תביעה לצירוף נכויות וקביעת דרגת נכות מצטברת 

לעיתים אנו עדים למקרים שבהם עובדים נפגעים בעבודתם מספר פעמים. הפגיעות יכול שיקרו במועדים שונים ובאברים אחרים, כאשר כל פגיעה ופגיעה עשויה לבדה לזכות את הנפגע בנכות צמיתה. 

כאשר לעובד כבר נפסקה בעבר נכות צמיתה על ידי הועדה הרפואית עקב פגיעה בעבודה ולאחר מכן הוא נפגע פעם נוספת בעבודתו. הוא יהא רשאי, בתנאים מסויימים, להגיש תביעה לצירוף דרגות נכות. במידה ותביעתו תתקבל עשויה להיפסק לו נכות מצטברת אחת בגין פגימותיו. 

ההוראה לעניין זכותו של הנפגע להגשת תביעה לצירוף נכויות קבועה בסעיף 120 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ] ולפיה : 

" על אף הוראת סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סימן ה' , אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה" 

לעניין זה, תוקנה תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות מעבודה ) הקובעת את אותן הנסיבות לפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה, והם :

1.   כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה העבודה בדרך קבע את הכנסתו מהעבודה או ממשלח יד ב- % 50 או יותר. 

2.    צירוף דרגת הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה :

      א.   קצבה במקום מענק

      ב.   דרגת נכות כאמור בתקנה 16 הדנה בהגדלת שיעור הנכות של נכים קשים.

בהתאם לתקנה 12 ב (א) לתקנות הנ"ל ועדה רפואית היא זו המוסמכת לקבוע את דרגת הנכות המצטברת החדשה לגבי כל פגיעה בעבודה המובאת בחשבון לעניין צירוף דרגות הנכות, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956, המכילה את רשימת סוגי הפגיעות שהוכרו ולצידן שיעורי הנכות. 

בקביעת דרגת הנכות המצטברת רשאית הועדה הרפואית להחיל את הוראת תקנה 15 , קרי לבחון האם מתקיימים בנכה התנאים הדרושים להגדלת שיעור הנכות הצמיתה הנצברת וכך לזכותו בשיעור מוגדל.

ואולם, בהתאם להוראת תקנה 12 א, קביעת דרגת הנכות המצטברת תיעשה רק "... לאחר שפקיד התביעות יאשר שהתקיימו בנכה העבודה הנסיבות כאמור בתקנה 12 ..." 

יוצא אם כן, כי על פי הוראת תקנה זו, הנכה יהא רשאי לעמוד לדיון בפני הועדה הרפואית, רק לאחר שפקיד התביעות יאשר אם התקיימו בו תנאי תקנה 12 - כלומר אם בשל האופי המצטבר של הנכויות צומצמה הכנסת הנכה ב - % 50 או יותר וצירוף דרגות הנכות מזכה אותו בקצבה במקום מענק או בדרגת נכות מיוחדת לפי תקנה 16 . 

הוראה זו עוררה לא מעט מחלוקת בפסיקה בהיותה מקנה, לכאורה, לפקיד התביעות הסמכות לדון בשאלות שברפואה, שאמורות לידון בפני הועדה הרפואית בלבד ובכך למעשה לכרסם בסמכותה של הועדה הרפואית.

בשל ההתנגשות הבלתי נמנעת בין תחום סמכותו של פקיד התביעות לבין תחום סמכותה של הועדה הרפואית נקט בית המשפט בגישה ליברלית ופירש פירוש רחב את הזכות לקביעת דרגת הנכות המצטברת.

בדב"ע שם/132-0 חיים אדלר נ' המוסד לביטוח לאומי קבע בית הדין, כי פקיד התביעות אינו צריך לשים עצמו תחת או במקום הועדה הרפואית . אין הוא יודע ולא מצפים ממנו שידע, כיצד הועדה הרפואית עשויה לקבוע מחדש את הנכות המצטברת ומה יהיו שיקוליה הרפואיים בבואה להעריך את מיכלול מיגבלותיו ופגימותיו של הנכה. 

לעניין פירוש המונח "צמצום הכנסתו מעבודה" נקבע בדב"ע מא/147-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מנדל קרטנשטיין, כי "... החוק אינו דורש שהפגיעה בכושר ההשתכרות, או בלשון תקנה 12 - צמצום הכנסתו מעבודה יהיו תוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות כאמור בתקנה , אלא יבואו, עקב האופי המצטבר של הנכויות..."    

בתיק בעבל 1288/04 קבע בית הדין בהתייחסו לפסק דין אדלר, כי "... נראה, שתכלית צירוף הנכויות רחבה יותר ממה שעשוי להשתמע מפירוש מילולי של הוראת החוק והתקנות . תכלית זו היא לגרום לכך, שהנכה יקבל בסך הכל דרגת נכות לא נמוכה אך גם לא גבוהה יותר מזו שהייתה נקבעת לו אילו נגרמו פגימותיו בתאונה אחת..." 

בית הדין הוסיף , כי "... ניתן להסיק מפס"ד אדלר, כי תפקידו של פיקד התביעות הוא במידה רבה טכני, והוא מתמצה בקביעה ראשונית, לכאורית, האם צירוף הדרגות עשוי לזכות את הנפגע בקצבה במקום מענק וכיו"ב. אין פקיד התביעות צריך להיכנס לשאלת הקשר הסיבתי שבין האופי המצטבר של הנכויות והירידה בהכנסות , ומכל מקום אין זה העיקר. די בכך שהצטברות הנכויות עשויה לזכות את הנכה בקצבה במקום מענק , כדי ליתן לו כרטיס הכניסה לוועדה , שהיא זו שצריכה להחליט בשאלה הרפואית.

בהתייחסו לפסק הדין בעניין קרטנשטיין קבע בית הדין, כי לא הירידה בהכנסות היא העיקר , אלא לכל היותר הפגיעה הניכרת בכושר ההשתכרות , וזו תיקבע על םי מכלול הנתונים העובדתיים ובראש ובראשונה מן המצב למעשה.