הקרב על השלום 

עננים כבדים באופק,
מעצמות ואיום איראני, ואומרים לנו לוותר ולהבליג זהו הכוח.
גם בתקופת השואה שתקנו – האין זה שונה מלפני שבעים שנה, הגרמנים השתמשו במדינות נגד היהודים
עד שהיו למעצמה אחת, בעלת אמצעים נשק ומטרה לחסל את העם היהודי מעל האדמה.
ברגע שהאיראנים יתחרו איתנו במרוץ להשגת נשק גרעיני, כל ממשלות ערב יבינו מי היד החזקה פה,
איראן מהווה איום אמיתי ומוחשי על ארץ ישראל, כי גם נאבד את מדינות החברות שלנו , שעוד איכשהו
תומכות בנו במקרה של תקיפה מצד האיראנים וכל זה עדיין בסימן עתידי גדול.
מה שעלול לקרות שישראל תהפוך מהר מאוד למדינת פלסטין ותהווה איום משמעותי גם על היתרון שלנו
בצה"ל.


שר הביטחון , מר אהוד ברק בהתייחס לאיום איראני אמר: "אנו שוקלים את דרכנו, כמדינה ריבונית שדואגת לאזרחיה".
לא רק שהעולם כולו יחשוש ויבין "מיהו הבוס" אלא כבר לא תהיה עוד מדינה ציונית ישראלית או פלסטינית, ראינו איך הצלחנו להחזיר את גלעד שליט בעופרת יצוקה ונכשלנו. גם אם נרצה וידוע לנו איפה הוא מוסתר, הוא בודאי מתחת למנהרות תת קרקעיות עם מוקשים ושני שומרים שרק הם ובודדים ביניהם יודעים על מצבו ועל מקומו של החייל גלעד שליט.
האם גם כעת יעזרו לנו דיפלומטיה וסנקציות , בינינו לבין עצמנו אנחנו לא יכולים לחיות בשלום,
צאו מהתמימות כי זה גם לעולם לא יקרה, אנחנו בשביל שלום צריכים לוותר על שטחים שלנו בשביל
הערבים הישראלים. ברק על איזה מהלכים אתה מדבר? אולי הגיע הזמן שנדאג לעצמנו ונעשה את המהלכים שיתאימו לנו, ולאו דווקא לנצח על תזמורת היפי נפש שלנו במראה בבית הלבן על מצב החסה בשטחים עם אובאמה. במצרים העלנו את הכוח הצבאי, בגלל התרעה של סיכון מסתננים , מחבלים פלסטינים המכוננים לחדור דרך גבול מצרים. כל עוד זה בריבונות מסביבנו לנו יש את היכולות בין הטובות בעולם להגן על חלקת אדמתנו מפני ארגונים טרוריסטיים בעולם שטוו את סיסמתם :
"השמדת העם היהודי".

ברצוני לצטט אישה, ניצולת שואה שפעלה רבות למען מדינת הציונות שלה ואצטט אותה מילה במילה.

אליסון וואי. שוורץ (באנגלית: Allyson Y. Schwartz) (נולדה ב-3 באוקטובר 1948) היא פוליטיקאית יהודייה-אמריקנית. מכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית ומייצגת את המחוז ה-13 של פנסילבניה משנת 2005.

ב-13 במאי 2005, היא נאמה במליאה בתמיכה בחוק המכבד את יום העצמאות של מדינת ישראל,

"אני קמה היום ב"יום-העצמאות" לברך את העם הישראלי על היסטוריה בלתי רגילה ובכדי לחגוג את חוזק יחסי ישראל-ארצות הברית. בתוך רק 57 שנים, אדמה אשר מורכבת בעיקר ממדבר שינתה צורה לאדמת חקלאות פורייה, קהילות משגשגות וערים ברמה עולמית. תעשייה וטכנולוגיה שיגשגו והכי משמעותי, מיליוני יהודים חזרו למולדת אבותיהם;דמוקרטיה איתנה התפתחה סביב אידיאלים של חופש הביטוי, חופש הדת, בחירות הוגנות ומערכת משפטית עצמאית. למעשה, זו האומה היחידה באזור להגיע להישג זה. חיילים גיבורים לחמו להגן על אחיהם ואזרחים תמימים באומץ לב נשאו את האיום המתמיד של מתקפה- הכול כדי לחיות בחופש במולדתם ולמרות האיום המתמיד, העם הישראלי נשאר מחויב לדו קיום בשלום עם שכניהם-צוואה לרוח הנחושה והרחומה שלהם. ככל שההיסטוריה הקצרה של ישראל היא מרשימה, אל לנו לקחת את קיומה כמובן מאליו. בזמן שהאירועים האחרונים הציתו אופטימיות חדשה בתהליך השלום, ארגוני טרור רדיקליים, כגון חמאס וחזבאללה והג'יהאד האיסלאמי, המעודדות בתמיכה של איראן וסוריה, מחויבות כתמיד למטרת הליבה שלהן: השמדת ישראל."


כיום אנו בשנת 2010 .
ואני אסיים בכך שאומר ארה"ב בידה להמשיך להיות לנו עזר נגד פעולת ההסתה התקשורתית בעולם,
נגד האסטרטגיה של איראן להפיץ את עצמה כמעצמה גרעינית בעלת איום טרוריסטי וארגוניה.
עלינו להתנער מהטרור להכיר בזכותנו שאנו "ישראל תנצח".



ישראל תנצח ותמשיך להגן עליה בזכות הצבא החזק שלנו ומהלכים חכמים של מו"מ ישיר עם ארה"ב
בתקווה שמפעמת בנו לסיום הטרור , אחרי הגשם העננים הכבדים שנשאנו עימנו כל השנה,
כל השנים . החתירה לענני שלום וביטחון תקווה קטנה שלא נאבד את עצמנו. רוחנו. אחראיות.
תוצאה. לא רק ננצח בקרב , אלא ננצח במלחמה . לא בהתנהגות ומילים בוטות. זהו אינו כוח.
לא בזריקת אבנים . לא להאשים את השני. זה מתחיל מהפרט , מהיישוב, מהעיר ומגיע עד למעצמה
של חרם ואלימות שלא נושאת דבר.


אני מדברת גם על לנהל מהלכים בדרכי שלום שזה אומר גם חל על שרי הכנסת שמשמשים לנו דוגמא,
וגם על ההסתה של העיתונאות רק בשביל כותרות צהובות ויורקות דם . הכול ברשימה אחת.
וזה מתחיל מהדברים הקטנים . איך העולם רואה אותנו בתור חברה. לא מרכינים ראש אבל הולכים בגאווה, בכבוד ,
היכולת לצמצם פגיעה האחד בשני ומכאן יהיה שלום ואחווה. "הלוואי.."

© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילך טל.