצב בו בארץ ובחו"ל לא קוראים את אותה הפרשייה באותה השבת.
המנהג של קריאת פרשת השבוע בכל שבת הוא יותר מרק קריאה של טקסט בבית הכנסת וכיום פרשת השבוע הפכה לנושא לשיחה סביב השולחן המשפחתי, כאשר לא מעט רבנים נוהגים להגיש לאחר קריאת הפרשה שיעור ופרשנות של אותה הפרשה. גם בעולם המודרני אנו יכולים למצוא לא מעט תכניות רדיו או טלוויזיה העוסקות בפרשת השבוע, חלקן עוסקות בפרשנות המקובלת של כל אחת מהפרשות ואחרות מנסות למצוא את ההקשרים בין פרשת השבוע לבין האירועים שאירעו באותו השבוע בארץ או בעולם.
פארטי-אפ מיזם גרופ - קידום אתרי אינטרנט ובניית אתרים.
