705מעגל הגיר הקווקזי-ברטולד ברכט-הקאמרי705
צילומים-יחצ"ן
אין זו הפעם הראשונה ש"מעגל הגיר הקווקזי מאת ברטולד ברכט מוצג בארץ.
למיטב ידיעתי המחזה הוצג בפעם הראשונה ב1962 בהפקה בלתי נשכחת עם זהרירה חריפאי וחיים טופול בתפקידים הראשיים ובבימויו של יוסף מילוא.
מאז הוא הוצג בתיאטרונים 6 פעמים וזו ההפקה השביעית ושניה בתיאטרון הקאמרי.
מה יש במחזה הזה שזכה להיות מוצג כל כך הרבה פעמים.בכל הפקה הבמאי שם דגש על דברים אחרים וכל הפקה נראתה אחרת.
"מעגל הגיר הקווקזי" הנו מחזה בו ברכט מביע את ביקורתו בדרך האופינית לו על החברה בכלל,על שכבות העם השונות,על השחיתות בבית המשפט
על המלחמה,על הצדק,השופטים, השיפוט וכו'.
בהפקה הנוכחית כל האלמנטים הללו קיימים אך הבמאי אודי בן משה נתן למחזה הרציני, בצורה יוצאת מהכלל, אופי בידורי,קליל עם הרבה מוסיקה שירים והומור.
בימוי זה אינו פוגע ברעיונות המחזה והוא גם הופך אותו לאקטואלי גם בימינו בהכניסו במלל משפטים שלא קיימים באורגינל.
הבמאי אימץ,שיפץ והתאים למציאות שלנו הרבה רעיונות.הוא לא הסתפק ברמזים דקים או עבים לכך אלא פירש את משמעותם,את ההקבלה למציאות העכשוית.
זאת הפקה עם בימוי מעולה,הכל מוגש "בקלילות רצינית".
לבמאי היתה שליטה מלאה על הבמה.הוא הרבה בפעילות עליה,יצר באמצעות התנועה והעמדה תמונות נהדרות.אין רגע סטטי.הכל בתנועה,הכל עסוק בפעילות מגוונת.
אמנם הפקה זו אינה ברכט במלוא מובן המילה אך היא מוצלחת ביותר,הרעיונות כאמור נשארו ובויימו ביד רב אמן בצורה מובנת לכל, בצורה בידורית מלווה בהומור.
זהו בימוי שונה מהרגיל והמקובל למחזה ,מלא המצאות ,מלא תנועה,שירה ,תעלולים ופעלולים.
יש בהפקה זו ערבוב בין הרצינות של המחזה לבין הצד הבידורי.
הדבר מורגש ביותר במערכה השניה עם הופעתו של שלמה בר אבא בתפקיד השופט.
עם הופעתו הוא הופך למרכז.הוא משתלט עליה השתלטות מוחלטת,מקפץ,מתנועע ונותן הופעה מרשימה כהופעה אך האם ברכט התכוון שהשופט שלו יראה כבר אבא עם הסממנים האופיניים לו כאשר הוא נמצא מעל בימת הבידור הקל.
הוא מגלם תפקיד שיש בו הן מהרצינות והן מהקלות דעת.הוא נפלא, הוא משעשע ,הוא רציני,הוא הגיוני.מצד אחד הוא מושחת ולוקח שוחד אך זה אינו מפריע לו להיות שופט צדק ,לא להתחשב בחוקים אלא ברגש .הוא לוקח שוחד ואינו נותן תמורה בעדו.
הוא זריז,הוא קל תנועה אך הפעם מרוב זריזות חלק מדיבורו "נעלם"ולא הגיע לקהל.
באופן בו הוא גילם את התפקיד אפשר לראות ביקורת על בית המשפט,על השופטים ,על הצדק ופסקי הדין הניתנים לפעמים מבלי להתחשב בחוק.השופט הוא בעצמו נוכל,בדחן,המסוגל להתאים את עצמו לכל מצב ובעל חוכמת חיים רבה.
ברכט כתב את המחזה בהכירו סיפור עתיק שמקורו בסין וכן את משפט שלמה המפורסם.
סכסוך בין שני כפרים על אדמה כאשר ברכט משתמש בילד במקום האדמה כדי להביע את רעיונותיו והשקפותיו.
סכסוך על אדמה בין הבעלים שברחו ואינם לבין המטפלים בה,משקים אותה ונמצאים עליה.
רבקה משולח תרגמה את המחזה תרגום נהדר בו השתמשו כבר בהפקה הקודמת של המחזה.
תוכן המחזה לתזכורת הוא כזה:
במלחמה בין שני מחנות נרצח המושל ואשתו שנמלטת דאגה יותר לתכשיטיה ושכחה את תינוקה.הוא נאסף ע'י אחת המשרתות ונמסר לטבחית בשם גרושה.
היא עמדה להנשא לחייל היוצא לחזית ומחליטה להשאיר את הילד אצלה.דואגת לו, מטפלת בו ועוברת איתו את כל המכשולים בדרך.היא נשאת לגבר על סף המות כדי לזכות בקצת נחת ומנוחה ולאחר תום המלחמה נתפסת עם הילד ועומדת למשפט שהגישה אם הילד כדי שהשופט יחליט למי למסרו .
ליצן מהעם מתמנה לשופט בתור בדיחה והענין מובא בפניו.השאלה היא האם למסרו לאם הביולוגית שהפקירה אותו, לא דאגה לו וכעת דורשת אותו אולי בגלל ירושה גדולה שהוא זכאי לה.או למסרו לזו שהצילה אותו ,דאגה לו, טיפלה בו והתנהגה איתו כאם אמיתית.
כדי לתת את פסק דינו הוא מכניס את הילד בתוך מעגל גיר שהוא מצייר ,ממנו שתי הנשים צריכות למשוך אותו.
הבמה בנויה בצורה מיוחדת .שיפוע המסתיים בקיר שחור.בהתחלה היה קצת מוזר לראות את הבמה השחורה הריקה. אך בהמשך כאשר התחילו לצייר עליה בגיר ,הובן הרעיון המקורי והמהנה.עיצבה אותה בצורה מרשימה פרידה קלפהולץ-אברהמי. ביסוד העיצוב היתה המילה"גיר"שבשם המחזה.
המיוחד בעיצוב היו האיורים בגיר על הקיר השחור ,הסימנים בגיר על הריצפה המציינים את שבילי הבריחה וכן המעגל הקווקזי.
עיצוב אורגינלי שהוסיף ענין ויצר תנועה מפוקחת על הבמה בשרטוט ומחיקת סימני הגיר.
על עיצוב התנועה והיא היתה רבה ונהדרת, היתה אחראית שרון רשף.
על האיורים היה אחראי יפתח אופיר.
רוני כהן היה מעצב התאורה שהאירה והוסיפה צבעוניות ואוירה להצגה.
המשתתפים אינם עוזבים את הבמה ונמצאים עליה לכל אורכה.כאשר יש להם תפקיד הם נמצאים במרכזה וכאשר מסיימים עוברים לצדיה ומתישבים על כסאות הנראים לקהל.משני הצדדים מאחוריהם כל הגרדרובה שלהם והם מחליפים תלבושות תוך כדי כך שחבריהם משחקים במרכז.
בימוי זה הוסיף צבעוניות מיוחדת ונוספת להצגה .התלבושות שעיצבה עפרה קונפינו היו יפות בשלל צבעים וכך יכולת להתבונן בהן זמן רב יותר.
קרן פלס כתבה מוסיקה ושירים מעולים.הם משתלבים יפה בהפקה ואינם קוטעים אותה.הם מושרים בעיקר בחלק הראשון של המחזה בעוד החלק השני הבמה כולה שייכת לבר אבא ואם היו מוסיפים שירים הדבר היה נראה לא טבעי וקוטע את רצף ה"סטנדאפ"המעולה של אבא.
המוסיקה היתה שקטה,סנטימנטלית והוסיפה רבות להצגה.
רבים המשתתפים בהצגה ולחלק גדול מהם תפקידים רבים ומגוונים.
כולם מבצעים אותם היטב וחלק מהם ,למרות שהם אפיזודיים, נקלטים היטב בזכרון.
נטע גרטי בתפקיד גרושה הנה אישה חזקה,מלאת רגש ואהבה.היא מרחמת על התינוק ומתנהגת כאם אמיתית מתוך אהבה ודאגה לו. היא מקסימה במערכה השניה כאשר היא מלאת פעילות,אומרת מילים כדורבנות לשופט בניגוד לפסיביות מסויימת במערכה הראשונה.
אין אפשרות לציין את כל המשתתפים על תפקידיהם אך אציין כמה שהתרשמתי מהם במיוחד.
רוני מוסקוביץ שגילם כמה תפקידים שונים באופיים,אודי רוטשילד כסימון חאחווה שהיה שונה מאוד בגילום תפקידו כנבגד וכמשתף פעולה עם גרושה כאשר הבין את סיבת נשואיה,אנדריאה שוורץ שהיתה טובה מאוד בגילום תפקיד האופי של אשת המושל,שלמי אברהם בחמישה תפקידים שונים.
אפשר בהחלט לומר שכל המרכיבים של המחזה, כל אחד בפני עצמו ,היו מעולים,כולם מבוצעים היטב,כולם מתחברים ביחד מצויין להפקה נהדרת וטובה.השאלה האם זה היה ברכט לא הפריע לי כלל.
לראות או לא לראות:הצגה מעולה,בימוי וביצוע נהדרים,פרשנות מיוחדת המשכיחה לעתים מי המחזאי .
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 19/9/2010 11:14
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר
הכתובת ELYBIKORET.022.CO.il
תמונת המשתתפים באתרי הנל
