הסכם זכויות רישום מניות למסחר בארה"ב
( (Registration Rights Agreement
סטיבן קנטור, עו"ד
הקדמה
בחברות הי טק ישראליות אשר נתאגדו בארה"ב מקובל, בין היתר, להחתים את כל בעלי המניות של החברה על הסכם זכויות רישום מניות למסחר, אשר קובעות את ההוראות אשר יחולו על בעלי המניות של החברה לעניין הגבלות ו/או זכויות במכירת מניותיהם לאחר הנפקת החברה למסחר בבורסה בארה"ב.
הנפקה בישראל: בעת רישום חברה למסחר בישראל, נרשמות למסחר מניות חדשות שנמכרות לציבור וכן המניות הקיימות ערב הנפקת החברה. כל מניה הרשומה למסחר ניתנת למכירה לצד שלישי, בהגבלות מסוימות.
הנפקה בארה"ב: בארה"ב אופן ההנפקה הינו שונה בכך שבעת הנפקה, המניות המונפקות נרשמות למסחר וניתנות למכירה מיידית ואילו מניות בעלי המניות הקיימים ערב ההנפקה יופיעו כמניות של החברה אשר אינם רשומות למסחר ואשר מוגבלות למכירה עד להסרת ההגבלה ורישומם על פי חוק.
ההגבלות המקובלות והחלות על מניות בעלי המניות הקיימים מייד לאחר הנפקת חברה, כוללות:
1. הגבלה של החתם במסגרת ההנפקה הקובעות כי לתקופה מסוימת (בדרך כלל של לפחות 180 יום) לא תינתן לבעלי המניות הקיימים זכות לרשום את מניותיהם ולמוכרם.
2. הגבלה על פי החוק בארה"ב הקובע כי (א) רישום מניות ומכירתם של מניות בעלי מניות שאינם "קשורים לחברה" מותרת רק לאחר שעברה שנה מתאריך רכישת המניות וכן (ב) רישום מניות ומכירתם של מניות בעלי מניות אשר "קשורים לחברה" (אחזקה מעל 10% מהון החברה או בעלי מניות אשר זכאים למנות נושאי משרה בחברה) מותרת רק לאחר שעברו שנתיים מתאריך רכישת המניות (להלן: "תקופת הצינון").
3. לאחר שעברו תקופות הצינון המפורטות לעיל, לא ניתן לרשום ולמכור את המניות, אלא לאחר קבלת חוות דעת מעורך דין בארה"ב המאשר כי הם זכאים למכור את המניות.
4. לאחר קבלת חוות הדעת מעורך הדין ורישום המניות, קיימת הגבלה על כמות המניות המותרת למכירה, דהיינו, ניתן לאותו בעל מניות למכור בכל רבעון מספר מניות הרשומות על שמו השווה לגבוה מבין (א) 1% מכלל המניות הקיימות בחברה או (ב) מספר המניות הממוצע שנסחרות בכל יום ברבעון שקדם למכירה.
5. כל מכירה של מניות שאינה בדרכים המפורטות לעיל, חייבת בתשקיף או בפטור מתשקיף. במקרה של תשקיף או פטור מתשקיף כל ההגבלות על מכירה מבוטלות.
בחברות הי – טק אשר נמצאות בשלבים מתקדמים או כל חברה אחרת אשר מתכוונת להירשם למסחר בבורסה בארה"ב, מקובל להחתים את כל בעלי המניות על הסכם זכויות רישום מניות למסחר.
הסיבות העיקריות לקיומו של הסכם זה הינו:
(א) יצירת מצב בו כל בעלי המניות של החברה יהיו מודעים להגבלות החוקיות החלות עליהם לעניין מכירת מניותיהם לציבור לאחר הנפקה.
(ב) מתן שיקול דעת לחתם לקבוע את התנאים להנפקת החברה.
(ג) שקיפות מול המשקיעים החדשים לעניין מועדים וכמויות של הנפקת מניות קיימות בבורסה, וכן
(ד) מניעת מצב בו בעלי המניות הקיימים יציבו תנאים להסכמתם להנפקת החברה, במכירת מניותיהם לציבור במועדים ובכמויות אשר יפגעו בהנפקת החברה ו/או אשר יגרמו לכך ששום חתם לא יסכים להנפקת החברה בתנאים אלו.
(ה) מתן עדיפות למשקיע חדש למכירת מניותיו לציבור לאחר הנפקת החברה.
כיוון שקיימת הגבלה על מכירת מניות על ידי בעלי מניות המחזיקים במניות פחות משנה או שנתיים (לפי העניין- כאמור בסעיף 2 לעיל), הרי שרוב בעלי המניות אדישים לקבלת זכויות רישום מיוחדות על פני האחרים וזאת לעומת משקיעים חדשים אשר חוששים כי התקופה של שנה או שנתיים ממועד רכישת המניות לא תפקע לפני הנפקה ועל כן הם יבקשו בנוסף למגבלה הכללית החלה על בעלי המניות של החברה, זכות למכור את מניותיהם לפני אחרים. על כן, ברוב המקרים, משקיעים חדשים דורשים כתנאי להשקעתם כי ייחתם בין המשקיע לבין החברה הסכם רישום אשר יקנה למשקיע זכויות מיוחדות במקרה והחברה תונפק בבורסה בארה"ב לפני תום שנה או שנתיים ממועד רכישת מניותיו.
הסכם רישום זכויות
נוסח הסכם רישום זכויות הינו לפי כללים מנחים וכמעט זהה ברוב החברות הרשומות בארה"ב.
להלן סקירה של מונחים ותנאים נפוצים בין בעלי מניות לבין החברה וכן תנאים מיוחדים הניתנים למשקיעים לעניין סוגי זכויות רישום.
1. רישום נלווה (Incidental Registration)
זכות זו מאפשרת לבעלי מניות להצטרף לכל שלב של רישום מניות חדשות למסחר על ידי החברה (בין בהנפקה הראשונה או כל הנפקה לאחר מכן).
הוראות ההסכם יקבעו כי במקרה של רישום מניות למסחר, החברה תיתן הודעה על כך לבעלי המניות החתומים על הסכם הרישום אשר כל אחד מהם יהיה זכאי להשתתף ברישום האמור ולאחר הרישום יהיו בעלי מניות זכאים למכור את מניותיהם בבורסה. בדרך כלל מקובל לקבוע כי על אף האמור לעיל, החתמים יהיו רשאים להגביל את מספר המניות המשתתפות ברישום, ובמקרה של הגבלה כאמור ניתן לקבוע סדר עדיפויות בין בעלי המניות. בדרך כלל נקבע כי למשקיע האחרון זכות עדיפה על בעלי מניות אחרים. כמעט ללא יוצא מהכלל החתם לא מאפשר מכירת מניות על ידי בעלי מניות כחלק מההנפקה הראשונה.
2. דרישה לרישום (Demand Registration)
זכות של בעלי המניות לדרוש את רישום מניותיהם למסחר.
הוראות ההסכם יקבעו כי תוך תקופה שתיקבע בהסכם (למשל 12 חודשים לאחר הנפקת החברה), ובכפוף לכך כי דרישה כאמור תתקבל אצל החברה על ידי מעל ל- 50% מה- "מחזיקים" (לעניין מסמך זה "מחזיקים" יחשבו: רק המשקיע או המשקיע וכל בעל המניות אשר מחזיקים יותר מ- 5% ממניות החברה או כל בעלי המניות- הכל כפי שיקבע על ידי החברה), הרי שהחברה תהיה חייבת לרשום את אותם מניות למסחר על ידי תשקיף אשר תקנה להם זכות למכור את מניותיהם בבורסה. במקרה כאמור החברה חייבת להודיע על כך לשאר בעלי המניות החתומים על הסכם הרישום ולתת להם זכות להשתתף באותו רישום. בדרך כלל מקובל לסייג את חובת החברה לרשום את המניות בתנאים הבאים: (א) הסכום המינימלי אשר יתקבל בגין מכירת המניות לציבור לא יקטן מסכום שיקבע בהסכם. (ב) ההנפקה הקודמת נעשתה יותר מ- 180 יום לפני ההנפקה המבוקשת (ג) החתם לא הביע התנגדות להצעה (ד) במקרה והחתם הגביל את מספר המניות אשר יוקצו, הרי שמספר המניות שיוקצו יהיו לפי אחוז אחזקותיו של כל בעל מניות אשר הודיע על רצונו להשתתף. כמו כן, מקובל כי המשקיע האחרון יהיה זכאי לרשום את כל מניותיו ורק לאחר מכן בעלי המניות האחרים על פי אחוז אחזקותיהם בחברה.
הערה : ניתן להגביל את מספר הפעמים שתותר לבעלי המניות להגיש דרישה כאמור. בדרך כלל מקובל לאפשר עד לשתי בקשות.
3. רישום על פי טופס 3 – S (Form S-3 Registration)
בקשה כללית לרישום מניות למסחר על ידי הגשת טופס מיוחד אשר מופקד ברשויות. תאריך הנפקת המניות נעשה על פי הוראות בעלי המניות אשר הגישו את הבקשה.
הוראות ההסכם יקבעו כי לאחר רישום החברה למסחר, במידה והחברה תקבל בקשה מאת לפחות 30% מ"המחזיקים" לרשום את מניותיהם על פי טופס 3 – S, אזי החברה תפנה לכל בעלי המניות החתומים על הסכם הרישום ותיתן להם את הזכות להשתתף באותו רישום. במקרה כאמור החברה תפעל על מנת לרשום את המניות המבוקשות למסחר אשר תאפשר לאותם בעלי מניות למכור את מניותיהם. האמור כפוף לכך כי: (א) ניתן לבצע רישום כאמור על פי החוק, (ב) בעלי המניות ימכרו את מניותיהם בסך כולל שהינו מעל 1 מליון דולר, (ג) החברה הסכימה לרישום כאמור (רשאית לסרב במקרה ותחליט כי הנפקה כאמור תפגע בערך מניות החברה, בתוכניות החברה וכדו' - במקרה כאמור החברה תהיה זכאית לדחות את ההנפקה לתקופה שאינה עולה על 180 יום), (ד) לא נעשה רישום בדרך זו בתקופה של 6 חודשים לפני ההנפקה המבוקשת, (ה) החתם אישר את הרישום ואם הגביל את הרישום אזי, ניתן לקבוע עדיפות למשקיע האחרון.
הערה: ניתן להגביל את מספר הבקשות האמורות לפי שיקול החברה.
4. סעיפים כללים להסכם:
א. בחירת חתם- במקרה של בקשה לרישום על פי סעיפים 2 ו-3 לעיל, לבעלי המניות תינתן הזכות לבחור את החתם בכפוף לאישור החברה.
ב. הוצאות- כל הוצאות הרישום (למעט עמלת חיתום) יחולו על חשבון החברה.
ג. שיפוי כללי – החברה תשפה את החתם ואת בעלי המניות בגין כל תביעה בקשר למידע מוטעה שהחברה כללה במסמך הרישום.
ד. אחריות - כל הפעולות הקשורות להנפקה, רישום ודיווח יחולו על החברה.
*למען הסר ספק מובהר בזאת כי מסמך זזה אינו מהווה חוות דעת משפטית וכפוף להוראות החוק בארה"ב.
עו"ד סטיבן קנטור הינו שותף במשרד עורכי הדין שנהב ושות' המתמחה במשפט מסחרי ובהקמה וליווי של חברות הי-טק. המשרד מייצג יזמים, חברות סטארט-אפ, חברות חממה, חברות הי-טק פרטיות וציבוריות וכן משקיעים פרטיים ומוסדיים. המשרד מעניק ללקוחותיו מגוון שירותים, לרבות ייצוג בהסכמי מייסדים, הקמת חברות, הסכמי העסקה ואופציות לעובדים, הסכמי השקעה והלוואה, מיזמים משותפים, הסכמי רישיון והפצה וכן עסקאות מיזוגים ורכישות. ניתן לפנות אלינו לקבלת ייעוץ טלפוני ו/או פגישה ראשונה ללא תשלום בטלפון: 03-6110760. אתר המשרד: http:shenhavlaw.co.il