הסכם מייסדים 

הסכם מייסדים

 ( (Founders Agreement

סטיבן קנטור, עו"ד

הקדמה

יחידים החוברים על מנת לפתח רעיון ולהקים מיזם מקיימים ביניהם מערכת יחסים בעלת משמעויות משפטיות. בדרך כלל, חדוות היצירה, חלומות ההנפקה וחוסר הידע משכיחים את הצורך במיסוד היחסים בין השותפים, לפחות עד להקמת חברה ועיתים גם לאחריה. ואולם, לפעמים, נתגלעות מחלוקות בין השותפים המשתקות את פעילותו של המיזם, אשר היו נמנעות באם היה קיים הסכם מייסדים מפורט ועבודה של חודשים רבים יורדת לטמיון. ברוב המקרים של מחלוקת בין המייסדים שני הצדדים מפסידים ובחלק קטן מאוד מהמקרים ישנו מנצח ומפסיד. הסכם המייסדים נועד להסדיר את מערכת היחסים שבין השותפים על מנת להבהיר את הציפיות ולקבוע את תפקידו של כל אחד מן השותפים בחברה וכן לקבוע דרכים מוסכמות על מנת לפתור בעיות אשר עלולות להיות בעתיד.

הסכם מייסדים

על כן, כאשר מגיע אלי יזם ביחד עם שותפיו במטרה להקים חברה ולגייס עבורה כספים, הנני מסביר להם את חשיבותו העצומה של הסכם המייסדים וממליץ להם כי לפני הקמת החברה הם יסדירו את כל היחסים המשפטיים והמסחריים ביניהם, מערכת יחסים אשר נדרשת לעמוד במבחן הזמן הקשה והבלתי צפוי של עולם ההי-טק. מטרתו של הסכם מייסדים הינו אם כן,  מתן מענה לכל הבעיות והמקרים אשר עלולים לעלות ולקרות במשך הזמן בין השותפים.

כיום כל מסמכי החברה, ובכללם את הסכם המייסדים נכתבים בשפה האנגלית, על מנת להקל על משקיעים וגופי השקעה אחרים שאינם ישראלים להשקיע במיזם.

להלן הנושאים והעקרונות חשובים אשר הנני ממליץ ללקוחותיי ליתן עליהם את הדעת בעת הכנת הסכם מייסדים בין שותפים:

1.  הקמת וחלוקת המניות בחברה

מקום ההתאגדות: מספר שיקולים משפיעים על המקום בו תאוגד החברה וביניהם ניתן למנות: (1) שיקולי מס, (2) עלויות ההקמה, תחזוקת החברה וניהולה; (3) שיקולי שיווק ומקום השוק העיקרי של החברה; (4) מקום אשר לא ירתיע משקיעים עתידיים. 

חלוקת מניות. קביעת אחוז האחזקות של כל אחד מהמייסדים בחברה. אחוז זה מתבטא במספר המניות אשר מוקצה לאותו מייסד ביחס למספר המניות המוקצה לכל בעלי המניות בחברה. בדרך כלל כל המייסדים מקבלים מניות רגילות. במקרים מסוימים קיימת הסכמה כי לאחד המייסדים יהיו זכויות עדיפות על פני מייסדים אחרים, ובמקרה כאמור קיים צורך לקבוע סוגי מניות שונים ולהגדיר את הזכויות השייכות לכל סוג מניות. סוגי מניות שאינם מניות רגילות ואשר מעניקות זכויות עדיפות על פני מניות אחרות, נקראות מניות בכורה (Preferred Shares).

2.   מערכת היחסים שבין המייסדים לבין החברה ובינם לבין עצמם

חלוקת תפקידים. כבר בשלב הסכם המייסדים יש צורך להגדיר את התפקידים של כל אחד מהמייסדים בחברה ותחום עיסוקם בחברה (מנכ"ל, מנהל כספים, מנהל פיתוח מנהל שיווק ומכירות וכו'). בהתאם לתפקידי היזמים, רצוי להחתים את בעלי התפקידים בחברה על הסכמי העסקה נוקשים. הסכמים אלו חייבים לכלול את מהות התפקיד, כפיפות לדירקטוריון או למנכ"ל, תנאי העסקה (היקף שעות ותמורה) וכן תקופת העסקה מינימלית.

קניין רוחני והתחייבות לשמירת סודיות. חובה להחתים את כל המייסדים על התחייבות להעביר את כל הזכויות בקניין הרוחני (ידע ופטנטים) שנצבר עד למועד זה לבעלות החברה.על מנת להגן על הקניין הרוחני של החברה ו/או על סודות מסחריים אחרים, יש צורך לקבוע בהסכם כי על כל בעלי המניות לשמור באופן סודי את המידע הקיים בחברה ולא להעבירו לצד שלישי.

אי תחרות. על מנת להגן על החברה, במקרים בהם בעלי המניות מוכרים את אחזקותיהם בחברה, הרי שיש צורך לאסור על אותם בעלי מניות מלהתחרות בפעילות החברה לתקופה סבירה.

3.  ניהול החברה

מינוי דירקטורים. הדירקטוריון הינו הגוף אשר קובע את מדיניות החברה וממנה את מנכ"ל החברה. מינוי חברי הדירקטוריון יכול להיעשות בכמה דרכים, כאשר לכל אחד מהאפשרויות קיימות יתרונות וחסרונות, אשר הינם משפיעים באופן שונה בכל קבוצת מייסדים: (1) החלטה על פי רוב –  מינוי דירקטורים לחברה יעשה על פי החלטות של רוב בעלי המניות בחברה; או (2) על פי אחוזי הצבעה – קביעה כי כל בעל מניות המחזיק באחוז מסוים של מניות החברה יהיה זכאי למנות דירקטור אחד. במקרה ואחוז אחזקותיו של בעל מניות יורד מתחת לאחוז האמור יגרום הדבר לפיטורי אותו דירקטור אשר מונה מטעמו; או (3) זכות אישית – לכל אחד מבעלי המניות זכות אישית (על פי שם בעל המניות) למנות מספר דירקטורים כפי שיקבע בין הצדדים.

החלטות החברה. רוב החלטות החברה מתקבלות על פי החלטת רוב בעלי המניות. במקרים בהם אחד מהמייסדים אינו דירקטור בחברה ו/או בעל אחוז מניות קטן, אזי ניתן לקבוע כי החלטות מהותיות בחברה דורשות הסכמת רוב מיוחד (רוב זה יכול להיות רוב אשר בלעדי אותו מייסד או בעל מניות מיעוט לא יהיה ניתן לקבל החלטה בעניין זה). סוגי ההחלטות אשר מקובל כי ידרשו רוב מיוחד כוללות בין היתר, שינוי תקנון החברה, שינוי מטרות החברה, מכירת נכסי החברה, מיזוג, אישור תקציב, חלוקת דיבידנדים וזכויות חתימה.

זכויות חתימה. על מנת לפקח על פעילות החברה, יש צורך לקבוע כבר בשלב הקמת החברה את זכויות החתימה בחברה. מקובל כי עד לסכומים מסוימים רשאי מנכ"ל החברה לחתום לבד ובסכומים גבוהים יותר או חתימה על הסכמים בשם החברה יש צורך בחתימת לפחות שני בעלי המניות של החברה.

4.  מימון פעילות החברה

כל חברה נדרשת בתחילת דרכה למקורות כספיים על מנת לקיים את עצמה. אופן העמדת המשאבים הכספיים לחברה נקבע על פי אופי וסוג המייסדים. מקורות המימון העומדים לחברה הינם, הקצאת מניות בתמורה להשקעה, קבלת הלוואות מצדדים שלישיים וממוסדות פיננסיים שונים וכן קבלת הלוואות מבעלי המניות (הלוואות בעלים). במצב בו החברה זקוקה למימון ואינה מסוגלת להשיגו ממקורות חיצוניים, ניתן לקבוע כי כל אחד מבעלי המניות יעמיד מימון לחברה לפי אחוז אחזקותיו בחברה ובמקרה ולא יוכל להעמיד את המימון הנדרש, אזי ידולל בהתאם (במקרה כאמור יש צורך לקבוע מנגנון לקביעת ערך מניות בכל זמן נתון).

5.    הגבלה על עבירות המניות

זכות סירוב ראשונה. זכות סירוב ראשונה לכל בעלי המניות של החברה לרכוש את מניותיו של כל אחד מבעלי המניות במקרה של כוונה למכרם לצד שלישי.

הגבלה על מכירה. קיימים מצבים בהם מייסדים אשר אינם מהותיים לחברה (כגון משקיע פיננסי) אינם מעוניינים כי בעלי המניות בעלי הידע ואשר מהווים את הבסיס לקיום החברה ימכרו את מניותיהם (מכירה כאמור מביעה חוסר אמון בחברה). על כן, נהוג להגביל את אותם בעלי מניות מהותיים בחברה מלמכור את מניותיהם לתקופה מסוימת אשר לאחריה חשיבותם בחברה אינה מהותית יותר.

זכות הצטרפות. בנוסף להגבלה על מכירת מניות על ידי בעלי מניות מהותיים, הרי שניתן לקבוע כי במידה ואותם בעלי מניות מהותיים יהיו מעוניינים למכור את מניותיהם לאחר תקופת ההגבלה, אזי שאר בעל המניות יהיו רשאים להצטרף, לתקופה מוגבלת נוספת, לאותה מכירה לפי אחוז אחזקותיהם בחברה.

זכות מיצרנות.  מתן זכות לכל או חלק מבעלי המניות להשתתף בכל הקצאת מניות נוספת בחברה על מנת לאפשר לאותם בעלי מניות לשמור על אחוז אחזקותיהם בחברה.

6.   דרכי פתרון סכסוכים

קיפאון (DeadLock)

מצב בו בעלי המניות ו/או הדירקטורים בחברה אינם מסוגלים לקבל החלטות ועל כן החברה אינה מסוגלת לפעול יותר. מצב זה הינו בלתי רצוי בכל חברה ובחברת הי-טק במיוחד לאור העובדה כי לכל חברת הי-טק קיים קניין רוחני בעל ערך לפחות לאחד מהיזמים. מצב זה בדרך כלל עולה כאשר קיימים רק שני בעלי מניות בחברה כאשר לכל אחד מהם אחוז מניות שווה (מצב אשר תמיד עדיף להימנע ממנו כבר בשלב הקמת החברה) או כאשר לא קיים רוב בחברה לשם המשך פעילותה. קיימים מספר פתרונות אפשריים למצב זה אשר יש צורך לעגן אותם כבר בשלב הסכם המייסדים:

 בית משפט – קביעה כי במקרה של קיפאון בחברה כל אחד מהצדדים רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שיוחלט כיצד לפתור את הבעיה; או

 בורר – קביעה כי במקרה של קיפאון בחברה, ימונה בורר לשם פיתרון הבעיה (בורר מוסכם או בורר שימונה על ידי לשכת עורכי הדין); או

 התמחרות (BMBY) – מנגנון נפוץ אשר על פיו כל אחד מבעלי המניות או קבוצת בעלי מניות (במקרה ובעלי המניות מחולקים למחנות) מציעים סכום למכירת או קניית כל מנייה של החברה. הצד אשר הציע את הסכום הגבוהה ביותר יהיה מחויב לרכוש את המניות בסכום שהציע והצד השני יהיה מחויב למכור את המניות במחיר שהוצע.

הפרת הסכם מייסדים או הסכמי עבודה

בכל הסכם חייב להיות מנגנון ענישה למקרה של הפרת אותו הסכם. הבעיה המרכזית בחברות סטארט-אפ הינו במקרים בהם מתברר כי אחד מבעלי המניות אינו מסוגל לספק את הסחורה, דהיינו, אינו בעל הכישורים ו/או הניסיון ו/או הידע עליהם הצהיר בעת חתימתו על הסכם המייסדים או במקרה בו אחד מבעלי המניות אשר מועסק על ידי החברה מפסיק את עבודתו. לולא התייחסות מיוחדת למקרה כאמור, הרי שהחברה הייתה נשארת עם בעל מניות אשר קיבל מניות בגין הצהרותיו לגבי תרומתו לחברה כאשר בפועל אין הוא רוצה או מסוגל למלא אחר התחייבויותיו, בעל מניות אשר הינו בעל זכות למנות דירקטור בחברה או בעל סמכויות בחברה או בעל זכויות חתימה או בעל זכות לקבל דיבידנדים בחברה שהוא לא תרם לה מאומה. על כן, מקובל לכתוב בהסכם מייסדים ו/או בהסכם עבודה של כל אחד מבעלי המניות כי במקרה של הפרת ההסכם או ביטולו על ידי בעל מניות (ללא סיבה מוצדקת), הרי שאותו בעל מניות ישלם קנס בגין הפרה זו על ידי העברת מספר מניות בבעלותו לשאר בעלי המניות על פי חישוב המבוסס על פי מספר סה"כ המניות של אותו בעל מניות חלקי מספר החודשים אשר עליו לעבוד כפול מספר החודשים אשר נותרו עד לסיום תקופת העסקתו בחברה.

סיכום

על אף האופוריה והרגשת ה"ביחד" של יזמים בתחילת דרכם והאמונה כי לעולם לא יריבו, הניסיון מלמד כי קיימת חובה (לפחות כלפי החברה שתוקם) להסדיר את מערכת היחסים בין השותפים כדי שכל השותפים יתמודדו כבר בתחילת הדרך עם קשיים שעלולים לקרות במשך הזמן ועל מנת למנוע מצבים אשר בשלב מאוחר יותר לא יהיו ניתנים לפתרון בדרכי שלום ואשר מסכנים את המשך קיום החברה והטכנולוגיה אשר פותחה בעמל רב. למותר לציין כי עדיף תמיד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום ההי-טק והשולט בשפה האנגלית לפני הכנה ו/או חתימה על הסכם מייסדים.