הנסיך 

הנסיך - מאת יורי גנקין

לפני כעשר שנים נפטר נשיא סוריה חאפז אל-אסד לאחר מחלה ממושכת. בנו הבכור באסל הוא שסומן במקור כמי שאמור לרשת אותו בבוא היום אך לאחר שנהרג בתאונת דרכים - עבר הנטל לבשאר, רופא עיניים במקצועו שלא נתפס בתחילה כמי שיכול להיכנס לנעליים הגדולות של אביו. כיום, יותר מעשור אחרי חילופי השלטון נדמה כי התפוח לא נפל כל כך רחוק מהעץ.

המומחיות של בשאר אסד טמונה ביכולתו לרקוד תמיד על שתי החתונות בבת אחת - מצד אחד הוא מדבר על רצונו להגיע לשלום עם ישראל אך בה בעת הוא מחזק את ברית ציר הרשע עם "שותפו הטבעי" אחמדינג'אד. מצד אחד נדמה כי השליח המיוחד מיטשל כבר הפך לבן בית בסוריה (כמו גם הסנאטור ג'ון קרי) ומצד שני השגריר המיועד רוברט פורד עדיין מחכה למינויו הרשמי כדיפלומט האמריקאי הבכיר בדמשק. מינוי שמתעכב כבר תקופה ארוכה.

יכולתו של אסד לתמרן בצורה כה יעילה בין המחנות השונים היא איפוא פועל יוצא מגישה הסלחנית כלפיו במערב - כולם מדברים על איראן כאיום הגדול ביותר על שלום העולם - אך גם סוריה היא אינה טלית שכולה תכלת, בלשון המעטה. סוריה היא שותפה אסטרטגית של איראן על כל המשתמע מכך, ויחד, שתי המדינות הללו שולטות הלכה למעשה בלבנון שהפכה כבר לפני שנים רבות לבובה על חוט - וזאת על אף נסיגת הכוחות הסוריים משטח המדינה, אי שם ב-2005.

כיום מעמדו של הנשיא הסורי איתן מתמיד - הוא מתקבל בזרועות פתוחות בכל מדינה ערבית בה הוא מבקר אך גם באירופה הדלתות פתוחות וזאת משום שסוריה נתפסת בעיני רבים כחוליה האחרונה בדרך לשלום כולל במזרח התיכון. אחרי מצרים-ירדן והסדר הקבע העתידי עם הפלסטינים - הסכם עם סוריה - וכתוצאה מכך גם עם לבנון הינם בבחינת הכרח. בפועל, התנאי המקדים שמציב אסד לכניסה למשא ומתן - מסירת הגולן לידיו - מקשה על התקדמות של ממש באפיק הסורי משום שמרביתו של הציבור הישראלי יתנגד בכל תוקף לויתור - אם וכאשר הוא יהפוך לרלוונטי.

הגולן, להבדיל מחצי האי סיני, הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. המדובר בשטח של כ-1200 קמ"ר בו מתגוררים כ-40,000 תושבים, יהודים, ערבים ודרוזים שהתבססו באזור. זהו גם אתר תיירותי ממדרגה ראשונה שמושך אליו מדי שנה מאות אלפי מטיילים, וזאת בנוסף להיות הגולן מקור המניב הכנסות עתק בסך של כ-2 מיליארד ש"ח בשנה (תעשייה, חקלאות, מסחר ועוד) .

זאת בדיוק הסיבה לכך ששיעור ההתנגדות לויתור על הגולן במסגרת הסכם שלום עם סוריה, גדול בציבור הישראלי בהרבה משיעור ההתנגדות לויתור על שטחי יו"ש במתכונת זו או אחרת. רמת הגולן היא כבר מזמן קונצנזוס בציבור הישראלי ומסירתה לידי הסורים תסמל מעל הכל את נכונותה של ישראל להיענות לתביעות טריטוריאליות שיסכנו את בטחונם של תושבי ישראל. מצב בו לסורים תהיה דריסת רגל בכנרת הוא בלתי קביל - מסירתה של רמת הגולן לסורים תשדר חולשה וזוהי מותרות שלא נוכל להרשות לעצמנו.

ובחזרה לאסד, המשחק הכפול של הנשיא הסורי חייב להיפסק לאלתר אך זה לא ייקרה כל עוד מקבלי ההחלטות במערב לא יבהירו לו כי זמן המשחקים עבר חלף לו: יהיה עליו לבחור בין משא ומתן ללא תנאים מוקדמים עם ישראל לבין פגיעה אנושה מסנקציות כבדות משקל  הדומות לאלה שהונחתו על איראן.

ברגעים כאלה, כשנדרשת מנהיגות אמיצה ולא דיבורים בעלמא נוסח אובמה - אני מתגעגע לבוש.

למאמרים ופוסטים נוספים - היכנסו לבלוג של יורי גנקין